אסטמה - מהי המחלה, אצל מי היא נפוצה וכיצד מטפלים בה?
לקראת יום המודעות לאסטמה החל השבוע, אנו מביאים לכם את כל המידע על המחלה, כיצד היא מתפתחת, למה יש לשים לב וכיצד ניתן להימנע
3 דקות קריאה
אסטמה מוגדרת כמחלה חסימתית הפיכה (התקפית) של דרכי האוויר. מקובל להבדיל בין שלושה תהליכים עיקריים העומדים בבסיסו של ההתקף האסטמטי, התכווצות שרירים שהם חלק מן המרכיבים של דרכי האוויר, הגברת הפרשות ובצקת דלקתית של דרכי האוויר. שלושת התהליכים הללו נובעים כנראה בעיקר מתגובתיות יתר של מערכת החיסון (להלן) וגורמים ביחד להיצרות דרכי האוויר, מה שיכול להוביל לקושי משמעותי בנשימה, פגיעה באוורור, ובסופו של דבר גם לפגיעה בחמצון ומוות.
התהליכים העומדים בבסיסה של מחלת האסתמה נמצאים כיום בלב המחקר הרפואי המתקדם ביותר, אולם עד הלום לא נמצא הסבר מלא לתופעה. ידוע עם זאת שמרכיבים שונים של מערכת החיסון (ביניהם תאי פיתום, לימפוציטים מסוג T, נוירופילים ותאים אחרים) מגיבים תגובת יתר דלקתית למגוון רחב של גירויים "תמימים", כמו טמפרטורה נמוכה, וירוסים, עשן (סיגריות ומדורות), חומרים המשתחררים מפרוות בעלי חיים או פריחות צמחים, חומרים המשוחררים על ידי חרקים שונים (תיקנים לדוגמא) ועוד מגוון אדיר של גורמים נדירים יותר.
התאים הללו משחררים מגוון אדיר של חומרים כימיים שונים (הקרויים כימוקינים וציטוקינים) ויוצרים דלקת, שגורמת לתהליכים הנ"ל.
אסטמה היא המחלה הכרונית הנפוצה ביותר בילדות, ואף שמרבית המקרים מתגלים לפני גיל 20, מחלת האסטמה יכולה להופיע בכל גיל. לא ידוע מה גורם להתפתחות המחלה (וכיוון שקיים שוני רב בין ביטויים שונים, כנראה שמדובר על קבוצת מחלות), אבל ידוע שמדובר על עירוב בין גורמים סביבתיים לנטיה גנטית.
כך לדוגמא וירוסים שונים יכולים לגרום להחמרת המחלה, ולכן חולים מומלצים בחיסון שנתי לשפעת העונתית, וכן חיסונים למזהמים אחרים של מערכת הנשימה (כמו פנאומוקוק).
חשיפה למזהמים סביבתיים ידועים באוויר צריכה להיות מוקטנת ככל האפשר, ובכלל זאת המנעות מוחלטת מעישון והקטנה כמה שאפשר לזיהום אוויר. חשוב לדעת שבמקרים רבים אפילו כמויות קטנות מאוד של חומרים המצויים בעשן סיגריות, לדוגמא כאשר ההורה עישן בחוץ אבל לא החליף בגדים ולוקח את הילד על הידיים, יכולות לתרום להתפתחות התקף אסטמה.
חולים צריכים לנהל רישום של החשיפות ל"טריגרים" שונים (האם ההתקפים מופיעים בעונה מסויימת של השנה, באזורים גיאוגרפיים מסויימים, בחשיפה לחומרים מסויימים וכו') ומומלצים בבדיקת רגישות ספציפית לאלרגנים נפוצים (תבחין תת עורי אצל אלרגולוג), כדי לנסות ולברר גורמים ספציפיים לכל חולה וחולה ולהמנע מהם. תת סוג של אסטמה הקרוי "אסטמה תעסוקתית" נובע מחשיפה למזהמים במקום העבודה, ומוגדר כסימפטומים של חסימה בדרכי האוויר אך ורק במקום העבודה. מגוון מצבים אחרים, כמו סטרס נפשי, אוויר קר מאוד ופעילות גופנית מאומצת, יכולים לתרום גם הם להווצרות התקף חריף.
בעוד שהסימנים של התקף אסטמה חריף הם בדרך כלל קושי נשימה, נשימה מהירה מאוד, רכינה קדימה וקושי רב לסיים משפט, חשוב לזכור שאסטמה יכולה להתבטא במגוון צורות אחרות. בכל הגילאים קיים תת סוג של אסטמה המתבטא אך ורק בשיעול, וכל שיעול כרוני (מעל שלושה חודשים) הוא התוויה לבירור אסטמה. בתינוקות וילדים קטנים הסימפטומים עוד יותר מגוונים, ולעיתים קרובות האבחנה ההתחלתית היא של ברונכיוליטיס.
בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בהבנה ובטיפול מבוסס-ראיות (EBM) באסטמה. הטיפול מתחלק לטיפול בהתקף החריף וטיפול כרוני.
הטיפול הכרוני- בנוי בצורה מדורגת, כך שהמטרה ההתחלתית היא להוריד את רמת פעילות המחלה (הנקבעת לפי פרמטרים שונים, בעיקר תדירות ההתקפים וחומרתם). במידה ולא מושגת שליטה כנדרש, ניתן לעלות שלב (להוסיף תרופה), ובמידה וקיימת שליטה מצויינת מעל שלושה חודשים ניתן לשקול (אך ורק ביעוץ עם רופא מטפל) להוריד שלב. התרופות העיקריות המשמשות לאיזון האסטמה בצורה כרונית הם סטרואידים בשאיפה (בודיקורט), מרחיבי סימפונות קצרי טווח (וונטולין ואירובנט) וארוכי טווח, חוסמי לויקוטריאנים, מתיל קסאנטינים, ובמקרים הקשים ביותר גם סטרואידים במתן פומי (פרדניזון).
הטיפול האקוטי- בהתקפים, כאשר התקף מוגדר לפי הסימנים הספציפיים לכל חולה, ובדרך כלל מערב קוצר נשימה ניכר, נשימה מהירה, כליאת אוויר, "חוסר יכולת לסיים משפט", וכן ירידה במדדים פיזיולוגיים (מכשיר מומלץ להדגמת מדדים אלו נקרא peak flow meter). התקף שלא מגיב מיד למנה הרגילה של מרחיבי סימפונות מחייב הגעה לחדר מיון/התייעצות דחופה עם הרופא המטפל. חשוב מאוד להבין שהתגובה הדלקתית שגורמת לאסטמה מתחלקת לשניים: תגובה מהירה (עד שעתיים), ותגובה מאוחרת (יכולה להתבטא 8-24 שעות מאוחר יותר). מסיבה זאת גם אם חל שיפור במצב הנשימתי, חובה להגיע בהקדם ליעוץ רפואי מוסמך, שכן ברוב המקרים יש צורך בטיפול אסטמה אקוטי וכן שינוי בטיפול הכרוני.
מניעה
כאמור הגורמים לאסטמה לא ידועים במלואם, ולכן גם לא נמצאה דרך יחידה למנוע את הופעת המחלה או לרפא אותה לגמרי. עם זאת שליטה טובה על אסטמה אפשרית ומומלצת ביותר. אסטמה הינה מחלה דלקתית, ועם השנים תהליכים אלו פוגעים במגוון מערכות הגוף: יכולה להתפתח מחלה חסימתית של דרכי האוויר שאינה הפיכה (COPD), ואפילו נמצא סיכון מוגבר יותר לתחלואה אחרת כמו התקף לב. מסיבה זו חשוב מאוד להקפיד על הטיפול התרופתי גם כאשר אין התקפים חריפים ומעקב סדיר במרפאת ריאות.
התהליכים העומדים בבסיסה של מחלת האסתמה נמצאים כיום בלב המחקר הרפואי המתקדם ביותר, אולם עד הלום לא נמצא הסבר מלא לתופעה. ידוע עם זאת שמרכיבים שונים של מערכת החיסון (ביניהם תאי פיתום, לימפוציטים מסוג T, נוירופילים ותאים אחרים) מגיבים תגובת יתר דלקתית למגוון רחב של גירויים "תמימים", כמו טמפרטורה נמוכה, וירוסים, עשן (סיגריות ומדורות), חומרים המשתחררים מפרוות בעלי חיים או פריחות צמחים, חומרים המשוחררים על ידי חרקים שונים (תיקנים לדוגמא) ועוד מגוון אדיר של גורמים נדירים יותר.
התאים הללו משחררים מגוון אדיר של חומרים כימיים שונים (הקרויים כימוקינים וציטוקינים) ויוצרים דלקת, שגורמת לתהליכים הנ"ל.
אסטמה היא המחלה הכרונית הנפוצה ביותר בילדות, ואף שמרבית המקרים מתגלים לפני גיל 20, מחלת האסטמה יכולה להופיע בכל גיל. לא ידוע מה גורם להתפתחות המחלה (וכיוון שקיים שוני רב בין ביטויים שונים, כנראה שמדובר על קבוצת מחלות), אבל ידוע שמדובר על עירוב בין גורמים סביבתיים לנטיה גנטית.
כך לדוגמא וירוסים שונים יכולים לגרום להחמרת המחלה, ולכן חולים מומלצים בחיסון שנתי לשפעת העונתית, וכן חיסונים למזהמים אחרים של מערכת הנשימה (כמו פנאומוקוק).
חשיפה למזהמים סביבתיים ידועים באוויר צריכה להיות מוקטנת ככל האפשר, ובכלל זאת המנעות מוחלטת מעישון והקטנה כמה שאפשר לזיהום אוויר. חשוב לדעת שבמקרים רבים אפילו כמויות קטנות מאוד של חומרים המצויים בעשן סיגריות, לדוגמא כאשר ההורה עישן בחוץ אבל לא החליף בגדים ולוקח את הילד על הידיים, יכולות לתרום להתפתחות התקף אסטמה.
חולים צריכים לנהל רישום של החשיפות ל"טריגרים" שונים (האם ההתקפים מופיעים בעונה מסויימת של השנה, באזורים גיאוגרפיים מסויימים, בחשיפה לחומרים מסויימים וכו') ומומלצים בבדיקת רגישות ספציפית לאלרגנים נפוצים (תבחין תת עורי אצל אלרגולוג), כדי לנסות ולברר גורמים ספציפיים לכל חולה וחולה ולהמנע מהם. תת סוג של אסטמה הקרוי "אסטמה תעסוקתית" נובע מחשיפה למזהמים במקום העבודה, ומוגדר כסימפטומים של חסימה בדרכי האוויר אך ורק במקום העבודה. מגוון מצבים אחרים, כמו סטרס נפשי, אוויר קר מאוד ופעילות גופנית מאומצת, יכולים לתרום גם הם להווצרות התקף חריף.
בעוד שהסימנים של התקף אסטמה חריף הם בדרך כלל קושי נשימה, נשימה מהירה מאוד, רכינה קדימה וקושי רב לסיים משפט, חשוב לזכור שאסטמה יכולה להתבטא במגוון צורות אחרות. בכל הגילאים קיים תת סוג של אסטמה המתבטא אך ורק בשיעול, וכל שיעול כרוני (מעל שלושה חודשים) הוא התוויה לבירור אסטמה. בתינוקות וילדים קטנים הסימפטומים עוד יותר מגוונים, ולעיתים קרובות האבחנה ההתחלתית היא של ברונכיוליטיס.
בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בהבנה ובטיפול מבוסס-ראיות (EBM) באסטמה. הטיפול מתחלק לטיפול בהתקף החריף וטיפול כרוני.
הטיפול הכרוני- בנוי בצורה מדורגת, כך שהמטרה ההתחלתית היא להוריד את רמת פעילות המחלה (הנקבעת לפי פרמטרים שונים, בעיקר תדירות ההתקפים וחומרתם). במידה ולא מושגת שליטה כנדרש, ניתן לעלות שלב (להוסיף תרופה), ובמידה וקיימת שליטה מצויינת מעל שלושה חודשים ניתן לשקול (אך ורק ביעוץ עם רופא מטפל) להוריד שלב. התרופות העיקריות המשמשות לאיזון האסטמה בצורה כרונית הם סטרואידים בשאיפה (בודיקורט), מרחיבי סימפונות קצרי טווח (וונטולין ואירובנט) וארוכי טווח, חוסמי לויקוטריאנים, מתיל קסאנטינים, ובמקרים הקשים ביותר גם סטרואידים במתן פומי (פרדניזון).
הטיפול האקוטי- בהתקפים, כאשר התקף מוגדר לפי הסימנים הספציפיים לכל חולה, ובדרך כלל מערב קוצר נשימה ניכר, נשימה מהירה, כליאת אוויר, "חוסר יכולת לסיים משפט", וכן ירידה במדדים פיזיולוגיים (מכשיר מומלץ להדגמת מדדים אלו נקרא peak flow meter). התקף שלא מגיב מיד למנה הרגילה של מרחיבי סימפונות מחייב הגעה לחדר מיון/התייעצות דחופה עם הרופא המטפל. חשוב מאוד להבין שהתגובה הדלקתית שגורמת לאסטמה מתחלקת לשניים: תגובה מהירה (עד שעתיים), ותגובה מאוחרת (יכולה להתבטא 8-24 שעות מאוחר יותר). מסיבה זאת גם אם חל שיפור במצב הנשימתי, חובה להגיע בהקדם ליעוץ רפואי מוסמך, שכן ברוב המקרים יש צורך בטיפול אסטמה אקוטי וכן שינוי בטיפול הכרוני.
מניעה
כאמור הגורמים לאסטמה לא ידועים במלואם, ולכן גם לא נמצאה דרך יחידה למנוע את הופעת המחלה או לרפא אותה לגמרי. עם זאת שליטה טובה על אסטמה אפשרית ומומלצת ביותר. אסטמה הינה מחלה דלקתית, ועם השנים תהליכים אלו פוגעים במגוון מערכות הגוף: יכולה להתפתח מחלה חסימתית של דרכי האוויר שאינה הפיכה (COPD), ואפילו נמצא סיכון מוגבר יותר לתחלואה אחרת כמו התקף לב. מסיבה זו חשוב מאוד להקפיד על הטיפול התרופתי גם כאשר אין התקפים חריפים ומעקב סדיר במרפאת ריאות.
האם המאמר עניין אותך?
אלופציה אראטה: 8 השאלות שחשוב לשאול – והתשובות
מאת: מערכת אינפומד 03/08/2021
כ-2% מהאוכלוסייה יסבלו מאלופציה אראטה בשלב מסוים בחייהם. למרות שמדובר במצב שכיח יחסית, ההתפרצות הפתאומית של המחלה ו...
לכתבה המלאה
שבועות: האם זה טבעי לצרוך מוצרי חלב?
מאת: מערכת אינפומד 16/05/2021
האם הגוף שלנו בנוי לעכל חלב ומוצרי חלב? באופן כללי, יונקים אינם צורכים לקטוז בבגרותם, אז למה בני האדם כן? התשובות בכתבה
לכתבה המלאה
מהי ההשפעה המפתיעה של הסגרים החוזרים על הגוף שלנו?
מאת: מערכת אינפומד 09/05/2021
מגפת הקורונה אילצה אותנו לבלות זמן רב בבתים ולהימנע ממפגשים חברתיים. למרות שהצעדים שננקטו היו הכרחיים למניעת התפשטו...
לכתבה המלאה
האם עונת האלרגיה תהיה ארוכה ועוצמתית יותר השנה?
מאת: מערכת אינפומד 02/05/2021
למרות שנתוני התחלואה בקורונה אופטימיים יותר מיום ליום ומעודדים אותנו לפצות על השנה האבודה ולבלות כמה שיותר זמן בחוץ...
לכתבה המלאה
איך יודעים שבא הסתיו? 5 תופעות שיבשרו על חילוף העונות
מאת: מערכת אינפומד 25/10/2020
הפרעות שינה, אלרגיות, כאבי ראש, הצטננות ואפילו דיכאון – מגוון של תסמינים ומחלות מלווים אנשים רבים במהלך עונת המעבר....
לכתבה המלאה
מפריחה ועד לעקיצות יתושים: 5 אלרגיות נפוצות בעונת הקיץ
מאת: ד"ר רמי טמיר, מערכת אינפומד 02/09/2020
למרות שעונות המעבר נחשבות לתקופות בהן מתפרצות אלרגיות, הן עלולות להופיע בכל עונה בשנה. מה גורם לאלרגיה בקיץ? אספנו ...
לכתבה המלאה
5 דברים שעשויים להקל על תסמיני פסוריאזיס
מאת: מערכת אינפומד 19/08/2020
פסוריאזיס היא מחלה אוטואימונית המתבטאת ברבדי עור אדומים, יבשים ומגרדים. אף על פי שאין תרופה למחלה, קיימים טיפולים ש...
לכתבה המלאה
טיפול באלרגיות בעזרת שמנים אתרים
מאת: מערכת אינפומד 05/08/2020
האם ניתן לטפל באלרגיות שלא באמצעות תרופות נוגדות היסטמינים, כיצד שמנים אתרים יכולים להקל על התסמינים ואיך נכון להשת...
לכתבה המלאה
הטיפולים הכי עדכניים לאטופיק דרמטיטיס
מאת: ד"ר רמית מעוז סגל 01/06/2020
השנה נכנס לסל הבריאות טיפול ביולוגי באמצעות זריקות תת עוריות לאטופיק דרמטיטיס. מתי כדאי להיעזר בטיפול זה ואלו טיפול...
לכתבה המלאה
אביב הגיע, ואיתו גם האלרגיה
מאת: ד"ר רמית מעוז סגל 11/05/2020
עונת הפריחה והלבלוב של הצומח היא גם עונה של פריחה בעור לסובלים מאלרגיה. מהן תופעות האלרגיות הנפוצות באביב, מדוע הן ...
לכתבה המלאה