//

בעקבות התגלית הישראלית: הטיפולים באלצהיימר שחשוב להכיר

השבוע התבשרו חולי האלצהיימר בבשורה משמחת - פריצת דרך ישראלית בטיפול במחלה עשויה לבלום את החמרת במחלה. בעקבות התגלית המקומית, אספנו עבורכם את המידע החיוני על אודות הטיפולים והחידושים הקיימים כיום לחולי אלצהיימר. לגזור ולשמור
כתבה פרסומית כתבת חסות



מחלת האלצהיימר מאופיינת בהרס של תאי מוח האמונים על הזיכרון ועל יכולות המחשבה. מחלה זו מתקדמת באופן איטי ובלתי הפיך, ובסופו של דבר פוגעת גם ביכולת לבצע פעולות יום יומיות פשוטות.

מחלת אלצהיימר היא הגורם הנפוץ ביותר לדמנציה (אובדן פעילות קוגניטיבית והתנהגותית עד לכדי פגיעה בשגרת החיים) בקרב אנשים מבוגרים . בישראל, נכון לשנת 2010, מספר הלוקים בירידה קוגניטיבית משמעותית ודמנציה עמד על כ-150 אלף. העלייה בתוחלת החיים צפויה להביא גם לעליה משמעותית בשיעור הלוקים בבעיה.


אדם מבוגר חולה אלצהיימר יושב מול עוגה ועליה נר עם סימן שאלה המסמן את הפגיעה בזיכרון



המחלה תוארה לראשונה בשנת 1906 על-ידי אלויזיוס אלצהיימר , נוירופתולוג ופסיכיאטר גרמני, אשר הבחין בשינויים ברקמת המוח של אישה שנפטרה ממחלת נפש לא שגרתית. התסמינים שתוארו לפני מותה כללו אובדן זיכרון, קשיים בשפה והתנהגות בלתי צפויה. 

בנתיחת מוחה של האישה, נמצאו מקבצי חלבון בלתי רגילים, המכונים כיום פלאקים עמילואידיים, כמו גם סיבים ניורו-פיברילאריים סבוכים. עד היום, ממצאים אלו הם המאפיינים העיקריים של מחלת האלצהיימר.


קראו עוד: 10 סימנים מוקדמים לדמנציה

בעיות זיכרון: עדות למחלת אלצהיימר בשלבים מתקדמים

מחקרים רבים בחנו את השינויים המתרחשים במוח מתחילת התפתחות המחלה ועם התקדמותה. נראה כי השינויים מתחילים שנים רבות טרם הופעת בעיות הזיכרון וההפרעות הקוגניטיביות. 

המחקרים מצביעים על כך שמשקעים חריגים של חלבון מובילים ליצירת הפלאק העמילואידי והסבכים הניורו-פיברילאריים (המכונים גם סבכי טאו) ברחבי המוח. כתוצאה מכך, תאי העצב שהיו בריאים לפני כן, מפסיקים לתפקד, מאבדים את הקשר שלהם עם תאי עצב אחרים ומתים. יחד עם שינויים הרסניים אלו, מתרחשים גם שינויים נוספים, אשר לוקחים חלק מרכזי בהתקדמות מחלת אלצהיימר.

בשלבים הראשונים להתפתחות המחלה, מתרחש הרס של תאי עצב בחלקי מוח האמונים על ייצור הזיכרונות. ככל שיותר תאים מתים, חלקים נוספים של המוח מתחילים להיפגע. בשלבים הסופיים של המחלה הנזק המוחי נרחב מאוד וכל רקמת המוח מצטמקת באופן משמעותי . 

בקרב רוב החולים הגורם למחלה עדיין לא ברור לחלוטין וככל הנראה מקורה נעוץ בשילוב של תורשה, השפעה סביבתית ואורח החיים. אם המחלה התפתחה בשלב מוקדם יחסית, המקור לה הוא ככל הנראה מוטציה גנטית. אלצהיימר בהופעה מאוחרת לעומת זאת, נובע מסדרת אירועים מורכבת של שינויים במוח, המתרחשים לאורך עשורים .


גיל, רמת השכלה נמוכה וטראומת ראש: אלה הם גורמי הסיכון להתפתחות אלצהיימר

קיימים מספר גורמים אשר מעלים את הסיכוי להתפתחות של מחלת אלצהיימר, בהם: 

• גיל - אנשים מעל גיל 65.

• מין – המחלה שכיחה יותר בנשים.

• אנשים בעלי רמת השכלה נמוכה.

• חבלת ראש בעבר (במיוחד אם לוותה באובדן הכרה).

• אנשים הסובלים ממחלת כלי דם מוחית.

הסימנים שיכולים להעיד על התפתחות אלצהיימר זהים במבוגרים ובצעירים. אחד הסימנים המקדימים למחלה, שעשוי לעזור באבחון המוקדם, הוא התחושה של החולה והסובבים אותו כי התרחשה ירידה ביכולת החשיבה לעומת העבר. 

סימני אזהרה נוספים כוללים נטייה לשכוח אירועים שהתרחשו לאחרונה (ללא פגיעה בזיכרונות מהעבר הרחוק), קושי בשליפת מילים בזמן שיחה, ירידה באוצר המילים ומיעוט בדיבור, קושי בתכנון ופתרון בעיות של השגרה, קושי בביצוע תפקודים מוכרים, שכחה אשר משפיעה על השגרה בכל מידה שהיא, בלבול או קושי בהתמצאות בזמן ובמקום, שינויים באישיות ובמצב הרוח, נטייה לעצבנות יתר או חוסר סבלנות לא אופייניים וצמצום הפעילויות החברתיות. הופעה של שלושה סימני אזהרה או יותר, מעלה את החשד למחלה ומצריכה פניה לרופא להתחלת ברור .

מהם הטיפולים הקיימים?

נכון להיום, לא קיימת תרופה או התערבות טיפולית אחת שיכולה לרפא לחלוטין חולי האלצהיימר, ועל כן הגישה הטיפולית מתמקדת בעיקר בשמירה על התפקוד המנטאלי, ניהול הבעיות ההתנהגותיות והאטה של בעיות, כמו אובדן הזיכרון. עם זאת, בשל המחקר הרחב על אודות המחלה ישנה תקווה כי חוקרים יצליחו לפתח טיפולים ממוקדים שישפיעו על המנגנונים הבסיסיים שהובילו להתפתחות המחלה (לרבות מנגנונים הגנטיים, המולקולריים והתאיים), וכך יסייעו בריפויה.


אילוסטרציה: החדרת תרופה לחלקי מוח לשם טיפול באלצהיימר



ישנן מספר תרופות המאושרות לטיפול בתסמיני המחלה:

הטיפול בתסמינים בדרגת חומרה בינונית נעשה באמצעות דונפזיל (Donepezil ), ריבסטיגמין (Rivastigimie ), וגלנטמין (Galantamine ).  דונפזיל משמש לעיתים גם לטיפול באלצהיימר חמור. ממנטין (Memantie ), או שילוב של ממנטין ודונפזיל משמשים לטיפול במחלה בינונית עד קשה. 

תרופות אלו מסייעות בוויסות החומרים האמונים על העברת המידע בין תאי העצב (נוירוטרנסמיטרים), והן עשויות להועיל בהפחתת התסמינים, כמו גם במיתון הבעיות ההתנהגותיות. עם זאת, פעולתן אפקטיבית רק בחלק מהמקרים ולזמן קצוב.

הטיפול בבעיות התנהגותיות אשר מתפתחות לצד המחלה, כמו ישנוניות, עצבנות וחרדה, חשוב והוא עשוי להקל הן על המטופלים והן על המטפלים. עם זאת, המידע על אודותיו אינו רב ונדרש מחקר נוסף.

בנקודה זו במחקר מחלת האלצהיימר, חוקרים מחפשים אחר דרכים שיסייעו בעיכוב התפתחות המחלה ואף ימנעו את התפתחותה, כמו גם טיפולים חדשניים שיסייעו בהקלה על תסמיני המחלה. 

כיום נמצאות תחת מחקר תרופות הפועלות בצורה ממוקדת, בעיקר אלו המשפיעות על חלבון העמילואיד-בטא,  על תפקוד כלי הדם במוח, על אובדן הסינפסות (התקשורת בין התאים), ותרופות המשפיעות על נוירוטרנסמיטרים ספציפיים. כמו כן נחקרים טיפולים שאינם תרופתיים, כמו פעילות גופנית, דיאטה, אימון קוגניטיבי ושילוב של שיטות אלו. 


קראו עוד: חובבי פודקאסטים? יש לזה יתרון מפתיע למוח שלכם

זו התרופה שמאטה את ההתדרדרות הקלינית 

בדיווח שפורסם בכתב העת Nature בספטמבר 2016 נכתב כי התרופה האימונולוגית Aducanumab , אשר פועלת נגד הצטברות של עמילואיד-בטא, הראתה יכולת לחדור למוחם של עכברים חולי אלצהיימר ולהפחית את הימצאות החלבון בצורתו המסיסה והבלתי מסיסה. 

בקרב מטופלים הסובלים מקדם אלצהיימר, או אלצהיימר קל, טיפול חודשי בתרופה במשך כשנה הפחית את כמות העמילואיד-בטא באופן תלוי מינון וזמן. ממצא לווה גם בהאטה של ההתדרדרות הקלינית, הנמדדת באמצעות מבחנים מנטליים .

השלב השלישי במחקר הקליני שבוחן את יעילות התרופה Aducanumab החל כבר בדצמבר 2014 בשל התוצאות החיוביות שהתקבלו משלבי המחקר המוקדמים. 

נכון לאוקטובר 2019, ביוגן (Biogen) החברה המפתחת של התרופה, הכריזה כי בתחילת שנת 2020 תוגש בקשה לאישור מנהלי של התרופה בארה"ב, זאת במקביל להמשך אספקתה למשתתפי המחקר המתאימים לשם בחינת יעילותה לטווח ארוך יותר .

פריצת דרך ישראלית: השבב החדשני שעשוי לבלום את התקדמות המחלה 

גם לזירת המחקר הישראלית תפקיד מרכזי במציאת דרכים לבלימת התקדמות המחלה. חוקרות בטכניון ובאוניברסיטת בר אילן פיתחו שבב סיליקון חדשני שעשוי לסייע במניעת החמרת האלצהיימר. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת  Small .

כאמור, המחלה מתפתחת בעיקר בשל הצטברות החלבון עמילואיד בטא ברקמות המוח, אשר מובילה למות הנוירונים באזורים שונים וגורמת לפגיעה במגוון תפקודים קוגניטיביים. למרות שמתן של פקטור גדילה עצבי מסוים עשוי למנוע את החמרת המחלה, החדרתו לאזורי היעד במוח מורכבת זאת בשל מחסום הדם-מוח (מעין קרום המונע חדירה של מולקולות מזרם הדם לנוזל שעוטף את תאי המוח) , אשר מונע מעבר של תרופות מסוימות המיועדות לטיפול במחלות מוח, בהן גם מחלת אלצהיימר. 

החוקרות פיתחו שבבי סיליקון בעלי מבנה ייחודי המאפשר את החדרת החלבון לאזורי היעד במוח ושחרור הדרגתי שלו, ללא כל צורך בהתמודדות עם מחסום הדם-מוח. השבב מוחדר ישירות לאזורי המוח בהם יש צורך בטיפול באמצעות השתלה או בעזרת אקדח גנים ייעודי. בניסוי שבוצע בעכברים נמצא כי ללא כל תלות באופן החדרת השבבים, הטכנולוגיה סייעה בהצלת התאים זאת לאחר שחרור הדרגתי של החלבון במוח במהלך כחודש. 



פורומים כאבי ראש ומיגרנה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
התייעצות טיפול בוטוקס וחומצה האילרונית לאחר cva ליאה 14/08/2020 13:55
  • שלום ברצוני להתייעץ עמך בסוגיה רפואית. לפני כ-3 שנים עברתי אירוע cva, בגינו אושפזתי עברתי הליך של סגירת PFO וכיום נוטלת כדורי מיקרופירין וסימבסטטין באופן קבוע. ברצוני לבצע הליך קוסמטי של הזרקת בוטוקס וחומצה היאלורונית ולכן מבקשת לדעת האם קיים סיכון כלשהו לאור ההיסטוריה הרפואית שלי. אודה למענה בסוגיה המפורטת לעיל בתודה מראש ובברכה

  • + הוסף תגובה
גלולות למי שסובל ממיגרנה עם אאורה נועה 12/08/2020 21:21
  • היי ד״ר, אני סובלת ממיגרנה עם אאורה בערך מגיל 13, היום אני כמעט בת 28. זה אובחן כמיגרנה מורכבת/המיפלגית. לפני כשנתיים הניורולוגית שלי אמרה לי שאני חייבת להפסיק מיידית עם הגלולות בגלל סוג המיגרנה שלי והסיכון המוגבר לקבל שבץ. בחודשים האחרונים אני סובלת מכאבי מחזור נוראיים בנוסף לכך שהמחזור אינו סדיר ולפעמים יכול להימשך כשבועיים, יכול לאחר בשבועיים יכול פתאום לבוא פעמיים בחודש מה שבעיקר גורם לי (ולבן זוג שלי) הרבה אי נוחות. השאלה שלי היא האם יש פתרון ידוע אחר לאמצעי מניעה שאינם מסכנים אותי כמו לקחת גלולות? אולי סוג מסוים של גלולות שמהווה פחות סיכון? תודה מראש

  • + הוסף תגובה
כאבי ראש מידי פעם נתי 06/08/2020 10:15
  • שלום דוקטור, הסיפור שלי קצת ארוך ואשמח לעצה. באזור ינואר חוויתי תופעה של הבהוב בעין שמאל באותו יום עשיתי ביקורת רפואית מעמיקה הכוללת בדיקות CT ראש ועורקיים אופטלמיים שיצאה תקינה וכלל הבדיקות הכלליות יצאו תקין(בדיקות עינים). לאחר רגיעה של התופעה והופעה חוזרת המשכתי בבדיקות מעמיקות יותר בחודש מרץ ואפריל הבדיקות כללו: MRI, בדיקת EEG, אקו לב. בדיקות עיניים: OCT,צילום רשתית, אולטרסאונד לעצבי הראייה, שדה ראייה, בדיקה של רופאה נוירואופטלמולוגית שגם ראתה שעצבי הראיה תקינים. כלל הבדיקות יצאו תקין פרט לכך שעצבי הראיה הינם מורחבים אבל בדיקת האולטרסאונד לעצבי הראיה הראתה שאין נוזלים כך שאין סכנה. לאחר כלל הבדיקות שנגמרו באיזור חודש מאי חוויתי רגיעה והעלמות מוחלטת של התופעה!ובהמשך לפני חודש הלכתי לביקורת ראיה והביקורת יצאה תקין. לאחרונה(שבועיים) אני חווה רגישות לאור וכאשר אני עוצם עיניים אני רואה נקודה קטנה ממש ממש כמו נקודה של עט שנעלמת ולפעמים מידי פעם תחושה של בחילה וכאשר אני צופה בסרט אני שם לב כי הכתוביות כפולות (זה לא קבוע אך קורה כמה פעמיים במשך היום). חשוב לי להגיד שהראייה שלי תקינה וחדה והתופעות הללו הן בשלשה שבועות האחרונות. השאלה שלי היא מה אוכל לעשות מכאן לאחר שכל הבדיקות כמו MRI וכו יצאו תקינות. איני נמצא בלחץ אולי קצת היפוכונדר מכל מה שעובר :), אבל קשה לי להתעלם מהתופעות הללו. אשמח לעצה ולחוות דעתך. מצד

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!