לידת עכוז היא מצב בו כפות הרגליים או הישבן של העובר ממוקמים בפתח היציאה מהנרתיק - ראשו של התינוק קרוב לחזה של האם והחלק התחתון שלו ליד הנרתיק. רוב התינוקות יזוזו באופן טבעי כך שראשם ימוקם לצאת ראשון מהנרתיק במהלך הלידה. מצג עכוז נפוץ בתחילת ההיריון, אולם רוב התינוקות יעברו לתנוחת ראש עד שבוע 36, שכן זהו המנח הבטוח ביותר ללידה[1].
עכוז שלם - הישבן ממוקם כלפי מטה בעוד שהרגליים מקופלות וכפות הרגליים ליד הישבן.
עכוז פרנק – הישבן ממוקם כלפי מטה בעוד שהרגליים צמודות ישר כלפי מעלה מול הגוף, וכפות הרגליים ליד הראש.
עכוז רגליים - אחת מכפות הרגלים או שתיהן מצביעות כלפי פתח הנרתיק ומקדימות את שאר הגוף.
לידת עכוז תסמינים
ההיריון בלידת עכוז לא משתנה. לידת עכוז אינה גורמת ליותר או לפחות בחילות והקאות או תסמיני היריון אחרים. עם זאת, קיימת נטייה להרגיש את הבעיטות נמוך יותר בבטן. במקרים מסוימים יורגש ראש התינוק - מעין נפיחות קשה מתחת לצלעות[4].
סיבות וגורמי סיכון
קשה לדעת בדיוק מדוע מתרחשים הריונות עכוז, אך ישנן סיבות שונות לכך שהתינוק ממקם את עצמו בצורה לא נכונה ברחם. הנה כמה מן הסיבות וגורמי הסיכון[5]:
ברחם יש יותר מדי או מעט מדי מי שפיר, כלומר לתינוק יש מקום נוסף להסתובב בו או שאין לו מספיק נוזלים להסתובב.
לאישה יש רחם בעל צורה לא תקינה או שיש לה סיבוכים אחרים, כגון שרירנים ברחם.
לאישה יש שליית פתח (שליה נמוכה) – מיקום השלייה נמוך ומפריע בפתח היציאה.
אבחון ובדיקות
רופאת נשים תוכל לזהות לידת עכוז. האבחון יכול להתבצע על ידי בדיקה גופנית של הבטן באמצעות תמרוני לאופולד – שיטות המאפשרות לאמוד את מיקום ומנח העובר. עם הבדיקה הזו בדרך כלל תשולב בדיקת אולטרסאונד. אם באולטרסאונד אובחן מצג עכוז, ייאסף מידע ספציפי על סוג העכוז, מידת הכיפוף של ראש העובר, משקל העובר המשוער, נפח מי השפיר, מיקום השליה וסקירה אנטומית של העובר (אם לא נעשתה בעבר)[6].
בלידת עכוז הגוף יוצא ראשון וראשו של התינוק יוצא אחרון. במצב זה קיים סיכוי שגוף התינוק לא יפתח מספיק את צוואר הרחם כדי לאפשר לראש לצאת בקלות, וכך גדל הסיכון שראשו או כתפיו של התינוק יתקעו בעצמות האגן של האם.
בעיה נוספת שעלולה לקרות במהלך לידת עכוז נרתיקית היא צניחה של חבל טבור, אשר יכול להחליק לתוך הנרתיק לפני הלידה. אם חבל הטבור יימחץ ויופעל עליו לחץ בזמן הלידה, הדבר עלול להפחית את זרימת הדם והחמצן דרך חבל הטבור אל התינוק.
גרסה קפלית חיצונית - במקרים מסוימים גניקולוג או גניקולוגית ינסו להפוך באופן ידני את העובר ולשנות את המנח ממצב של עכוז למצב שהראש למטה. אם שיטה זו עובדת והיא נעשית לפני תחילת הצירים, ייתכן שיהיה ניתן ללדת לידה נרתיקית.
תרגילים – ניתן להתייעץ עם הרופא/ה לגבי עשיית תרגילים ותנוחות מסוימות שיש לעשות בבית. אלה עשויים לעזור להפוך את העובר. אין מחקרים שמוכיחים שזה עובד, אבל אם זה נעשה בפיקוח רופא/ה זה לא מזיק ואף עשוי לעבוד.
ניתוח קיסרי - אם העובר עדיין במצב עכוז בסמוך לתאריך הלידה, ברוב המקרים יומלץ על לידה קיסרית מתוכננת, שנחשבת לטיפול הבטוח ביותר.
לידה נרתיקית - במקרים נדירים, לידת עכוז קיסרית עלולה שלא להיות מומלצת או לא אפשרית, לדוגמה אם הצירים והפתיחה מתקדמים מהר מדי. במקרים אלו לידה נרתיקית יכולה להיות האפשרות היחידה.
רוב התינוקות שנולדים בלידת עכוז הם בריאים ואין להם בעיות לאחר הלידה.
שלום רב. אשתי בהריון בסיכון עקב משקל עובר נמוך בהריון הקודם. ב-2 הסקירות הראשונות, המבנים היו תקינים לחלוטין (פרט למדף שלייתי בחלק העליון של השלייה, ללא כלי דם. לא אמניותיק בנד). בסקירה השניה התחילו לראות קצת ירידה במשקל העובר (היא התאימה לשבוע אחד אחורה מהשבוע כעת). העוברית אנרגטית מאוד, בלי בעיה. אין לחץ דם, אין חלבון בשתן והכל תקין. torch תקין. בסקירה שלישית, העוברית כבר הגיע לאחוזון 2% עם AC נמוך יותר. עשינו גם אקו לב עובר. הכל יצא תקין בלי בעיה. כל הרופאים אומרים שיש פה הרגשה כאילו צריך לתקן שבוע אחורה. אפילו שבסקירה השלישית יש כבר הבדל של כמעט שבועיים אחורה עכשיו (יש שבירת אחוזונים). אלו הנתונים מכל הסקירות: בסקירה הראשונה (שבוע 15+2) יצאו הערכים: BPD - 29.3 HC - 107.6 AC - 88 FL - 17.3 EFW - 114.7g HCAC - 1.22 בסקירה השנייה (שבוע 23+2) יצאו הערכים: BPD - 51.3 HC - 200.1 AC - 169.7 FL - 39.8 EFW - 492.16g HCAC - 1.17 בסקירה שלישית (שבוע 30+2) יצא: BPD - 70.7 HC - 266.7 AC - 231.4 FL - 53.8 EFW - 1166.26g HCAC - 1.15 גם בסקירה השלישית. כל הבנים וכל האיברים היו בצורה תקינה לחלוטין. רק קטנים לגיל ההריון. זרימות תקינות בלי בעיות. ראו את המדף גם בסקירה השלישית. הרופאה המליצה על יעוץ גנטי ודיקור מי שפיר. בסקירה השניה היא בדקה עם NT והכל היה ממש תקין. גם אין בעיות לא בחלבון עוברי ולא בשקיפות העורפית. בהריון הקודם: הילד נולד במשקל 2400 גרם בשבוע 40+5. במהלך הלידה, השלייה נקרעה ובפטולוגיה שביצעו לה אחרי זה גילו המטומה וניקרוזיס. השאלה שלי: האם לאור כל מה שרשמתי למעלה. החשד הוא יותר לכיוון בעייה שלייתית או משהו גנטי. כנראה שנבצע את דיקור מי השפיר. אבל השאלה הגדולה היא האם לאור כל מה שרשום ולאור ההיסטוריה הרפואית, יש פה יותר כיוון למשהו שלייתי והסיכוי למשהו גנטי הוא נמוך מאוד או לא? ללא קשר לביצוע דיקור מי השפיר. מה הסיכוי לבעייה גנטית לאור הנתונים למעלה? סליחה על השאלות החוזרות. תודה רבה, דני
שלום ביצעתי סיסי שילייה לפני שבוע ולאחר כחמישה ימים התחילו לי כאבים ברחם וחום הלכתי למיון ושם פתאום לא מצאו דופק ומדדי זיהום בדם ממש גבוהים. אשפזו אותי עם אנטיביוטיקה לוריד ואז חזרו התוצאות של הסיסי שילייה דיי מהר שהציפ הגנטי תקין. כלומר ככל הנראה היה זיהום כתוצאה מהסיסי שילייה שנלקח וגינלי וכתוצאה מזה הייתה הפסקת הריון. האם היה ניתן למנוע זאת? האם ייתכן שהפעולה נעשה באופן לא מספיק סטרילי שגרם לזיהום . נשארתי עם חור בלב והמון שאלות
שלום יעל. צר לי על ההפלה שחווית. בבדיקת סיסי שליה ודיקור מי שפיר יש סיכון לזהום גם כשהבדיקה בוצעה בתנאים סטרילים ונכונים והזהום לא מראה בהכרח על בעיה בביצוע הבדיקה. בברכה ד"ר יוסי הר-טוב
הוסף תגובה
תודה על התשובה ןשאלה נוספת בהקשר
יעל03/08/2025 | 21:15
היי תודה בתרביות שלקחו לי היה כתוב coagulase megative staphylococcus ושזה ככל הנראה קונטמינציה ןחוץ מזה כלום לא צמח. קראתי על החיידק הזה שהוא נמצא בדרך כלל על העור ואם נכנס פנימה יכול לזהם. יכול להיות שזה חיידק שעשה את הזיהום? אני מנסה להבין ןלמצוא מעט הגיון
שלום ד"ר, ביצענו בדיקת מי שפיר למרות שלא נמצאים בהתוויה ולא הייתה סיבה מיוחדת, הצ'יפ נמצא תקין אך נמצאו "אזורים רבים של LOH בגודל כולל של 51Mb המהווים כ-1.85% מהגנום", האם יש צורך בריצוף אקסום או שזה תוצאה שגרתית ותקינה? נודה לעצתך, תודה!
שלום אני ממליץ להיוועץ ביועץ גנטי. זה בתחום התמחותו. בברכה ד"ר הר-טוב
הוסף תגובה
קיבלנו תוצאה דומה
מור 23/10/2024 | 00:40
היי רועי, גם בתוצאות מי שפיר שלנו הצ׳יפ יצא תקין אבל ישנו LOH בכרומוזום 13 באורך 51MB שכולל 259 גנים. מה המליצו לכם לעשות? האם ביצעתם אקסום? תודה על המענה
הוסף תגובה
מה עשיתם בסוף?
עדי10/11/2024 | 14:38
אנחנו בסיטואציה דומה, אשמח לדעת מה בחרתם לעשות (נעשה כמובן גם ייעוץ גנטי)
הוסף תגובה
גם אנחנו
עדי10/11/2024 | 14:39
הי מור, מה בחרתם לעשות בסוף? אנחנו בסיטואציה דומה ואשמח לשמוע מה עשיתם (נעשה גם ייעוץ גנטי כמובן)
הוסף תגובה
Loh
אמיר04/07/2025 | 22:33
הי גם אנחנו בסיטואציה דומה אשמח לדעת מה עשיתם ? והאם התינוק בריא?
אהלן, שבוע הבא (אהיה בשבוע 19+4) אני עתידה לעבור דיקור מי שפיר. אני לוקחת ציפרלקס 10 מ"ג כבר כארבע שנים בעקבות הפרעת פאניקה. האם ניתן לבצע את ההליך למרות נטילת התרופה? האם יש בכך סכנות?
שלום ד"ר. ביצענו בדיקות גנטיות מורחבות בשיבא ואני נמצאתי נשאית ל2 מחלות המועברות בתורשה אוטוזומלית רצסיבית. בן זוגי התגלה כלא נשא. כחלק מייעוץ שביצענו לאחר מכן קיבלנו את ההמלצות להמשך לבצע: 1. או ריצוף מלא +MLPA(אנליזת חסרים ותוספות) אצל בעלי לגנים הרלוונטיים. 2. או ריצוף במסגרת פאנל סקר מורחב זוגי המרצף גם את הגנים הרלוונטיים כחלק מסוללת הגנים הנבדקים בפאנל. לא כל כך הבנו מה זה מה, ומה כל אחת מהבדיקות אומרות. האינטרנט עמוס במידע ורק הלכתי לאיבוד. במקרה כמו שלנו, מה בדר"כ עדיף לבצע? והאם רק ברק צריך? או לבצע פאנל זוגי מורחב (נקרא גם אקסום?) גם לי וגם לבעלי. ממש הלכנו לאיבוד מהייעוץ הזה.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
אולטרסאונד וגינלי 
ניתוח קיסרי צרפתי 
וסטיבוליטיס 
תשובת מומחה שיקול ביצוע מי שפיר בשבוע 30+3 
תודה על התשובה ןשאלה נוספת בהקשר
