תת-תריסיות (hypothyroidism)

ראשי
שאלות ותשובות

תאור

תת-תריסיות היא מחלה הנובעת ממחסור בהורמוני בלוטת התריס, תירוקסין (T4) ותרייודוטירונין (T3), ברקמות הגוף. הסיבות למחלה מסווגות ל-3 קבוצות עיקריות:
1. תת-פעילות ראשונית של בלוטת התריס - כאשר נפגעת היכולת של בלוטת התריס לייצר את ההורמונים בגלל תהליכים שפגעו בבלוטה.
2. תת-פעילות שניונית (Secondary hypothyroidism) - כאשר נפגע ייצור של הורמון ה-TSH, הורמון הבקרה של בלוטת התריס, ביותרת המוח (Hypophysis).
3. תת-פעילות שלישונית של בלוטת התריס (Tertiary Hypothyroidism), כאשר נפגע ייצור הורמון ה-TRH, הורמון הבקרה של יותרת המוח, בהיפותלמוס (Hypothalamus).
תת-פעילות ראשונית של בלוטת התריס היא הסיבה השכיחה ביותר, והיא מתרחשת במגוון מצבים:
- מחלת השימוטו, דלקת כרונית של בלוטת התריס שלעיתים מלווה בהגדלה של בלוטת התריס;
- הרס הבלוטה על ידי יוד רדיואקטיבי שניתן כטיפול בפעילות-יתר של בלוטת התריס, או בגידולים ממאירים של בלוטת התריס;
- לאחר כריתה של בלוטת התריס;
- הרס הבלוטה כתוצאה מדלקת תת-חדה (חדידה) של בלוטת התריס (Subacute thyroiditis);
- נטילת יוד במינון גבוה;
- פגיעה בתפקוד הבלוטה כתוצאה מנטילת תרופות: ליתיום (Lithium), אמיודרון (Amiodarone), דופמין (Dopamine);
- תת-תריסיות לאחר לידה שנובעת מדלקת (בדרך כלל חולפת);
- סיבות נדירות יותר, סיבות מלידה: פגם תורשתי בייצור הורמוני בלוטת התריס, חסר יוד.
מחלת השימוטו (Thyroiditis Hashimoto) היא הסיבה השכיחה ביותר לתת-פעילות של בלוטת התריס. המחלה נגרמת על ידי תהליך דלקתי מתמשך שפוגע במבנה ובתפקוד הבלוטה. התהליך נגרם על ידי נוגדנים שנוצרים במערכת החיסון של החולה, ואשר תוקפים את הבלוטה וגורמים בתהליך בלתי נמנע להרס הדרגתי שלה. המחלה תורשתית, ולעיתים לוקים בה מספר בני משפחה. בדמם של חולי מחלת השימוטו נמצאת רמה מוגברת של נוגדנים המכוונים כנגד החלבון העיקרי של בלוטת התריס, תירוגלובולין (Thyroglobulin) וכן כנגד האנזים תירואיד פראוקסידאזה (Antibodies to thyroid peroxidase - TPOAb) החיוני ליצירת ההורמונים T4 ו-T3.
המחלה פוגעת בנשים יותר מאשר בגברים (ביחס של 4 ל-1 ובאוכלוסייה קשישה ביחס של 8 ל-1). היא עלולה להופיע בכל גיל, אך שכיחותה עולה עם הגיל.
תת-תריסיות מתבטאת בתסמינים שונים שמייחסים אותם בדרך כלל למערכות אחרות: עייפות, חולשה, ישנוניות, ירידה בהישגים בלימודים, עלייה במשקל, רגישות לקור, כאבי שרירים ומיפרקים, שכחנות והפרעות בזיכרון, נשירת שיער מוגברת, עצירות, דימום ניכר במחזור, בעיות פוריות, תנודות במצב הרוח, דיכאון, ירידה בשמיעה, יובש בעור ובשיער, טשטוש ראייה, צרידות, ירידה בתיאבון, נימול בכפות ידיים, דיבור איטי, נפיחות בפנים וסביב העיניים, איטיות בתנועות ובצקת בגפיים התחתונים. אצל קשישים הלוקים במחלה עלולה לחול ירידה בתפקודי המוח, מצב הדומה מאוד לשיטיון (דמנציה). בבדיקה גופנית עלול הרופא למצוא הגדלה של בלוטת התריס, דופק איטי, עור יבש, רפלקסים איטיים, גוון עור חיוור נוטה לצהבהב ועלייה בלחץ-דם. בבדיקות מעבדה עלולים להתגלות חוסר דם (אנמיה), רמה נמוכה של נתרן בדם ורמת כולסטרול ותלת-גליצרידים גבוהה בדם.
כיום אפשר לאבחן תת-תריסיות ראשונית, מוקדם וביעילות, באמצעות בדיקת רמת Thyroid Stimulating Hormone - TSH, הורמון המיוצר בבלוטת יותרת המוח המעודד את ייצור ההורמונים של בלוטת התריס T4 ו-T3. כאשר נוצרים הורמוני בלוטת התריס הם מאותתים לבלוטת יותרת המוח. כתוצאה מכך נשמרת רמה תקינה של הורמון ה-TSH. כאשר ייצור הורמוני בלוטת התריס אינו מספיק, לא מתקיים האיתות, וכתוצאה מכך עולה רמת ה-TSH בדם.
אבחון: על פי רמה גבוהה של TSH מאבחנים תת-תריסיות ראשונית. אבחון תת-תריסיות שניונית ושלישונית מתבצע על סמך מידע לגבי מחלות בעבר שפגעו ביותרת המוח ובהיפותלמוס, ובעזרת בדיקות ייעודיות להערכת תגובת TSH לגירוי באמצעות TRH.
הטיפול במחלה קל יחסית: נוטלים פעם ביום טבליות Levothyroxine (אלטרוקסין) שמכילות את ההורמון T4, ואשר הגוף מתקשה לייצר. מינון התרופה מותאם בהדרגה לתוצאות של בדיקות המעבדה ולהרגשת המטופל. חולים פונים, לעיתים, לרפואה המשלימה כדי לפתור את הבעיה, אך אין פתרונות מוכחים ויעילים בתחום זה.
תת-תריסיות ללא טיפול מתאים עלולה להחמיר עד למצב של כשל רב-מערכתי, Mixedema coma.
תרופות לטיפול בתת - תריסיות:
אלטרוקסין

ד"ר צופיה איש-שלום




פורומים, סרטן המעי הגס

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
תוצאות קולונוסקופיה אב 12/07/2019 16:54
  • בן 66, הופניתי לקולונוסקופיה לבירור דם סמוי בצואה. תוצאות קולונוסקופיה: 2 פוליפים קטנים מאוד במעי הרוחבי.שני הפוליפים נכרתו. אחד נשלח לפתולוגיה ואילו השני אבד באגמי צואה. שאלה: בהנחה של תשובה פתולוגית שפירה מהי ההמלצה בנושא תדירות המשך מעקב בהתחשב בעובדה שפוליפ אחד נכרת אך לא אובחן? תודה

  • + הוסף תגובה
DALM? רונית 03/07/2019 20:52
  • שלום מזה 25 שנה מאובחנת באולצרטיב פרוקטיטיס. עד לפני 3 שנים ללא ממצאים חריגים בבדיקות קולונוסקופיה. לפני חודש בוצעה קולונוסקופיה ונלקחו 4 ביופסות. הממצאים: 1. Hepatic Flexure -שני מוקדים מיקרוסקופיים של תסנין דלקתי חריף וכרוני עם ריבוי אאוזינופילים. 2. Cecum - רירית מעי גס עם תסנין דלקתי חריף וכרוני בינוני - כבד בלמינה פרופריה. תאי דלקת בודדים חודרים לבלוטות. נראה דלדול בתאי גביע. לא נראו Crypt abscesses 3. Flat 6mm rectal polyp - ביופסיה. קטעי רירית מעי גס עם תסנין דלקתי חריף וכרוני וריבוי אאוזינופילים. תאי דלקת רבים חודרים לבלוטות אך לא נראו Crypt abscesses. נראה דלדןל בתאי גביע. 4. Distal 5cm of rectum - ביופסיה. קטע מעי גס הוא Tubular adenoma, low grade dysplasia DALM? מה משמעות הממצאים 3 ו- 4? מה הטיפול המומלץ (הפוליפים לא הוסרו ורק נלקחה ביופסיה)? האם ייתכן שהדלקת החריפה שאובחנה בחלקים במעי היא תוצאה של ההכנה לקולונוסקופיה (פיקולקס)? יש לציין שמאז הקולונוסקופיה סובלת מכאבים ("שורפים") משני צידי הבטן. תודה

  • + הוסף תגובה
האם כדאי לעבור קולונוסקופיה? שירה 30/06/2019 14:47
  • בת 29, עם שלשולים ועצירויות לסירוגין משך שנים. לאחרונה המצב החמיר עד כדי ביטול ימי עבודה. בדיקת גסטרוסקופיה הראתה גסטריטיס ובקע סרעפתי. הוצע לבצע קולונוסקופיה. לאחרונה חשה גרד חזק באיזור פי הטבעת וחשבתי כי ייתכן שכל הסיפור נובע מפרזיטים, על אף שבוצאו בדיקות צואה אשר לא מצאו נוכחות כזו. האם יש טעם לבצע קולונוסקופיה? זה פשוט מאוד קרוב. ייתכן שהכל מוסבר ע"י פרזיטים?

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!