ריסוק אבנים בכליות (Percutaneous nephrolithotomy)

אבנים בכליות מתחילות להיווצר בדמות גביש קטן. כאשר נוזל השתן יוצא מן הכליה, ייתכן והוא יישא את הגביש איתו, או שייתכן והגביש יישאר בכליה. במידה והגביש נותר בכליה, גבישים נוספים מתחברים אליו במשך הזמן ויצרים אבן גדולה יותר בכליה. מרבית האבנים יוצאות מן הכליות ועוברות דרך מערכת השתן, כל עוד הן קטנות דיין, על מנת לצאת בדרך זו החוצה מן הגוף. לאבנים מסוג זה אין צורך במתן טיפול כלשהו. אבנים שהן גדולות יותר נתקעות בצינוריות אשר מעבירות את נוזל השתן מן הכליות אל עבר שלפוחית השתן (מערכת השופכן). דבר זה עלול להוביל להופעתם של כאבים ויכול לגרום לחסימה אשר מונעת מנוזל השתן להגיע אל עבר שלפוחית השתן, וממנה החוצה מן הגוף. הכאב מתחזק לרוב לאחר כרבע שעה עד שעה, עד אשר הוא הופך להיות חמור ביותר. ייתכן ותחוש הקלה ברמת הכאב כאשר האבן תזוז מעט ואינה תחסום עוד את מעבר נוזל השתן, והכאב יחלוף לחלוטין כאשר האבן תנוע אל תוך שלפוחית השתן. לרוב יש צורך במתן טיפול רפואי במקרים של היווצרות אבני כליה גדולות. בעיות אשר יכולות להיווצר בעת היווצרותן של אבני כליה כוללים בין השאר:

* רמת סיכון מוגבר ללקות בזיהומים במערכת השתן, או החמרתם של זיהומים קיימים.

* גרימת נזקים בכליות, במידה ואבן גורמת לחסימת מעבר נוזל השתן אל מחוץ לשתי הכליות (או החוצה מכליה אחת אצל בני אדם אשר בגופם כליה אחת בלבד). אצל מרבית בני האדם אשר בגופם שתי כליות בריאות, בדרך כלל היווצרותן של אבנים בכליות אינה גורמת להופעתם של נזקים חמורים, עד לנקודת הזמן אשר בה האבנים גורמות לחסימה של מערכת השתן במשך שבועיים או יותר. היווצרותן של אבני כליה מהווה בעיה חמורה ביותר אצל בני אדם אשר בגופם כליה אחת בלבד, או שהם סובלים מליקוי תפקודי של המערכת החיסונית שלהם, או שהם עברו השתלת כליה.

בהחלט ישנה בדיקה לאיתור אוקסלאט בשתן. בבדיקה זו מודדים את ההפרשה של אוקסלאט בכליות. ריכוז גבוה של החומר עשוי לגרום להיווצרות אבנים בכליות או בדרכי השתן, דבר שעשוי להתבטא בכאב, בדימום או בהפרעה בתפקודי הכליה. הבדיקה לנוכחות אוקסלאט בשתן נעשית לרוב לאחר איסוף שתן של 24 שעות, על מנת להעריך את כמות החומר המופרשת ביממה. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

לאחר שלקית כבר פעם אחת מהיווצרותן של אבני כליה , ישנה רמת סבירות גבוהה לכך כי תשוב ללקות מהן גם בעתיד. אתה יכול למנוע את הישנותן על ידי שתייה מספקת של מים על מנת לשמור על צלילות נוזל השתן שלך. יש להקפיד על שתייה של 8 עד 10 כסוסת מים ליום. ייתכן ויהיה עליך לבצע מעקב אחר משטר התזונה שלך. הרופא המטפל בך יוכל לרשום לך תרופה אשר תסייע לך למנוע מן האבנים להיווצר מחדש.

הלוואי והיו לנו תרופות העשויות להמיס אבנים בכליה בצורה יעילה. יש אכן כמה תרופות העשויות במצבים מסוימים לסייע במניעת היווצרות אבני כליה, ובמיוחד כאשר מדובר באבני כליה מחומצת שתן (uric acid), אולם לגבי אבני סידן קצרה ידינו מלהושיע חוץ מאשר בכמה מחלות ספציפיות. יחד עם זאת, שתייה מרובה עשויה למנוע חלק מהאבנים. בכל מקרה, אבן שכבר נוצרה, או שתצא לבד או שיש להוציאה, בדרך כלל בריסוק. מומלץ לפנות לאורולוג על מנת שיבחן את מצבך וימליץ על הטיפול המתאים לך ביותר. [12/03/2001]

Uric Acid היא חומצת שתן. חומצה זו היא התוצר הסופי של מטבוליזם של פורינים. פורינים הם חלק מאבני הבניין של ה- DNA הנמצא בתאי הגוף. הגוף אינו יכול לפרק את החומצה האורית ולכן היא חייבת להיות מופרשת בשתן דרך הכליות, אחרת רמתה בדם עולה. ישנה אבחנה מבדלת רחבה לגבי רמה גבוהה של חומצה אורית גבוהה בדם. האפשרויות הן ייצור מוגבר של חומצה אורית (בממאירויות, טיפולים כמותרפיים, פסוריאזיס קשה, הפרעות מולדות במטבוליזם, צריכת אלכוהול מוגברת ועוד); או ירידה בהפרשת חומצה אורית בשתן (הפרעה באספקת הדם לכליה, מחלת כליה, השמנה, צום, ותרופות כמו משתנים). הטווח התקין בנשים הוא 3 עד 7.5 mg/dl, ולכן לפי תוצאות בדיקתך, את נמצאת בגבול העליון של הנורמה. מרבית האנשים שמאובחנת אצלם רמה גבוהה של חומצה אורית גבוהה בדם הם א-סימפטומטים, כלומא אינם חשים שום בעיה. בלמעלה מ-50% מהם הסיבה היא לקיחת תרופות, בעיקר משתנים ממשפחת התיאזידים. הסכנה לסיבוכים כתוצאה מרמה גבוהה של חומצה אורית גבוהה בדם קשורה למידת העלייה ברמת החומצה האורית בדם, ולמשך הזמן שהרמת חומצה האורית גבוהה. סיבוכים היכולים להיגרם על ידי רמת חומצה אורית גבוהה מאוד בדם הם מחלת מפרקים (gout) ואבנים בדרכי השתן. היות שהתוצאה שציינת אינה מאוד גבוהה, אני ממליצה לחזור שנית על הבדיקה, ולהקפיד לשתות מים גם כשאת בצום לקראת הבדיקה (זה מותר). אם התוצאה נשארת גבוהה, יש לשקול אם הטיפול התרופתי שאת נוטלת עשוי להיות הסיבה. בבדיקות דם הקשורות לכולסטרול הערכים החשובים הם total cholesterol, LDL, HDL. במעבדה בודקים את סך הכולסטרול ואת ה- HDL, ולפי ערכים אלה מחשבים את רמת ה- LDL. תוכלי להיעזר במחשבון ה- LDL של אינפומד: http://www.infomed.co.il/doCalcLDL.asp

תרבית השתן שלך מעידה על זיהום בדרכי השתן, ויש בה רשימה של רגישות ועמידות לאנטיביוטיקה. ליד כל שם של אנטיביוטיקה מצויין R (עבור Resistant, עמיד) או S (עבור Susceptible, רגיש), ומכך אפשר ללמוד באיזו אנטיביוטיקה ניתן לטפל בחיידק שגדל בתרבית: 'רגיש' משמע שהחיידק נפגע כתוצאה מטיפול באנטיביוטיקה הנבדקת, ו'עמיד' משמע שאנטיביוטיקה הנבדקת אינה יעילה לטיפול בחיידק. התוצאות לא צריכות כל כך לעניין אותך אלא את הרופא המטפל לצורך קביעת הטיפול המתאים. לך חשוב לדעת שיש זיהום בדרכי השתן. הגדלה שפירה של הערמונית מביאה לכך שיש יותר מקרים זיהומים עקב אצירת שתן. ד"ר שירי אורי - אינפומד

משאלתך עולה כי אתה סובל מכאבים התקפיים באזור המפשעה, ואשר בגינם עברת בדיקת שתן, תרבית שתן ובדיקות דימות (US ורנטגן). לאור הבירור המקיף שעברת, נראה כי הכאבים מלווים אותך כבר זמן מה. כפי שאמרה רופאת המשפחה, בדיקת השתן תקינה לחלוטין, ואין זה סביר שמדובר בדלקת בדרכי השתן. עם זאת, בתרבית השתן צמחו חידקים האופייניים לזיהומים במערכת השתן והמין. ככלל, במקרים של צמיחה בתרבית ללא תסמינים (סימפטומים), לרוב אין צורך בטיפול אנטיביוטי. אולם אתה סובל מכאבים באזור המפשעה ואינך סובל מתכיפות, דחיפות או צריבה במתן שתן. לאור זאת, ייתכן שמדובר בדלקת של בלוטת הערמונית, שעשויה להתבטא בכאב במפשעה, צמיחה של החיידק קולי בתרבית שתן ובבדיקת שתן תקינה. המלצתי היא כי תפנה לאורולוג לצורך המשך הבירור והטיפול. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

ראשית אשיב לגבי הממצאים האקראיים. לגבי הנודול בריאה - יש לעמוד על טיבו. CT עם חומר ניגוד יכול לעזור בשאלה, ובכל מקרה, כדאי שתיגשי למומחה בתחום עם הפענוח. אבנים בדרכי המרה הן ממצא שכיח, ובדרך כלל אם הם לא באו לידי ביטוי עד היום - לא צריך לעשות דבר. במקרה שאבן חורגת מהכיס או אם נגרמת דלקת של כיס המרה, ההמלצה היא לכרות את הכיס. אבן בכליה שאינה סימפטומטית (כלומר, אינה גורמת לכאבים) אינה דורשת טיפול. UPJS או Ureteropelvic Junction Stenosis זהו לרוב מדובר במצב מולד אשר נגרם מהיצרות חלק של השופכן (אורטר, הצינור המחבר את הכליות לכיס השתן).לעיתים זהו מצב נרכש. למרות שלרוב זהו פגם מולד, הסימפטומים יכולים להופיע בכל גיל, והשכיחים ביותר הם כאב במותן אשר יכול להופיע לפרקים (לבוא ולחלוף), דם בשתן, זיהומים חוזרים בדרכי השתן ולעיתים נדירות יתר לחץ דם. כדי לבדוק אם אכן מדובר ב- UPJS יש לבצע בדיקות הדמיה פונקציונאליות כמו פיאלוגרפיה תוך-ורידית (IVP) ומיפוי כליות. אינני יודעת מה דרגת ההיצרות במקרה שלך, אבל אנסה לסקור את הטיפולים האפשריים במקרה של חסימה מוחלטת. ל- UPJS אין טיפול תרופתי. אם מדובר במקרה אסימפטומטי (ללא כאב, ללא זיהומים חוזרים ותפקודי כליה תקינים), אפשר לחכות ולא לטפל בו כלל. לעיתים יש צורך בטיפול מונע נגד זיהומים חוזרים אשר עלולים להתפתח. לרוב הטיפול הוא כירורגי (Pyeloplasty). זו פרוצדורה בה מוציאים בניתוח את הסגמנט החסום או המוצר של השופכן ומחברים מחדש את הכליה לחלק הבריא שלו. את הפרוצדורה הזו ניתן לעשות היום בדרכים מתקדמות יותר מאשר ניתוח בגישה פתוחה. על שיטות אלו תוכלי לשמוע מהאורולוג אצלו את מטופלת. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

מטרת בדיקת דופלר של הכליות היא להראות את גודל הכליות, את המבנה הפנימי שלהן ואת זרימת הדם בתוכן. אני מניחה כי קוטר מקסימלי של 1.4 ודפנות מסויידים בלתי סדירים מתייחסים לאחד מעורקי הכליה. התוצאה מראה, באופן כללי, כי ישנה הסתיידות, כלומר הצטברות שומנים כגון כולסטרול, בדפנות העורקים, וזו יכולה להיות הסיבה ללחץ דם גבוה. איני לתת לך מידע נוסף, מכיוון שחסר לי מידע לגבי הסיבה שבגינה ביצעת את הבדיקה ולגבי התשובה שקיבלת בבדיקה, כגון אחוז ההיצרות של כלי הדם. אמליץ לך לפנות עם התשובה לרופא המטפל שלך. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד