בדיקת תירוקסין (thyroxine (T4))

תשובה: תת-פעילות בלוטת התריס היא לרוב מחלה כרונית. דלקת או מחלה אוטואימונית גורמת להרס של הבלוטה, והיא לעולם לא שבה לתפקד לאחר מכן. המזל במחלה זו הוא שישנו כדור שמחליף באופן מלא ויעיל את פעילות הבלוטה. כאשר מוצאים את המינון הנכון לוקחים כדור אחד ליום, והתפקוד תקין לחלוטין. הטיפול הוא לכל החיים. המשך נטילת הכדור הוא חיוני, כיוון שלהורמוני בלוטת התריס חשיבות מכרעת בבקרה של מערכות רבות בגוף, ואי-נטילתם עלולה לגרום להופעת סימפטומים קשים ואף למוות. סטרס קיצוני עשוי להיות סיבה, אך כדי לדעת אם זו הסיבה אצלך יש לבדוק נתונים נוספים ולערוך בדיקות דם נוספות שתוצאות שלהן לא סיפקת. לכן כדאי להפנות שאלה זו לאנדוקרינולוג המטפל בך. תוצאות בדיקתך מעידות כי מינון האלטרוקסין הנוכחי מעט גבוה עבורך, וכדאי להתייעץ עם אנדוקרינולוג לגבי התאמת המינון. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: ראשית, הערך העליון של הנורמה הוא 10.5, כך שלא מדובר בחריגה משמעותית. הפסקת השימוש במשתן היא נכונה. בנוסף, יש לבדוק את תפקוד בלוטת התריס (thyroid) ובלוטת ה- parathyroid, ולעשות ספירת דם ובדיקת תפקודי כליות. רצוי שתעברי גם בדיקת צפיפות עצם. חזרי על בדיקת הסידן בעוד מספר שבועות. בינתיים את יכולה להפחית את צריכת הסידן במזון. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: מחקרים מצאו שיש לצריכת חומצות שומן מסוג אומגה 3 השפעה מיטיבה רמת הטריגליצרידים בדם, ולכן מומלץ לך לשלב חומצות שומן אלו בתפריט. מקורות תזונתיים לאומגה 3 הם דגים מהים הצפוני (כמו מקרל, טונה, סלמון, הליבוט), אגוזי מלך, זרעי פשתה ושמן קנולה. בנוגע למינון ולזמנים תוכלי למצוא פירוט בתשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_111208_12.asp

תשובה: כל חולה במחלה כרונית סיסטמית, בעיקר כזאת שמשפיעה על מערכת החיסון, נמצא בקבוצת הסיכון למחלה קשה יותר בשפעת החזירים, ולכן ממליצים במקרה כזה על טיפול בטמיפלו. עם זאת, הטיפול בטמיפלו יעיל בעיקר ב-48 השעות הראשונות של המחלה. ההחלטה היא קלינית בעיקרה, כלומר רופא המשפחה שלך צריך לבדוק אותך ולהחליט. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: כדאי לפנות לרופא המשפחה להתייעצות. ניתן לפנות לתזונאית כדי לראות אם הדיאטה שאת עושה אכן מותאמת לך, ניתן לעשות זאת דרך קופת החולים. בנוסף, ייתכן כי הרופא ימצא לנכון לעשות בדיקה של תפקודי בלוטת התריס. ההורמון המופרש על-ידי בלוטת התריס משפיע על חילוף החומרים בגוף, ואם ישנו תת -תפקוד של הבלוטה (היפותירואידיזם) תיתכן עליה במשקל.

תשובה: התופעות שאת חווה בהחלט יכולות להיות קשורות לטיפול ההורמונלי. אני לא יודעת פרטים נוספים על הטיפול, אבל קחי בחשבון שיש היום אופציות נוספות לטיפול בבעיות פריון, כמו הבשלת ביציות מחוץ לשחלה. לצורך זה לא צריך טיפול הורמונלי אלא שואבים את הביציות הלא בשלות מהשחלה ומבשילים אותן מחוץ לגוף. אני מציעה לך לברר עוד פרטים על כך ואולי לנסות דרך אחרת. יש גם אופציה של שאיבת ביצית במחזור טבעי. אם את 3.5 שנים עם טיפולים הורמונליים, רצוי לעשות חושבים ולברר אפשרויות נוספות. הטיפול ההורמונלי גורם הרבה סבל ללא מעט נשים. תוכלי לקרוא על כך בכתבה הבאה ובכתבה המרתקת שאחריה: http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/698/557.html

תשובה: מחלת החום שממנה סבלת עשויה היתה להיגרם על ידי מחוללים שונים, שהעיקריים בהם חיידקים או וירוסים. לא ציינת אם בוצע משטח גרון לפני התחלת הטיפול האנטיביוטי, כך שאי אפשר לדעת אם מדובר בחיידק. חלק מהמחלות הויראליות השכיחות עלולות לגרום תסמינים של עייפות וחולשה גם זמן ממושך יחסית לאחר ההבראה מהמחלה החריפה. כך למשל מחלת הנשיקה הנגרמת על ידי וירוס ה- EBV. פריצה מחודשת של המחלה (ריאקטיבציה) עשויה להתרחש, אולם באנשים שמערכת החיסון שלהם תקינה, לא נלווים לה סימפטומים. עם זאת, ישנן מחלות ויראליות אחרות הדומות בהתייצגותן לזהום ב- EBV. זיהום בווירוס CMV, למשל, מתבטא באופן דומה מאד: חום, כאבי גרון, נפיחות בקשריות לימפה, עייפות, חולשה ועוד. לפני שניתן יהיה לקבוע בוודאות כי החולשה והתשישות שמהן את סובלת נובעות מן המחלה הזיהומית בה לקית, יש לשלול מצבים רפואיים אחרים שבהם ניתן לטפל: אנמיה, תפקודי בלוטת התריס וכיוצא באלה. מומלץ לפנות לרופא המשפחה על מנת להשלים את הבירור. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד