80% מהחולים אינם מודעים לה: תסמיניה של מחלת ריאות חסימתית

כ-80% מהחולים במחלת ריאות חסימתית כרונית אינם מודעים לכך. היא מתפתחת בהדרגה במשך שנים רבות, ובמקרים רבים תסמיניה אינם מורגשים, ומשכך היא מאובחנת בשלבים מתקדמים יותר, כאשר נגרם כבר נזק בלתי הפיך לריאות. גילוי מוקדם וטיפול במחלה, עוד בשלביה הראשונים, הוא קריטי ועלול למנוע נזק ארוך טווח ובלתי הפיך. מהם התסמינים וכיצד מאבחנים? כתבה שניה בסדרה.

מחלת ריאות חסימתית כרונית מתפתחת בהדרגה במשך שנים רבות, אך היא חסרת תסמינים בשלביה הראשונים - אלו מופיעים רק בשלב מתקדם יותר, כאשר המחלה מחמירה. כתוצאה מכך, במרבית המקרים, היא מאובחנת בשלבים מתקדמים יותר, כאשר נגרם כבר נזק בלתי הפיך לריאות. 

למרות שגילוי מוקדם וטיפול במחלה, עוד בשלביה הראשונים, הוא קריטי ועלול למנוע נזק ארוך טווח ובלתי הפיך, בפועל כ-80% (!) מהחולים אינם מודעים אליה, עד להופעת התסמינים הנובעים מחסימת הסמפונות, פגיעה בנאדיות ועודף הריר המופרש במערכת הנשימה. 

מהם התסמינים שעלולים להעיד על מחלת ריאות חסימתית?

מחלת ריאות חסימתית, שם כולל לשתי מחלות ריאה: דלקת סמפונות ארוכת טווח (ברונכיטיס כרונית) ואמפיזמה (נפחת), מתאפיינת בתסמינים הבאים: קושי בנשימה; קוצר נשימה במאמץ, כאשר עם החמרת המחלה אפילו מאמץ  מועט (הליכה איטית / התכופפות) יוצר קוצר נשימה משמעותי; לחץ בחזה; צפצופים בעת נשימה; שיעול חזק; התגברות של כיח וליחה; שיעול שאינו חולף ועוד.

בנוסף להתגברות התסמינים, חומרתם ותכיפותם, סובלים החולים במחלה מפגיעות באיברים ומערכות נוספים בגופם: חלקם הופכים לחולי לב, מאחר שהמחסור בחמצן עלול להוביל לפגיעה לבבית ועד לכשל לבבי; הם עלולים לסבול גם מיתר לחץ דם ריאתי המוביל לאי ספיקת לב, וכן מפגיעה בשרירי השלד, פגיעה בשרירי הסרעפת, בצקת בגפיים התחתונות, ירידה משמעותית במשקל הגוף ועוד. חומרת המחלה מדורגת על פי ארבעה שלבי התפתחות התואמים את חומרתה.

קראו עוד: מהי המחלה בה ילקה אחד מכל 5 מעשנים?

כיצד ניתן לאבחן את המחלה?

כדי לאבחן את המחלה בזמן ובאופן שימנע את התדרדרותה המהירה וישפר את סיכויי הטיפול בה, מומלץ למעשנים לעבור בדיקות אבחון תקופתיות. 

בדיקות אלה יבוצעו למי שמדווח על תסמינים המבטאים פגיעה במערכת הנשימה. עם הדיווח על תסמינים חשודים, יעבור המטופל סדרת בדיקות, הכוללת: סקירה ובירור של ההיסטוריה רפואית ובדיקה גופנית, בדיקות דם; בדיקות הדמיה, לרבות צילום ריאות / צילום חזה ולעיתים אף CT ריאות וכן ומבחני נשימה: בדיקת ספירומטריה, הבודקת את תפקודי הריאות באמצעות מכשיר המכונה ספירומטר, שלמעשה, מודד את כמות האוויר שהריאות יכולות לשמור ואת המהירות של ריקון האוויר מהריאות לאחר שאיפה עמוקה. בדיקה נפוצה נוספת היא בדיקת קיבולת הדיפוזיה (Diffusion Capacity).

גילוי מוקדם וטיפול במחלה, עוד בשלביה הראשונים, הוא קריטי ועלול למנוע נזק ארוך טווח ובלתי הפיך ולשפר משמעותית את אופן ההתמודדות עימה. 

הכותב הוא מומחה בכיר למחלות ריאה, מנהל מערך הריאות במרכז הרפואי מאיר, כפר-סבא. הכתבה בשיתוף פעולה עם ערוץ הרופאים ב-YouTube. הרופאים המתנדבים בערוץ הינם מומחים מובילים ממרכזים רפואיים בכל רחבי הארץ. עוד על המיזם ב: www.doctorschanneltube.org