המדע שמאחורי האהבה
האהבה הינה אחד מהרגשות הבסיסיים והחיוניים ביותר אותם אנו חווים. בכוחה של האהבה לבנות ולחזק את האדם, להצית מלחמות ולצאת ממשברים. האהבה מעוורת, מעוררת וסוחפת. כשאנו מאוהבים, לעיתים איננו יכולים להחליט החלטות רציונליות. נהוג לתאר אהבה כ"רגש שמשתלט על השכל', כלומר האהבה שאנו מתייחסים אליה כרגש ותו לא, משתלטת על המחשבות שלנו ועל רצונות המח. האמנם?!
3 דקות קריאה
האהבה הינה אחד מהרגשות הבסיסיים והחיוניים ביותר אותם אנו חווים. בכוחה של האהבה לבנות ולחזק את האדם, להצית מלחמות ולצאת ממשברים. האהבה מעוורת, מעוררת וסוחפת. כשאנו מאוהבים, לעיתים איננו יכולים להחליט החלטות רציונליות. נהוג לתאר אהבה כ"רגש שמשתלט על השכל', כלומר האהבה שאנו מתייחסים אליה כרגש ותו לא, משתלטת על המחשבות שלנו ועל רצונות המח. האמנם?!
המדע דווקא טוען, שהאהבה מקורה במח והינה תהליך כימי/בילוגי לחלוטין, המתבטא על ידי הרגש שאנו קוראים לו 'אהבה'.
האהבה על פי הפסיכולוגיה האבולוציונית
הפסיכולוגיה האבולוציונית מייחסת לכל התחושות האנושיות הסבר אבולוציוני. גם במקרה של אהבה, ישנו היגיון מאחורי היווצרותה של מערכת רגשית דרכה אנו חווים רגשות. כלומר, כל תחושה שאנו חווים התפתחה במהלך תהליך האבולוציה בכדי להקנות יתרון הישרדותי כלשהו, וכך גם האהבה.
למשל, אהבת הורה לילד מגבירה את הסיכוי שההורה ימשיך לטפל בצאצא שלו זמן ארוך ככל האפשר לאחר הלידה. תכונה זו חשובה בקרב המין האנושי שכן לתינוק נדרש פרק זמן ארוך עד שהוא יהיה מפותח דיו בכדי לשרוד בעצמו. לכן האבולוציה יצרה רגשות אלה שיעזרו למין האנושי לשרוד.
אהבה בין בני זוג באה לוודא שלבת הזוג תהיה התמיכה הנדרשת בכדי שתוכל לגדל את הצאצא. בנוסף, המחויבות לבן זוג אחד במהלך החיים מפחיתה את האפשרות של הידבקות במחלות מין שונות שפוגעות בהורה ובעובר.
האהבה על פי מדעי המוח
מדעי המוח משייכים את התחושות השונות והרגשות השונים שאנו חווים, לאזורים מסוימים במוח. גם את האהבה מדעי המוח ממקדים, על פי מחקרים, לארבעה אזורים עיקריים שנמצאים בגרעיני הבסיס של המוח:
- Ventral Tegmental Area (VTA): אזור זה הינו מרכיב מרכזי ב"מערכת התגמול" של הגוף. מערכת זו מקנה תחושת הנאה במצבים מסוימים אותם הגוף מעוניין להמשיך. מטרתה לחזק התנהגויות שונות אותן הגוף מגדיר כרצויות. אזור ה- VTA מופעל בזמן התאהבות ומפריש את החומר דופמין, הגורם לתחושת הנאה, לאזורים שונים במוח. יש שטוענים שהדרך שבה ה-VTA מופעל בזמן ההתאהבות דומה למדי לדרך בה הוא מופעל בזמן שימוש בסמים.
- Nucleus Accumbens: אזור זה נמצא פעיל במיוחד באנשים שחוו פרידה רגשית קשה לאחרונה. שברון הלב מקביל לתחושת ה"קריז" אותה חווה מכור לסמים בזמן שהוא מנסה להיגמל מהסם.
אזורים אלו נמצאו פעילים ביותר באנשים להם אהבה מאושרת רבת שנים. אזורים אלו גורמים לתחושת רוגע והפגת מתחים ומלווים בעליה ברמות הסרוטונין במוח.
מחקרים נוספים במדעי המוח מצאו שכימיקלים רבים מהווים חלק מהיכולת לאהוב כגון: NGF, טסטוסטרון, אסטרוגן, דופמין, נוראפינפרין, סרוטונין אוקסיטוצין ווזופרסין. החומרים השונים נבדלים בתפקודם בשלבים שונים של האהבה.
רמה מספקת של טסטוסטרון חיונית לתשוקה המינית גם בנשים וגם בגברים. דופמין, נוראפינפרין וסרוטונין חיוניים לתחושת המשיכה לבן הזוג והפעלתם מפחיתה את תחושת הרעב והעייפות. לכן לא אחת בשלב ההתאהבות אנו מתקשים להירדם ושוגים במחשבות בלתי פוסקות על בן/בת הזוג. האוקסיטוצין והוזופרסין אחראים בנשים ובגברים (בהתאמה) על תחושת ההיקשרות (bonding).
פרומונים
הפרומון הינו כימיקל המופרש מבעל-חיים והגורם לפעולה או תגובה של בעל חיים אחר מאותו מין. מספר מחקרים מדעיים שפורסמו טוענים כי הצליחו להוכיח קיומם של פרומונים גם בבני-אדם.
זהו הבסיס ליצרני בשמים ושיקויי תשוקה שונים הטוענים כי שימוש בתכשיר שלהם עשוי להגביר את המשיכה המינית כלפי המשתמש. למרות זאת, קיימת ביקורת רבה בנוגע לאמיתות המחקרים ורבים טוענים שיש בהם שגיאות מתודולגיות רבות הפוגעות באמינותם. למעשה כיום אין בנמצא פרומון אנושי שהוכח באופן וודאי כמגביר משיכה מינית או שמשפיע עליה.
לסיכום, ניתן לומר כי על אף ההתקדמות הרבה שיש בתחום חקר האהבה, עדיין רב הסתום על הגלוי ובהחלט יש מקום לרומנטיקה ולמיסתורין שהינן חלק בלתי נפרד מעולם זה.
מאת: יוסי דוקס, מערכת אינפומד
המדע דווקא טוען, שהאהבה מקורה במח והינה תהליך כימי/בילוגי לחלוטין, המתבטא על ידי הרגש שאנו קוראים לו 'אהבה'.
האהבה על פי הפסיכולוגיה האבולוציונית
הפסיכולוגיה האבולוציונית מייחסת לכל התחושות האנושיות הסבר אבולוציוני. גם במקרה של אהבה, ישנו היגיון מאחורי היווצרותה של מערכת רגשית דרכה אנו חווים רגשות. כלומר, כל תחושה שאנו חווים התפתחה במהלך תהליך האבולוציה בכדי להקנות יתרון הישרדותי כלשהו, וכך גם האהבה.
למשל, אהבת הורה לילד מגבירה את הסיכוי שההורה ימשיך לטפל בצאצא שלו זמן ארוך ככל האפשר לאחר הלידה. תכונה זו חשובה בקרב המין האנושי שכן לתינוק נדרש פרק זמן ארוך עד שהוא יהיה מפותח דיו בכדי לשרוד בעצמו. לכן האבולוציה יצרה רגשות אלה שיעזרו למין האנושי לשרוד.
אהבה בין בני זוג באה לוודא שלבת הזוג תהיה התמיכה הנדרשת בכדי שתוכל לגדל את הצאצא. בנוסף, המחויבות לבן זוג אחד במהלך החיים מפחיתה את האפשרות של הידבקות במחלות מין שונות שפוגעות בהורה ובעובר.
האהבה על פי מדעי המוח
מדעי המוח משייכים את התחושות השונות והרגשות השונים שאנו חווים, לאזורים מסוימים במוח. גם את האהבה מדעי המוח ממקדים, על פי מחקרים, לארבעה אזורים עיקריים שנמצאים בגרעיני הבסיס של המוח:
- Ventral Tegmental Area (VTA): אזור זה הינו מרכיב מרכזי ב"מערכת התגמול" של הגוף. מערכת זו מקנה תחושת הנאה במצבים מסוימים אותם הגוף מעוניין להמשיך. מטרתה לחזק התנהגויות שונות אותן הגוף מגדיר כרצויות. אזור ה- VTA מופעל בזמן התאהבות ומפריש את החומר דופמין, הגורם לתחושת הנאה, לאזורים שונים במוח. יש שטוענים שהדרך שבה ה-VTA מופעל בזמן ההתאהבות דומה למדי לדרך בה הוא מופעל בזמן שימוש בסמים.
- Nucleus Accumbens: אזור זה נמצא פעיל במיוחד באנשים שחוו פרידה רגשית קשה לאחרונה. שברון הלב מקביל לתחושת ה"קריז" אותה חווה מכור לסמים בזמן שהוא מנסה להיגמל מהסם.
אזורים אלו נמצאו פעילים ביותר באנשים להם אהבה מאושרת רבת שנים. אזורים אלו גורמים לתחושת רוגע והפגת מתחים ומלווים בעליה ברמות הסרוטונין במוח.
מחקרים נוספים במדעי המוח מצאו שכימיקלים רבים מהווים חלק מהיכולת לאהוב כגון: NGF, טסטוסטרון, אסטרוגן, דופמין, נוראפינפרין, סרוטונין אוקסיטוצין ווזופרסין. החומרים השונים נבדלים בתפקודם בשלבים שונים של האהבה.
רמה מספקת של טסטוסטרון חיונית לתשוקה המינית גם בנשים וגם בגברים. דופמין, נוראפינפרין וסרוטונין חיוניים לתחושת המשיכה לבן הזוג והפעלתם מפחיתה את תחושת הרעב והעייפות. לכן לא אחת בשלב ההתאהבות אנו מתקשים להירדם ושוגים במחשבות בלתי פוסקות על בן/בת הזוג. האוקסיטוצין והוזופרסין אחראים בנשים ובגברים (בהתאמה) על תחושת ההיקשרות (bonding).
פרומונים
הפרומון הינו כימיקל המופרש מבעל-חיים והגורם לפעולה או תגובה של בעל חיים אחר מאותו מין. מספר מחקרים מדעיים שפורסמו טוענים כי הצליחו להוכיח קיומם של פרומונים גם בבני-אדם.
זהו הבסיס ליצרני בשמים ושיקויי תשוקה שונים הטוענים כי שימוש בתכשיר שלהם עשוי להגביר את המשיכה המינית כלפי המשתמש. למרות זאת, קיימת ביקורת רבה בנוגע לאמיתות המחקרים ורבים טוענים שיש בהם שגיאות מתודולגיות רבות הפוגעות באמינותם. למעשה כיום אין בנמצא פרומון אנושי שהוכח באופן וודאי כמגביר משיכה מינית או שמשפיע עליה.
לסיכום, ניתן לומר כי על אף ההתקדמות הרבה שיש בתחום חקר האהבה, עדיין רב הסתום על הגלוי ובהחלט יש מקום לרומנטיקה ולמיסתורין שהינן חלק בלתי נפרד מעולם זה.
האם המאמר עניין אותך?

ישראל חווה טראומה קולקטיבית
מאת: מערכת אינפומד
13/11/2023
תכניסו את זה טוב טוב לראש – כולנו עוברים תקופה טראומתית בימים אלו. זה לא אומר שכולנו נפתח הפרעה נפשית או שהשגרה שלנ...
לכתבה המלאה

תבכו, זה בריא
מאת: מערכת אינפומד
07/11/2023
כמעט בכל בית בישראל זלגו לא מעט דמעות בחודש עצוב ומר זה. מסתבר שאיפוק של בכי עלול לפגוע בבריאותנו – הנפשית והגופנית...
לכתבה המלאה

מישהו לסמוך עליו: דרך פסיכולוגית להתמודד עם המצב
מאת: מערכת אינפומד
31/10/2023
מחקרים פסיכולוגים מראים שבשעות מלחמה ואי ודאות, אזרחים זקוקים להחזרת תחושת השליטה האישית כדי להקל על ההתמודדות עם ה...
לכתבה המלאה

אפשר להקל על אדם עם פוסט טראומה
מאת: מערכת אינפומד
25/10/2023
המלחמה הזו לבטח הולידה כבר אנשים עם פוסט טראומה, ולצערנו הרב סביר להניח שאליהם יתווספו אנשים נוספים. כיצד תוכלו לעז...
לכתבה המלאה

שתי מלחמות: זו שבעזה וזו שבראש
מאת: מערכת אינפומד
23/10/2023
לצד המלחמה של החיילים בשטח, מתנהלת לוחמה פסיכולוגית ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת, אשר משפיעה על אזרחים רבים. למה ז...
לכתבה המלאה

מתנדבים/ות בזמן המלחמה? מסתבר שזה בריא
מאת: מערכת אינפומד
18/10/2023
ההתגייסות של העורף הישראלי בימים קשים אלו אינה מובנית מאליה כלל וכלל. מאידך, כשמבינים כמה תורמת ההתנדבות לנפש ולגוף...
לכתבה המלאה

כך תוכלו להתמודד עם המצב הביטחוני טוב יותר
מאת: אינפומד בשיתוף ד"ר דני בלוצרקובסקי
15/10/2023
לשמור על שגרת חיים, לשלב פעילויות נעימות להורים ולילדים כאחד, לחלק משימות מתאימות לכל אחד ואחת מבני המשפחה ולהיות ב...
לכתבה המלאה

החיים הסודיים (והקשים) לצד נפגע/ות נפש
מאת: מערכת אינפומד
02/01/2023
יש לכםן אדם קרוב שסובל מהפרעה נפשית? הורים, בני/ות זוג, ילדים, אחים וחברים - האנשים היקרים שמלווים נפגעי/ות נפש, מת...
לכתבה המלאה

כך יראה הטיפול הנפשי בעתיד
מאת: מערכת אינפומד
22/09/2022
לכבוד השנה החדשה, רצינו לאחל לכם הרבה בריאות גופנית, אך לא פחות מזה גם בריאות נפשית. מה צפוי להתפתח בשנה הקרובה בתח...
לכתבה המלאה

איזה תכונות אישיות תורמות לאריכות ימים?
מאת: מערכת אינפומד
13/03/2022
כולנו כבר יודעים שפעילות גופנית ותזונה עשויים לתרום לאריכות חיים, אבל גם תכונות אישיות, שניתנות לשינוי עם השנים, עש...
לכתבה המלאה