טיפול באפילפסיה באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק

משה (שם בדוי), נשוי ואב לשני ילדים הגיע לטיפול בגיל 35. מגיל צעיר מאוד סבל מהתקפי אפילפסיה בתדירות של 5-6 התקפים בחודש. במהלך חייו נטל תרופות רבות, שהורידו את שיעור ההתקפים, אם כי לא לחלוטין. משה סבל מהתקפים מסוגים שונים: התקפים שהתבטאו בהתפרצות צחוק בלתי נשלטת והתקפי גרנד מל (התקפי טוני-קלוני), שהובילו לאובדן הכרה.

כשהגיע לטיפול, עבר תחילה אבחון על ידי בדיקת QEEG. מדובר בבדיקת EEG המנותחת בצורה כמותית, כך שניתן להשוות את נתוניה לנורמות תלויות גיל ולראות היכן בדיוק ישנה פעילות לא תקינה של גלי המוח. הבדיקה הדגימה איטיות ניכרת בעיקר בחצי המוח הימני, שהתבטאה בעודף גלים מסוג תטא. לפיכך הוחלט לטפל במשה באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק. כבר לאחר שני טיפולים, משה חש יציב יותר. לדבריו, הרגיש את ההתקף "מנסה להגיע" אך לא מתפתח להתקף של ממש. ככל שעבר הזמן, שיעור ההתקפים ירד ולאחר כ- 20 פגישות טיפול הופיע התקף אחת לשבועיים בלבד. לאחר כ-40 מפגשי טיפול דיווח משה, שלראשונה בחייו עבר חודש שלם ללא התקף. ההתקפים נעשו נדירים יותר ויותר ובשלב זה הסתיים הטיפול.

מחלת האפילפסיה

אפילפסיה היא למעשה מונח כולל המאגד בתוכו אוסף גדול מאוד של מחלות בעלות מאפיין משותף. בהגדרה, אפילפסיה מתארת מצב בו אזור מסוים במוח פועל בצורה לא תקינה מסיבה זו או אחרת. אירוע אפילפסיה ראשוני יכול להתחיל בכל איזור במוח וההפרעה החשמלית מתבטאת בדרכים שונות, ולכן לאפילפסיה צורות רבות. אצל חלק מהאנשים, ההתקפים כוללים איבוד הכרה, ישנם חולים שההתקפים אצלם כוללים תנועות וישנם כאלה שלא. חלק מהמטופלים מדווחים שטרם ההתקף הם מריחים ריחות שונים וכדומה.

הטיפול המודרני באפילפסיה הוא בעיקר טיפול תרופתי. קיימות תרופות רבות אך גם עם השימוש בתרופות אלה, כ-30% מהמטופלים ממשיכים לסבול מהתקפים. במקרים קשים ניתן לבצע ניתוחים נוירוכירורגיים שונים לשם השתלת קוצב מוחי או לשם כריתת האזור במוח בו מצוי מוקד ההתקף. גם טיפולים אלה אינם נותנים מענה לכלל החולים ולמרות כל השיטות, חולי אפילפסיה רבים נותרים עם התקפים הפוגעים באיכות חייהם במידה זו או אחרת.

טכנולוגיית נוירופידבק – NeuroFeedback

מדובר בטיפול המבוסס על מנגנון ההתניה. זוהי שיטת טיפול מודרנית המאפשרת למטופל "לאמן" את מוחו כיצד לפעול באופן אופטימלי. השיטה כאמור מתבססת על עיקרון ההתניה: מטופל צופה בסרט לבחירתו. המחשב קורא את פעילות גלי המוח של המטופל בעת הצפייה, ומתגמל אותו בכל פעם שמוחו פועל באופן תקין: כאשר הפעילות תקינה, רואה המטופל את הסרט באופן חד וברור. כאשר המחשב מזהה פעילות בלתי רצויה, נראה הסרט באופן מטושטש. כך לומד מוחו של המטופל לפעול בצורה מיטבית.

הסדרת פעילות גלי המוח הנלמדת במהלך הטיפול יכולה להביא להקלה משמעותית בסימפטומים מסבי סבל. מדובר בטיפול ללא תרופות, שאינו פולשני כלל.

הטיפול בנוירופידבק ניתן לחלוקה לשני שלבים:

א. אבחון - בתחילה אנו מודדים את הפעילות המוחית ומוצאים את האזור במוח אשר לא מתפקד כפי שרצוי ביחס לגיל המטופל. זוהי למעשה בדיקת ה- QEEG והיא מבוססת על השוואת אות ה -EEG (שהוא תרשים הפעילות החשמלית של המוח), לבסיס נתונים של אנשים בריאים.

ב. טיפול - בתום תהליך האבחון נקבע הפרוטוקול הטיפולי. פרוטוקול זה מתוכנת למחשב שבעזרתו אנו מבצעים את הטיפול. תהליך הטיפול הוא בעצם התניה אופרנטית: אנו מלמדים את המטופל לאזן ולנרמל את הפעילות החשמלית הלא תקינה של המוח. בעת הטיפול אנו מחברים חיישנים לראשו של המטופל על מנת לקלוט את פעילות גלי המוח שלו והמחשב מעבד את האותות בזמן אמת. במשך כל זמן הטיפול מתבצע מיפוי של פעילות המוח ומתקבל תגמול על שינוי רצוי בדפוס הפעילות. מדובר בתהליך למידה הדרגתי, המבוסס על קבלת תגמול עבור פעילות חשמלית רצויה.

מחקרים על נוירופידבק

הטיפול באפילפסיה באמצעות נויורפידבק קיים ככלי מדעי מזה 40 שנה. כבר במהלך שנות ה-70 של המאה הקודמת החלו להופיע מאמרים על יעילותה טכנולוגיית נוירופידבק ככלי טיפול באפילפסיה עמידה ולאורך השנים הצטברו מאמרים רבים נוספים, שהוכיחו את יעילות השיטה. מרבית המחקרים בוצעו עם אוכלוסייה הסובלת מאפילפסיה קשה ועמידה לכל התערבות אחרת, עובדה המחזקת עוד יותר את חשיבות השיטה.

קיימות תיאוריות רבות הן לגבי התהליך שמעורר התקף אפילפסיה והן לגבי הדרך שבה טכנולוגיית נוירופידבק משפיעה על תהליך זה. בדרך כלל, האזור במוח בו מתחיל התקף אפילפסיה פועל באופן איטי מבחינה חשמלית. כלומר, באותו אזור גלי המוח מתאפיינים בתדר נמוך ובעוצמה גדולה.

מחקרים רבים הוכיחו, שבאמצעות טיפול בנוירופידבק אפשר ללמד אזור במוח בעל תפקוד לקוי לעבוד אחרת ממה שעבד בטרם הטיפול. הטיפול באמצעות נוירופידבק מנרמל את הפעילות החשמלית המוחית של האזור הפתולוגי ונרמול זה מקשה על האזור המוחי להתחיל את ההתקף.

עד היום תוארו מאות חולי אפילפסיה שטופלו באמצעות נוירופידבק במחקרים שונים שפורסמו בעיתונות המובילה בעולם בתחום. 2 מאמרי סקירה שבוצעו בשנים האחרונות מסכמים ממצאים הללו. במאמר הראשון נסקרו 18 מחקרים על טיפול באפילפסיה עמידה באמצעות נוירופידבק. בסה"כ במחקרים אלה השתתפו 174 חולים. התוצאות הראו כי 142 מתוכם הפגינו שיפור ניכר בחומרת במחלתם (Sterman, 2000). מאמר נוסף שפורסם לפני כשנתיים סקר מחקרים שכללו הן נתוני EEG והן נתונים קליניים אודות מצבו של כל חולה בנפרד טרם הטיפול ולאחריו. ניתוח התוצאות הוכיח את יעילות הטיפול באפילפסיה בשיטת נוירופידבק. כותבי המאמר מדגישים גם את הצורך במחקרים נוספים, שיגדירו הן את סוג האפילפסיה המגיבה לטיפול בנוירופידבק והן את יעילות הטיפול בחולים שאינם מוגדרים כעמידים לטיפול תרופתי.

כותבי המאמר מציינים, שבהתחשב בכך שרק כשני שליש מהחולים עם אפילפסיה מגיבים באופן אפקטיבי לטיפול תרופתי, הרי שהטיפול בנוירופידבק נראה כמציג תוצאות טובות יותר בטווח הקצר ועל כן מן הראוי ללמוד ולקדם טיפול זה (Tan, Thornby, Hammond, et al, 2009).

לא רק אפילפסיה

טכנולוגיית נוירופידבק יכולה לטפל בהפרעות רבות הנובעות מאי סדירות בפעילות המוח ובכללן הפרעות דיכאון וחרדה, הפרעות קשב, הפרעות התנהגות, הפרעות שינה, מיגרנות, אפילפסיה, אוטיזם ותופעות הנובעות מאירוע מוחי או חבלות ראש ועוד. כתבה זו היא ראשונה בסדרת כתבות שיסקרו את הממצאים על הטיפול בנוירופידבק בהפרעות השונות.

אתם מוזמנים להיכנס לפורומים, לשאול שאלות ולקבל מענה -

טיפול באפילפסיה, טיקים, שבץ ופגיעות ראש בעזרת נוירופידבק

פורום טיפול במיגרנות, הפרעות שינה וטינטון בעזרת נוירופידבק

פורום טיפול בדיכאון וחרדה בעזרת נוירופידבק

הכתבה בחסות ד"ר דורון תודר, פסיכיאטר, מנהל המרכז הרפואי נוירוקליניק בר"ג ובב"ש לטיפול בנוירופידבק.