תסמונת זולינגר-אליסון (Zolinger Elison syndrome)

ראשי
מניעה וטיפול

תאור

תסמונת זולינגר-אליסון (גסטרינומה) תוארה לראשונה בשנת 1955 על ידי זולינגר ואליסון. התסמונת היא גידול המפריש הורמון הנקרא גסטרין ומיקומו בעיקר בתריסריון ובראש הלבלב. הגסטרין מעלה את הפרשת חומציות הקיבה לרמה חריגה. התכייבויות בתריסריון ובמעי הדק (הגורמות לכאבי בטן ודימום) ושלשול הם הביטוי העיקרי למחלה.
בבדיקות דם של החולים במחלה זו ניתן למצוא רמת גסטרין גבוהה מאוד. איתור הגידול נעשה בשיטות דימות הכוללות על-שמע (אולטרסאונד) אנדוסקופי, סריקה רדיואקטיבית באמצעות סומטוסטטין, ובדיקות דם לאחר הזרקת סקרטין. גם בדיקות MRI, אנגיוגרפיה, טומוגרפיה מחשבית ועל-שמע של הבטן יכולות להדגים את הגידול.

תרופות לטיפול בגסטרינומה:
אומפרדקס

ד"ר דן ברוומן

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

טיפולים ותרופות

ניתוח לכריתת הגידול מביא לריפוי, אך בחולים שבהם לא ניתן לאתר את הגידול, או כאשר הסיכון הניתוחי גדול, אפשר לטפל באמצעות מתן תרופת סומטוסטטין אחת לחודש, ובאמצעות תרופות המדכאות את הפרשת החומצה מהקיבה. כאשר לגידול יש גרורות, מוסיפים כימותרפיה. בחלק מהחולים, ניתן למצוא גידולים גם בבלוטת יותרת התריס (הפרתירואיד) ויותרת המוח (היפופיזה), (תסמונת MEN-1).




פורומים, 

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה




הצטרפו לאינדקס הרופאים!