קוצר נשימה הוא מצב בו קיים קושי באספקת אוויר לגוף. למרות שמדובר בתופעה מבהילה, חשוב לדעת שהיא שכיחה והגורמים לה מגוונים.
קוצר נשימה יכול להיות מתואר כתופעה סובייקטיבית המוגדרת על ידי החולה ומתבטאת בתלונות, כמו קושי בשאיפת או נשיפת אוויר, לחץ בחזה, צפצופים בנשימה, תחושת כובד באזור החזה ועוד. לצד זאת, יכולים להיות סימנים אובייקטיביים המאפשרים לרופא/ה מומחה ריאות לאבחן את הבעיה ואת המקור לה. הרופא/ה יבחן פרמטרים שונים, כמו מספר הנשימות בדקה, מידת השימוש בשרירי עזר נשימתיים (דבר שעלול להעיד על מצוקה נשימתית), התרחבות הנחיריים בעת הנשימה ועוד. כאמור, קוצר נשימה עלול להתפתח עקב מגוון רחב של סיבות, המחולקות לרוב בהתאם למהירות שבה הוא מתפתח.
קוצר נשימה אקוטי הוא מצב בו התופעה מתפתחת בפתאומיות, תוך דקות או שעות. מנגד, קוצר נשימה כרוני מתפתח לאורך שבועות או חודשים ונותר קבוע או שהולך ומחמיר. חלוקה זו מקלה על איתור הגורם לבעיה ועל מציאת טיפול מתאים.
New Africa | Shutterstock
מברונכיטיס ועד יתר לחץ ריאתי: גורמים לקוצר נשימה
גורמים אקוטיים
זיהום של דרכי הנשימה זיהום של דרכי הנשימה העליונות או התחתונות, כמו דלקת סימפונות, ברונכיטיס, או דלקת ריאות עלול להוביל לקושי אקוטי בנשימה. קוצר הנשימה יתפתח לרוב באופן חד ויהיה מלווה בתסמינים נוספים, בהם שיעול, ליחה וחום גבוה.
תגובה אלרגית אלגיות סביבתיות עלולות להוביל להתפתחות של קוצר נשימה אקוטי. לרוב, יתפתחו גם תסמינים נוספים המעידים על אלרגיה, למשל גרד, בצקת, פריחה בעור ועוד. אסתמה יכולה גם היא להוביל לקוצר נשימה אקוטי אולם במקרים אלה בבדיקת הרופא/ה יישמעו לרוב צפצופים בנשימה.
חסימה של קנה הנשימה חסימה של קנה הנשימה או של אחד מהסימפונות הראשיים על ידי גוף זר יכולה לגרום לקושי חריף בנשימה. עם זאת, פעמים רבות המצב לא יוביל להתפתחות של תופעה חריגה המובילה להזעקת עזרה רפואית מיידית.
קריש דם בעורק ריאתי תסחיף ריאתי הוא מצב בו קריש דם נשלח לריאות, לרוב בשל פקקת במערכת הוורידים הפריפריאליים. קריש הדם נסחף במערכת הוורידית ומגיע לכלי דם ריאתי, שם עלול להוביל לחסימה של זרימת הדם ולקושי חריף בנשימה. תסחיף ריאתי הוא אירוע חירום המחייב בירור מידי. ברוב המקרים, הקושי הנשמתי ילווה בירידה בערכי הסטורציה, דבר שיאפשר אבחון מהיר והתערבות מיידית.
חזה אוויר חזה אוויר הוא מצב שבו מצטבר אוויר בחלל שבין דופן בית החזה לריאה המוביל לדחיקת הריאה ולקושי בנשימה שהולך ומחמיר. התופעה יכולה להתפתח באופן ספונטני, כתוצאה מפעולה המערבת מאמץ של הריאות, כמו הרמת משקל, עקב נטייה גנטית להיווצרות של בועות אוויר באזור הקרוב לקרום הריאה ועוד. לצד זאת, היא עלולה להתפתח גם לאחר ביצוע של הליכים רפואיים, בהם הכנסת מחט לריאה לביצוע ביופסיה, או במסגרת טיפול לדיקור על ידי מטפלים הוליסטיים.
התקף לב אוטם שריר הלב או התקף לב, הוא מצב בו נגרם נזק לשריר הלב הנובע מחסימת אחד מהעורקים המובילים אליו חמצן. קושי נשימתי הוא סימן שכיח לתופעה, אולם לרוב הוא ילווה בכאבים או לחץ בחזה – דבר המבדיל אותו מקשיים נשימתיים אחרים. לצד זאת, גם מצב של אי ספיקת לב פתאומית הגורם להפרעה בשאיבת הדם על-ידי הלב, אספקתו לגוף והצטברותו בריאות, עלול להוביל לקושי נשימתי.
גורמים כרוניים
חלק מהסיבות המובילות לקושי כרוני בנשימה משותפות לאלה הגורמות לקושי נשימה חריף, כמו אסתמה או אי ספיקת לב. לצד זאת, ישנן סיבות העלולות לגרום לקושי נשימתי כרוני בלבד.
מחלת ריאות חסימתית כרונית מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) היא מחלה המלווה בקושי נשימתי ובייצור כרוני של ליחה. המחלה מתפתחת לרוב בקרב מעשנים כבדים או אלה שעשנו בעבר. לרוב הקושי הנשימתי בקרב חולי COPD מתפתח בזמן מאמץ ופעילות. בשלב הסופני של המחלה התקפי קוצר נשימה יכולים להופיע גם במנוחה.
אסתמה אסתמה היא מחלה דלקתית של דרכי הנשימה המובילה לחסימתן ומאופיינת בתקופות של רגיעה והתלקחות בהן יהיו התפרצויות של קושי נשימתי, בעיקר בשעות הלילה המאוחרות (כאשר רמת הקורטיזול נמוכה).
קרדיומיופתיה של הלב זהו אוסף של ליקויים לבביים הגורמים לשינוי בעוביו ובצורתו של שריר הלב ובמקרים מתקדמים גם לכישלון בהזרמת הדם לריאות ולשאר חלקי הגוף. קרדיומיופתיה עלולה לגרום לקושי נשימתי.
השמנת יתר השמנת יתר מהווה סיבה שכיחה לקושי נשימה כרוני. עודף משקל גורם לעומס על שרירי הבטן והחזה, ולדחיקת הסרעפת כלפי מעלה. כתוצאה מכך, נפח הריאות קטן ועלול להיווצר קושי נשימתי במאמץ, כמו גם בביצוע של פעולות שגרתיות, כמו התכופפות לקשירת שרוכים. ברוב המקרים ירידה במשקל יכולה להקל על התופעה.
יתר לחץ ריאתי יתר לחץ דם ריאתי היא מחלה הגורמת לפגיעה בזרימת הדם בכלי הדם המובילים דם מהלב אל הריאות. כדי לפצות על הפגיעה, הלחץ בכלי דם אלו גובר, דבר המקשה על חמצן להגיע אל הריאות, כמו גם מהן אל שאר חלקי הגוף. בשלבים הראשונים המחלה אינה גורמת לרוב לתסמינים, אולם בשלבים מתקדמים יכולות להתפתח תופעות שונות, אחת השכיחות שבהן היא קושי כרוני בנשימה.
הפרעות נוירולוגיות הפרעות נוירולוגיות מסוימות הגורמות לשיתוק של הסרעפת יכולות גם הן להוביל לקושי בנשימה שיגבר לרוב בשכיבה. פגיעה בסרעפת יכולה להתרחש גם בעקבות ניתוחי לב או ניתוחים אחרים של הריאה שבמהלכם מתבצע שיתוק של הסרעפת באמצעות קירור. לרוב, מדובר במצב הפיך אולם לעיתים הוא נמשך זמן רב עד שתפקוד הסרעפת חוזר לנורמה.
האם קוצר נשימה עלול להיות מסוכן?
ככלל קושי בנשימה אינו נחשב לתופעה שגרתית ממנה יש להתעלם, וכאשר הוא מתפתח חשוב לפנות לרופא מומחה לצורך אבחון ואיתור הגורם שהוביל להתפתחותו. עם זאת, אם מדובר בקושי נשימתי המלווה בתופעות, כמו חום גבוה, גודש אפי וכדומה, ככל הנראה לא מדובר בסיבה לדאגה והמקור לו הוא ככל הנראה זיהום של דרכי הנשימה. אם התופעה מחמירה, מופיעה בזמני מנוחה או בפעילות קלה, חשוב לפנות לעזרה רפואית מיידית.
כיצד מאבחנים מה גורם לקוצר נשימה?
קוצר נשימה נחווה על ידי כל אחד בצורה אחרת. בעוד שחלק מהסובלים מתארים את התופעה כמעין רעב לאוויר, אחרים מתארים אותה כמאבק הנדרש בכל נשימה, או כתחושת כובד בחזה המקשה על שאיפת אוויר. תיאור התופעה חשוב במיוחד לצורך אבחון מתאים של הגורם לבעיה ובהתאם לכך החלטה על אופן הטיפול. לעיתים, קושי בנשימה ישתפר בתנוחות מסוימות (כמו למשל חולי אי ספיקת לב שיחושו הקלה בישיבה). לצד זאת, הרופא/ה המטפל/ת יבחן תופעות אובייקטיביות שעלולות להעיד על קושי נשימתי, כמו מספר הנשימות לדק ה, הימצאות של בצקת בגפיים, כחלון של השפתיים ועוד.
בשלב הבא יבוצעו בדיקות שונות, לרבות צילום חזה, בדיקת סטורציה, אק"ג , בדיקת תפקודי ריאות וכן גם בדיקות מעבדה כמו רמות ההמוגלובין בדם (כדי לשלול מצב של אנמיה העלולה להוביל לקושי נשימתי).
בשלבים מתקדמים ואם לא אותר הגורם לתופעות, תתבצע בדיקת אקו לב או בדיקת אקו דופלר כדי לבחון את התפקוד הלבבי, את זרימת הדם במסתמים ובאופן עקיף גם את הלחץ הראתי .
אם קיים יתר לחץ ריאתי ייתכן שזה המקור לקושי נשימתי. לעיתים, יתבצע צנתור ימני שמספק נתונים מדויקים על הלחץ בעורקי וורידי הריאה. לעיתים רחוקות יהיה צורך לאמת את הערכים על ידי ביצוע צנתור ימני שמספק.
בדיקה נוספת שעשויה לסייע באבחון הגורם לקושי הנשימתי היא מבחן מאמץ לב-ריאה משולב (CPET) . באמצעותה ניתן לבחון את תפקוד הלב והריאות במאמץ וכך להבדיל בין מחלה ריאתית ללבבית.
מהם הטיפולים האפשריים בקוצר נשימה?
לא קיים טיפול כללי שעשוי להוביל להקלה סימפטומטית ולכן אופן הטיפול נקבע כמובן בהתאם לגורם שהוביל לקוצר הנשימה. מחלת ריאות חסימתית לדוגמה, תטופל באמצעות מרחיבי סימפונות הניתנים בשאיפה, באמצעות סטרואידים הניתנים בשאיפה ולעיתים גם בעזרת סטרואידים הניתנים באופן פומי. הטיפול באי ספיקת לב נקבע בהתאם לגורם שהוביל להתפתחות התופעה ויכול לכלול מתן של תרופות המאטות את דופק הלב, תרופות שנועדו לחיזוק שריר הלב או טיפול בהפרעת קצב.
הטיפול בתסחיף ריאתי הוא מידי וכולל מתן של נוגדי קרישה וטיפול במקור התסחיף. הטיפול נמשך כל עוד הגורם לתסחיף קיים. אם קיים שיתוק של הסרעפת הנגרם בשל מחלה נוירולוגית או מחלת שרירים התוקפת את כל הגוף הטיפול ייקבע על ידי רופא/ה נוירולוג והוא תלוי בסוג המחלה שאובחנה.
הכתבה בשיתוף עם ד"ר רם מור, מומחה למחלות ריאה, מנהל מכון השרון לתפקודי הריאה, מנהל מרפאת שיעול בבית החולים שיבא תל השומר. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד
"ד״ר קרופסקי, הרשים אותי מאד כמומחה בתחומו, עם ידע רפואי נרחב ביותר. במקביל ״ולמרות״ מומחיותו, הוא צנוע, אנושי, ואמפטי ביותר. שלא נזדקק לו ולדומיו, אך אם וכאשר נזדקק, הוא כתובת ראויה ומומלצת ביותר."
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
ד"ר רם מור
בשיתוף עם ד"ר רם מור i מומחה למחלות ריאה, מנהל מכון השרון לתפקודי הריאה, מנהל מרפאת שיעול בבית החולים שיבא תל השומר 052-6404344
אסתמה במבוגרים 
