לא אסטמה, לא קוצר נשימה ולא התקף פאניקה – יתר לחץ דם ריאתי

לאחר ריצה כולנו מתנשפים, הדופק עולה ומערכת הדם והנשימה עובדות באופן נמרץ. כעת דמיינו כי אתם נמצאים במצב זה כל חייכם. זו התחושה שחשים מאות חולים בישראל הסובלים מיתר לחץ דם ריאתי.
חולים ביתר לחץ דם ריאתי אינם סובלים מהתנשפויות בעקבות ריצה מפרכת, הליכה נמרצת או מאמץ מסוג כלשהו. תחושה זו מלווה אותם לאורך חייהם ואינה מאפשרת להם לקיים שגרת חיים תקינה.

יתר לחץ דם ריאתי הוא מחלה הפוגעת בכלי הדם העורקיים המעבירים דם מהלב לריאות ובעקבות זאת מעלה את הלחץ בכלי דם אלו. המחלה גורמת לעומס גבוה בהעברת הדם אל הריאות ובעקבותיו ללחץ על החדר הימני של הלב, העלול להתפתח לאי ספיקת לב ימנית. במקרים בהם המחלה אינה מטופלת כראוי, עלול הלב הימני לקרוס, דבר העלול להוביל למוות. לא בכדי מדובר באחת המחלות הקשות ביותר.

השלכות המחלה על נשים

בעקבות המחלה, הפוגעת בעיקר בנשים, הן מנועות מלהיכנס להריון בשל החשש מפגיעה קשה בבריאותן בעקבות העומס הרב על הלב לאורך תקופת ההיריון.

המחלה נמשכת בין חודשים לשנים. 10% מהחולים נושאים מוטציה בגן מסוים הגורמת למחלה. בעקבות זאת, ישנן משפחות בהן יותר מאדם אחד חולה במחלה. עם זאת, חשוב לציין כי המוטציה הגנטית אינה מובילה בהכרח לחולי במחלה.

קושי באבחון המחלה

החולים במחלה סובלים מקשת של סימפטומים, הנעה מקשיי נשימה ועייפות ועד לקושי בהליכה של מרחק קצר של כמה מטרים. סימפטום נוסף של המחלה, הנגרם בעקבות חוסר חמצן בדם, הוא כיחלון בשפתיים ובקצות האצבעות.
הסימפטומים האמורים אינם ספציפיים ועלולים לאפיין מחלות אחרות, דוגמת אסטמה, קוצר נשימה, בעיות בכושר הגופני ואפילו לחץ וחרדה. בעקבות זאת, פעמים רבות החולים אינם מגיעים כלל לרופא וגם במידה והם מגיעים, הבדיקות הראשוניות אינן מובילות לאבחון המחלה.

האתגר באבחון המחלה עלול להוביל לאיחור של מספר שנים באבחון ובתחילת הטיפול במחלה, דבר העלול לחרוץ את גורלו של החולה. למעשה, על כל חולה מאובחן ישנו חולה אשר אינו מאובחן באופן נכון ואינו מטופל במשך 3 שנים מיום הופעת המחלה. עם זאת, בשנים האחרונות המודעות למחלה עלתה. בעקבות שינויים שנערכו בבדיקת אקו לב, ניתן כיום להעריך את הלחץ הריאתי כסימן ראשוני למחלה. בבדיקות המשך הכוללות בין היתר צנתור של החדר הימני (הליך פשוט הרבה יותר מהצנתור המוכר), בדיקת תפקודי ריאה, CT של החזה ובדיקות דם לשלילת מחלות אחרות, ניתן לאשש את האבחנה.

כיצד מטפלים?

בניגוד למחלות רבות, מצבו של החולה ביתר לחץ דם ריאתי אינו מושפע מתזונה לקויה או חוסר פעילות גופנית. עם זאת, מומלץ לחולים במחלה לשמור על כושר גופני באופן מתון ובהשגחה, כדי למנוע התעלפויות בשל המאמץ הרב.

מטרתו של הטיפול התרופתי במחלה היא להוביל להרחבת כלי הדם בריאות ולהוריד את לחץ הדם הריאתי. כשהמחלה בראשית דרכה ובמצב קל מאוד, ניתן להסתפק במעקב הכולל בדיקות אקו לב מדי שישה חודשים. בדרגות חומרה קלה ובינונית של המחלה, יטופל החולה בטיפול דרך הפה כגון טרקליר (Bosentan) או ויאגרה (Sildenafil) - תרופה המוכרת מתחום אחר, הניתנת כאן במינון שונה.
במקביל, החולים מטופלים בתרופות לדילול הדם למניעת קרישי דם. במקרים הקשים של המחלה, ישולבו תרופות ממשפחת הפרוסטציקלינים (מרחיבי כלי דם) אשר יינטלו באמצעות אינהלציה או דרך הווריד.
הטיפול התרופתי עשוי להביא להטבה ניכרת ולשיפור ביכולת לבצע פעולות בהן התקשו החולים, כגון הליכה, עלייה במדרגות ועוד. כאשר טיפול זה אינו מביא להטבה, אין מנוס מביצוע השתלת ריאות.

כמו במחלות רבות אחרות, גם במחלה זו האבחון הוא השלב הבעייתי ביותר, אשר עלול לגזור את דינו של החולה. אם אתם מרגישים סימפטומים של דרכי הנשימה אשר אינם משתפרים על אף הטיפול התרופתי, מומלץ לפנות לרופא המשפחה ולבקש בדיקה מקיפה יותר, כולל הפנייה לרופא מומחה בטיפול במחלות ריאה. כיום, האופטימיות עולה הודות להיצע טיפולים הולך ומתרחב ולעליית מדרגה באבחון המחלה וחולים רבים מצליחים להגיע לשיפור משמעותי באיכות חייהם.

מאת: פרופ' מוטי קרמר, מנהל המכון למחלות ריאה, מרכז רפואי רבין קמפוס בלינסון