דלג לתוכן

מחקר בדק: האם מוסיקה מאריכה חיים?

טיפול במוסיקה מיועד לסייע ברוב המקרים בקשיים פיזיים, נפשיים, קוגנטיביים והתנהגותיים, אך הוא עשוי להשפיע גם על תוחלת החיים שלנו? מחקרים מצביעים על קשר בין תרפיה במוסיקה לאיכות החיים ולאורכם בערוב ימי חולים סופניים

מאת: אלון משרקי, מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 30/10/2014
2 דקות קריאה

טיפול במוסיקה מיועד לסייע ברוב המקרים בקשיים פיזיים, נפשיים, קוגנטיביים והתנהגותיים, אך הוא עשוי להשפיע גם על תוחלת החיים שלנו? על פי מאמר שפורסם בהוצאת הספרים של אוקספורד יותר ויותר מחקרים מצביעים על קשר בין תרפיה במוסיקה לבין התמודדות עם כאב, אי נוחות, עייפות, חרדה, משך הטיפול, מצב רוח ובהתאם לכל אלו גם לאיכות החיים ולאורכם בערוב ימי חולים סופניים


עבור חולים רבים, תהליך התמודדות עם מחלה, ובמיוחד בשלבים הסופיים שלה, מאופיין בקשיי בדידות ובידוד חברתי, שיעמום וחוסר אנרגיה, דיכאון, כעס וחרדה, התדרדרות קוגניטיבית, בילבול וחוסר ריכוז, כאבים פיזיים, ריקנות וחוסר בתמיכה רוחנית. הסיבה המרכזית לשהייה בבית הרגעה או הוספיס, הינה לשפר עד כמה שניתן את איכות חיי החולים באמצעות שיפור הנוחות וסיוע בהתמודדות עם המצוקות הפיזיולוגיות, הפסיכולוגיות, החברתיות והרוחניות. בין שיטות הטיפול המשלימות שמוצעות במרכזים רפואיים כאלו ניתן למצוא עיסוי, רפלקסולוגיה, תרפיה באומנות ועוד כמו גם תרפיה במוסיקה.

תרפיה במוסיקה נעזרת על פי רוב בכלים שונים כגון שירה, נגינה והאזנה למוסיקה אבל גם בטכניקות של כתיבת שירים, הלחנה, אלתור מוסיקלי או ווקאלי ודמיון מודרך יחד עם שיטות רגיעה מוסיקליות. במהלך הטיפול החולה לא רק שומע מוסיקה, אלא גם מתנסה בעצמו במגוון הכלים שמציע המטפל.

חוקרים מאוניברסיטת ניו יורק אספו נתונים מ-11 מחקרים קליניים המתארים סוגי טיפולים בתרפיה במוסיקה שנערכו על 419 נבדקים שונים - חולים סופניים בבתי מרגוע או הוספיס. במרבית המחקרים נמצא שלטיפולים במוסיקה לסוגיהם הייתה השפעה חיובית על איכות החיים של המטופלים. 


המטופלים אינם נדרשים להיות בעלי רקע בשירה או נגינה ובמהלך הטיפולים, מדגישים החוקרים, נערכת התאמה מיוחדת של הטיפול והכלים השונים לכל מטופל, לכל מחלה ולכל שלב בהתפתחות המחלה. חולים סופניים קיבלו טיפולי האזנה למוסיקת רקע מרגיעה של רבע שעה פעמיים ביום למשך עשרה ימים על מנת לשפר הקלה בכאבים, תחושת אי נוחות ורגיעה. אחרים התבקשו לאלתר מנגינות שונות בליווי גיטרה, מטופלים נוספים ניגנו על כלי נגינה או חיברו שירים ומוסיקה, מרביתם גם השתתפו בסדנאות דמיון מודרך המלווים בהאזנה למוסיקה מרגיעה ועוד.

מתוצאות המחקרים עולה כי במרבית סוגי המחלות ושלבי ההתפתחות השונים שלהן, נמצא שטיפולי מוסיקה עשויים במידה רבה לשפר מדדים של איכות חיים, להקל במצבים של חרדה והתמודדות עם כאב או אי נוחות פיזית. כמו כן, נמצא שככל שמקבלים יותר טיפולים במוסיקה מתחזק השיפור במדדים מקובלים של איכות חיי המטופל וזאת על אף שמצבם הפיזי מתדרדר בעקבות המחלה.

במחקר אחד נמצא שבניגוד לדעה הרווחת כי למוסיקה יש היכולת לזרז את זמן הפטירה, בקרב 80 הנבדקים של המדגם לא נמצא קשר מובהק בין קבלת טיפולים במוסיקה לבין זמן פטירת החולים. לאחר פטירת כל 80 החולים הסופניים נערכה בדיקה סטטיסטית נוספת שהוכיחה כי אורך חייהם של הנבדקים שקיבלו יותר טיפולים במוסיקה מטיפולים אחרים היה ארוך יותר מבחינה סטטיסטית מנבדקים אחרים.



האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
ד"ר כוכבי גלנטי
ד"ר כוכבי גלנטי פסיכולוגיה קלינית
פרופ' ארנון ברוידס
פרופ' ארנון ברוידס אלרגיה ואימונולוגיה
מומחה ברפואת ילדים, אלרגיה ואימונולוגיה קלינית בילדים
ד"ר אריאל דינבר
ד"ר אריאל דינבר יישור שיניים ולסתות (אורתודונטיה)
מומחה ליישור שיניים
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום גריאטריה

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו