המדע שמאחורי האהבה
האהבה הינה אחד מהרגשות הבסיסיים והחיוניים ביותר אותם אנו חווים. בכוחה של האהבה לבנות ולחזק את האדם, להצית מלחמות ולצאת ממשברים. האהבה מעוורת, מעוררת וסוחפת. כשאנו מאוהבים, לעיתים איננו יכולים להחליט החלטות רציונליות. נהוג לתאר אהבה כ"רגש שמשתלט על השכל', כלומר האהבה שאנו מתייחסים אליה כרגש ותו לא, משתלטת על המחשבות שלנו ועל רצונות המח. האמנם?!
3 דקות קריאה
האהבה הינה אחד מהרגשות הבסיסיים והחיוניים ביותר אותם אנו חווים. בכוחה של האהבה לבנות ולחזק את האדם, להצית מלחמות ולצאת ממשברים. האהבה מעוורת, מעוררת וסוחפת. כשאנו מאוהבים, לעיתים איננו יכולים להחליט החלטות רציונליות. נהוג לתאר אהבה כ"רגש שמשתלט על השכל', כלומר האהבה שאנו מתייחסים אליה כרגש ותו לא, משתלטת על המחשבות שלנו ועל רצונות המח. האמנם?!
המדע דווקא טוען, שהאהבה מקורה במח והינה תהליך כימי/בילוגי לחלוטין, המתבטא על ידי הרגש שאנו קוראים לו 'אהבה'.
האהבה על פי הפסיכולוגיה האבולוציונית
הפסיכולוגיה האבולוציונית מייחסת לכל התחושות האנושיות הסבר אבולוציוני. גם במקרה של אהבה, ישנו היגיון מאחורי היווצרותה של מערכת רגשית דרכה אנו חווים רגשות. כלומר, כל תחושה שאנו חווים התפתחה במהלך תהליך האבולוציה בכדי להקנות יתרון הישרדותי כלשהו, וכך גם האהבה.
למשל, אהבת הורה לילד מגבירה את הסיכוי שההורה ימשיך לטפל בצאצא שלו זמן ארוך ככל האפשר לאחר הלידה. תכונה זו חשובה בקרב המין האנושי שכן לתינוק נדרש פרק זמן ארוך עד שהוא יהיה מפותח דיו בכדי לשרוד בעצמו. לכן האבולוציה יצרה רגשות אלה שיעזרו למין האנושי לשרוד.
אהבה בין בני זוג באה לוודא שלבת הזוג תהיה התמיכה הנדרשת בכדי שתוכל לגדל את הצאצא. בנוסף, המחויבות לבן זוג אחד במהלך החיים מפחיתה את האפשרות של הידבקות במחלות מין שונות שפוגעות בהורה ובעובר.
האהבה על פי מדעי המוח
מדעי המוח משייכים את התחושות השונות והרגשות השונים שאנו חווים, לאזורים מסוימים במוח. גם את האהבה מדעי המוח ממקדים, על פי מחקרים, לארבעה אזורים עיקריים שנמצאים בגרעיני הבסיס של המוח:
- Ventral Tegmental Area (VTA): אזור זה הינו מרכיב מרכזי ב"מערכת התגמול" של הגוף. מערכת זו מקנה תחושת הנאה במצבים מסוימים אותם הגוף מעוניין להמשיך. מטרתה לחזק התנהגויות שונות אותן הגוף מגדיר כרצויות. אזור ה- VTA מופעל בזמן התאהבות ומפריש את החומר דופמין, הגורם לתחושת הנאה, לאזורים שונים במוח. יש שטוענים שהדרך שבה ה-VTA מופעל בזמן ההתאהבות דומה למדי לדרך בה הוא מופעל בזמן שימוש בסמים.
- Nucleus Accumbens: אזור זה נמצא פעיל במיוחד באנשים שחוו פרידה רגשית קשה לאחרונה. שברון הלב מקביל לתחושת ה"קריז" אותה חווה מכור לסמים בזמן שהוא מנסה להיגמל מהסם.
אזורים אלו נמצאו פעילים ביותר באנשים להם אהבה מאושרת רבת שנים. אזורים אלו גורמים לתחושת רוגע והפגת מתחים ומלווים בעליה ברמות הסרוטונין במוח.
מחקרים נוספים במדעי המוח מצאו שכימיקלים רבים מהווים חלק מהיכולת לאהוב כגון: NGF, טסטוסטרון, אסטרוגן, דופמין, נוראפינפרין, סרוטונין אוקסיטוצין ווזופרסין. החומרים השונים נבדלים בתפקודם בשלבים שונים של האהבה.
רמה מספקת של טסטוסטרון חיונית לתשוקה המינית גם בנשים וגם בגברים. דופמין, נוראפינפרין וסרוטונין חיוניים לתחושת המשיכה לבן הזוג והפעלתם מפחיתה את תחושת הרעב והעייפות. לכן לא אחת בשלב ההתאהבות אנו מתקשים להירדם ושוגים במחשבות בלתי פוסקות על בן/בת הזוג. האוקסיטוצין והוזופרסין אחראים בנשים ובגברים (בהתאמה) על תחושת ההיקשרות (bonding).
פרומונים
הפרומון הינו כימיקל המופרש מבעל-חיים והגורם לפעולה או תגובה של בעל חיים אחר מאותו מין. מספר מחקרים מדעיים שפורסמו טוענים כי הצליחו להוכיח קיומם של פרומונים גם בבני-אדם.
זהו הבסיס ליצרני בשמים ושיקויי תשוקה שונים הטוענים כי שימוש בתכשיר שלהם עשוי להגביר את המשיכה המינית כלפי המשתמש. למרות זאת, קיימת ביקורת רבה בנוגע לאמיתות המחקרים ורבים טוענים שיש בהם שגיאות מתודולגיות רבות הפוגעות באמינותם. למעשה כיום אין בנמצא פרומון אנושי שהוכח באופן וודאי כמגביר משיכה מינית או שמשפיע עליה.
לסיכום, ניתן לומר כי על אף ההתקדמות הרבה שיש בתחום חקר האהבה, עדיין רב הסתום על הגלוי ובהחלט יש מקום לרומנטיקה ולמיסתורין שהינן חלק בלתי נפרד מעולם זה.
מאת: יוסי דוקס, מערכת אינפומד
המדע דווקא טוען, שהאהבה מקורה במח והינה תהליך כימי/בילוגי לחלוטין, המתבטא על ידי הרגש שאנו קוראים לו 'אהבה'.
האהבה על פי הפסיכולוגיה האבולוציונית
הפסיכולוגיה האבולוציונית מייחסת לכל התחושות האנושיות הסבר אבולוציוני. גם במקרה של אהבה, ישנו היגיון מאחורי היווצרותה של מערכת רגשית דרכה אנו חווים רגשות. כלומר, כל תחושה שאנו חווים התפתחה במהלך תהליך האבולוציה בכדי להקנות יתרון הישרדותי כלשהו, וכך גם האהבה.
למשל, אהבת הורה לילד מגבירה את הסיכוי שההורה ימשיך לטפל בצאצא שלו זמן ארוך ככל האפשר לאחר הלידה. תכונה זו חשובה בקרב המין האנושי שכן לתינוק נדרש פרק זמן ארוך עד שהוא יהיה מפותח דיו בכדי לשרוד בעצמו. לכן האבולוציה יצרה רגשות אלה שיעזרו למין האנושי לשרוד.
אהבה בין בני זוג באה לוודא שלבת הזוג תהיה התמיכה הנדרשת בכדי שתוכל לגדל את הצאצא. בנוסף, המחויבות לבן זוג אחד במהלך החיים מפחיתה את האפשרות של הידבקות במחלות מין שונות שפוגעות בהורה ובעובר.
האהבה על פי מדעי המוח
מדעי המוח משייכים את התחושות השונות והרגשות השונים שאנו חווים, לאזורים מסוימים במוח. גם את האהבה מדעי המוח ממקדים, על פי מחקרים, לארבעה אזורים עיקריים שנמצאים בגרעיני הבסיס של המוח:
- Ventral Tegmental Area (VTA): אזור זה הינו מרכיב מרכזי ב"מערכת התגמול" של הגוף. מערכת זו מקנה תחושת הנאה במצבים מסוימים אותם הגוף מעוניין להמשיך. מטרתה לחזק התנהגויות שונות אותן הגוף מגדיר כרצויות. אזור ה- VTA מופעל בזמן התאהבות ומפריש את החומר דופמין, הגורם לתחושת הנאה, לאזורים שונים במוח. יש שטוענים שהדרך שבה ה-VTA מופעל בזמן ההתאהבות דומה למדי לדרך בה הוא מופעל בזמן שימוש בסמים.
- Nucleus Accumbens: אזור זה נמצא פעיל במיוחד באנשים שחוו פרידה רגשית קשה לאחרונה. שברון הלב מקביל לתחושת ה"קריז" אותה חווה מכור לסמים בזמן שהוא מנסה להיגמל מהסם.

אזורים אלו נמצאו פעילים ביותר באנשים להם אהבה מאושרת רבת שנים. אזורים אלו גורמים לתחושת רוגע והפגת מתחים ומלווים בעליה ברמות הסרוטונין במוח.
מחקרים נוספים במדעי המוח מצאו שכימיקלים רבים מהווים חלק מהיכולת לאהוב כגון: NGF, טסטוסטרון, אסטרוגן, דופמין, נוראפינפרין, סרוטונין אוקסיטוצין ווזופרסין. החומרים השונים נבדלים בתפקודם בשלבים שונים של האהבה.
רמה מספקת של טסטוסטרון חיונית לתשוקה המינית גם בנשים וגם בגברים. דופמין, נוראפינפרין וסרוטונין חיוניים לתחושת המשיכה לבן הזוג והפעלתם מפחיתה את תחושת הרעב והעייפות. לכן לא אחת בשלב ההתאהבות אנו מתקשים להירדם ושוגים במחשבות בלתי פוסקות על בן/בת הזוג. האוקסיטוצין והוזופרסין אחראים בנשים ובגברים (בהתאמה) על תחושת ההיקשרות (bonding).
פרומונים
הפרומון הינו כימיקל המופרש מבעל-חיים והגורם לפעולה או תגובה של בעל חיים אחר מאותו מין. מספר מחקרים מדעיים שפורסמו טוענים כי הצליחו להוכיח קיומם של פרומונים גם בבני-אדם.
זהו הבסיס ליצרני בשמים ושיקויי תשוקה שונים הטוענים כי שימוש בתכשיר שלהם עשוי להגביר את המשיכה המינית כלפי המשתמש. למרות זאת, קיימת ביקורת רבה בנוגע לאמיתות המחקרים ורבים טוענים שיש בהם שגיאות מתודולגיות רבות הפוגעות באמינותם. למעשה כיום אין בנמצא פרומון אנושי שהוכח באופן וודאי כמגביר משיכה מינית או שמשפיע עליה.
לסיכום, ניתן לומר כי על אף ההתקדמות הרבה שיש בתחום חקר האהבה, עדיין רב הסתום על הגלוי ובהחלט יש מקום לרומנטיקה ולמיסתורין שהינן חלק בלתי נפרד מעולם זה.
האם המאמר עניין אותך?
אפיגנטיקה: כך טראומה משפיעה על הדור הבא
מאת: מערכת אינפומד
20/04/2026
מחקרים מהשנים האחרונות מראים שטראומה קשה עלולה להשפיע לא רק על הנפש והגוף של מי שחווה אותה, אלא גם על האפיגנטיקה של...
לכתבה המלאה
אֵבֶל: הצורה שאהבה לובשת כשמישהו שאנחנו אוהבים מת
מאת: מערכת אינפומד
14/04/2026
ביום הזיכרון הזה, בתוך תקופה ישראלית עמוסת כאב, געגוע ודריכות, חשוב לזכור שאבל אינו רק רגש. מה זה בעצם אבל? איך הוא...
לכתבה המלאה
בין ולנטיין לטראומה: מהו הגורם השקט שמאיים על הלב הישראלי?
מאת: מערכת אינפומד
10/02/2026
השבוע נחגג ולנטיין, ועבור רבים יום האהבה מסמל דווקא נורת אזהרה. החל ממגיפת הניתוק של דור ה-Z, ועד המחיר הפיזי שמשלם...
לכתבה המלאה
מרשם ירוק: הטיפול שעשוי לעזור לגוף ולנפש יותר מתרופה
מאת: מערכת אינפומד
27/01/2026
האם עצרנו לחשוב איך שתילת עצים בט"ו בשבט משפיעה על החיים שלנו? מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהשהייה בטבע, אפילו לזמ...
לכתבה המלאה
איך תזהו התמכרות לקניות?
מאת: מערכת אינפומד
06/01/2026
חידוש מלאי בגדים בבלאק פריידיי נשמע מוכר? מבצעי סוף השנה היו עוד הזדמנות כדי להשלים חסרים? קניות הן חלק מהחיים, אז ...
לכתבה המלאה
באנו חושך לגרש: הטיפול שעשוי להאיר את מצב הרוח
מאת: מערכת אינפומד
16/12/2025
לא רק נרות - גם אור מלאכותי יכול לחולל שינוי. טיפול באור, שיעיל במיוחד בחודשי החורף, יכול להקל על תסמיני דיכאון עונ...
לכתבה המלאה
בריאות הנפש בעבודה: צעדים פשוטים לשינוי משמעותי
מאת: מערכת אינפומד
28/10/2025
חזרה מלאה לשגרה היא זמן מצוין לעצור ולחשוב איך ליצור סביבת עבודה בריאה יותר - עבור עצמנו ועבור הצוות שלנו. איך מתחי...
לכתבה המלאה
איך מאזנים בין עבודה לחיים?
מאת: מערכת אינפומד
06/07/2025
בין קריירה למשפחה, בין משימות לחברים/ות- האיזון בין עבודה לחיים הפך קריטי מתמיד. אילו נזקים בריאותיים ונפשיים עלולי...
לכתבה המלאה
המלחמה שבפנים: כך הגוף מגיב לסטרס בלי שנרגיש
מאת: מערכת אינפומד
17/06/2025
מחקרים מראים שרמות הסטרס בעולם נמצאות במגמת עלייה. מעבר לכך שלסטרס יש השלכות נפשיות, הוא גם עלול לגרום לבעיות בריאו...
לכתבה המלאה
כך חיידקי המעיים משפיעים על מצב הרוח שלנו
מאת: מערכת אינפומד
18/03/2025
מחקרים מצביעים על כך שבריאות המעי משפיעה ישירות על המוח ועל מצב הרוח שלנו. איך נוצר קשר בין תזונה, מיקרוביום המעי ו...
לכתבה המלאה