- אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בריאות
- יום המודעות למחלת COPD
יום המודעות למחלת COPD
אולי השם שלה אינו מפורסם ושגור כמו סרטן או סוכרת, אבל מחלת הריאותCOPD היא גורם התמותה הרביעי בחשיבותו בעולם המתועש.
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא ריאות, רפואת משפחה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לריאות, רפואת משפחה:
ד"ר נטלי מימון רבינוביץ
אונקולוגית מומחית בסרטן ריאה, מנהלת השירות לגידולי בית החזה ואבחון מהיר לגידולי ריאה בבית חולים מאיר
ד"ר נטע לניאדו שריג - מומחית למשפחה, עוסקת ברפואת גיל המעבר
רופאת משפחה, עוסקת ברפואת גיל המעבר
ד"ר מאיר קרופסקי
ד"ר מאיר קרופסקי מומחה למחלות ריאה ודרכי הנשימה, מחלות פנימיות ורפואת צלילה
פרופ' מיכל שטיינברג
רופאת ריאות מומחית, התמקדות בברונכיאקטזיס וזיהומי ריאות, מנהלת יחידת ברונכיאקטזיס וסיסטיק פיברוזיס מבוגרים בבי"ח כרמל
פרופ' נימר עאסי מומחה כבד ופנימית
מנהל מחלקה המרכז הרפואי לגליל | מחלות כבד | השתלות כבד | מומחה פנימית | סכרת | יתר לחץ דם
ד"ר נוה טוב
מומחה לרפואת ריאות ושינה - אבחון וטיפול בהפרעות נשימה ושינה – בגישה אינטגרטיבית מותאמת אישית
ד"ר אסנת שטרייכמן
מומחית לרפואה פנימית ומחלות ריאה, מנהלת השירות להשתלות ריאה - מרכז רפואי רבין
ד"ר שמואל פרינץ
מומחה ברפואה פנימית ובריאות הציבור. מייסד המיזם של ההתאחדות לאבחון מחלות נדירות וקשות לזיהוי.
פרופ' דב היימר
רופא ריאות, לשעבר מנהל יחידת הריאות בסורוקה
סאלוס
הבית לרפואה פרטית מתקדמת
ד"ר שרבל עזאם
סגן מנהל המחלקה לכירורגיית חזה במרכז הרפואי איכילוב | מומחה בכירורגיית חזה | ניתוחי ריאות בית חזה ומדיאסטינום
ד"ר גיל הרצברג
מומחה במחלות הריאה, רפואת משפחה
פרופ' מרדכי קרמר
מנהל המערך למחלות ריאה, מרכז רפואי רבין
ד"ר דוד שוסיוב
מומחה למחלות ריאה בילדים
ד"ר סיון שמאי
מומחית באונקולוגיה, רופאה בכירה במערך האונקולוגי באיכילוב
ד"ר רונן גלילי
מומחה לכירורגיית חזה והשתלת איברים, מנהל היחידה לניתוחי ריאות - מחלקת ניתוחי לב וחזה, המרכז הרפואי כרמל
פרופ' בשארה בשאראת
מייעץ ומטפל ברב המחלות או התסמינים הרפואיים מתוך גישה הוליסטית המתחשבת בגוף ונפש וסביבה , לדוגמא חולי סוכרת יכולים להחלים מהסוכרת ולא רק יהיו מאו...
ד"ר מירון ברק
מומחה לאבחון וטיפול בהפרעת קשב והתמכרויות בגישה קונבנציונלית ובשילוב רפואה משלימה
ד"ר דוד שגב
מור - אבחון מוקדם של סרטן הריאה
ד"ר יהודה שוורץ
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא ריאות, רפואת משפחה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
מהי מחלת COPD
מחלת COPD היא מחלת ריאות חסימתית כרונית. מדובר למעשה בשם מטרייה הכולל אמפיזמה (נפחת) וברונכיטיס (דלקת סימפונות) כרונית, שהמנגנון המשותף להן הוא הפרעת ריאות אובסטרוקטיבית, שפירושה "חסימה בצינורות הריאה".
אם נדמיין את הריאות כמורכבות מצינורות (סימפונות וכו') ובסופם בלון (נאדיות), החסימה בריאות יכולה להיווצר בגלל שהבלון "גדול מדי" (ואז הצינור קטן ביחס אליו, כפי שקורה באמפיזמה) או בגלל שהצינור קטן מידי (חסום על ידי בצקת ותפליט, כמו שקורה בברונכיטיס). ברוב המקרים לא מדובר באחד משני המצבים בלבד, אלא בשילובים.
מחלות ה-COPD הן כרוניות, בניגוד למחלות חסימתיות (אובסטרוקטיביות) הפיכות כמו אסטמה. חשוב לציין כי גם פה, כמו בהרבה תחומים ברפואה, ההפרדה לא מוחלטת. גם ב-COPD הכרונית ניתן לעכב את התקדמות עם טיפול.
לבעיית הריאות הבסיסית בחולי COPD מתווספות לעיתים בעיות נוספות, שמחמירות את המצב הנשימתי ודורשות בדרך כלל מעקב וטיפול אינטנסיביים באשפוז מלא. הגורמים האפשריים להחמרה מגוונים מאוד: החל מזיהומים במערכת הנשימה, חשיפה לאלרגנים מסוימים, החמרה בתפקוד איברים אחרים, ולמעשה כל מצב שמגביר את הדרישה ממערכת הנשימה.
מנגנון ה-COPD
כמו בהרבה מחלות כרוניות אחרות, מנגנון ה-COPD לא לגמרי ברור. ככל הנראה מדובר בשילוב של תהליכי דלקת והצטלקות בריאות, שגורמים להרס הנאדיות (אמפיזמה) ו/או הצרות הסימפוניות (ברונכיטיס). ההרס הזה מתווסף על הירידה ההדרגתית (והטבעית) בתפקודי הריאות עם הגיל.
עישון – גורם סיכון עיקרי
למרות שלא כל המידע התגלה בינתיים בנוגע למנגנון הפעולה של COPD, נמצאו מספר גורמי סיכון שמגבירים משמעותית את הסיכוי לחלות ב-COPD, ובראשם עישון.
עישון הוא גורם הסיכון הגדול ביותר. מלבד תתי-סוגים נדירים של COPD, הסיכויים לפתח COPD ללא היסטוריה של עישון שואפים לאפס. כמובן שלא כל מי שמעשן יפתח COPD, שהרי דרושה רגישות גנטית מסוימת, וכמה עשורים. עם זאת הימנעות מעישון היא אמצעי המניעה היעיל היחיד שידוע כיום נגד COPD.
עישון פסיבי - עישון פאסיבי גורם לתחלואה בכל גיל. בזמן הגדילה התוך רחמית וההתפתחות בילדות המוקדמת, נזקי העישון הפאסיבי גדולים עוד יותר. מספיקה חשיפה מינימאלית לעישון פאסיבי, ולפי מחקרים מסוימים אפילו עישון פאסיבי בלבד של האם, די בו כדי להגביר את הסיכון לפגיעה בהתפתחות הריאות בילד.
התפתחות ריאות לא מלאה פירושה פחות "רזרבה" בריאות (גם אם בגיל צעיר אין כל תסמינים נשימתיים). כיוון שכזכור תפקודי הריאות מתדרדרים אצל כולנו (באופן תקין) עם הגיל, אותם ילדים הם בקבוצת סיכון מוגבר לפתח COPD בהמשך החיים. חשוב כמובן להדגיש כי עישון פאסיבי הוא גורם סיכון ל-COPD בכל גיל שהוא.
בין גורמי הסיכון הנוספים ל-COPD:
• מחלות בדרכי הנשימה - לא הוכחו חד משמעית כגורמות ל-COPD, אך הן הגורם המשמעותי ביותר להחמרה בתפקוד הנשימתי של חולי COPD. חולי ה-COPD (ולמעשה גם בני משפחה ומטפלים) מומלצים בחיסונים סדירים, בייחוד חיסון נגד השפעת העונתית וחיידק הפנאומוקוק.
• גנטיקה – כאמור, קיימים תתי סוגים נדירים של COPD המופיעים על רקע פגם גנטי ספציפי. בדרך כלל המחלה מתבטאת בגילאים מאוד צעירים (בעשור השלישי והרביעי לחיים) וניתן לטפל בה ביתר יעילות על ידי הוספה של האנזים הפגום. בכל מקרה, היסטוריה משפחתית של COPD היא גורם סיכון בפני עצמו, שכן כאמור דרושה נטייה גנטית כדי שחשיפה לגורמי סיכון (כמו עישון) תביא להתפתחות COPD.
כיצד מאבחנים ומטפלים ב-COPD?
האם המאמר עניין אותך?