דלג לתוכן

המדריך לאלרגיות

30% מהאוכלוסייה במדינות המערב סובלים מתופעות אלרגיה שונות. ישנם גורמים רבים המעוררים אלרגיה, החל מחילופי עונות, דרך מזונות וצמחים ועד חומרים כימיים המצויים בסביבתנו. אילו סוגי אלרגיה יש ואיך מתמודדים?

מאת: פרופ' זאב הנדזל
תאריך פרסום: 18/10/2012
3 דקות קריאה
30% מהאוכלוסייה במדינות המערב סובלים מתופעות אלרגיה שונות. ישנם גורמים רבים המעוררים אלרגיה, החל מחילופי עונות, דרך מזונות וצמחים ועד חומרים כימיים המצויים בסביבתנו. אילו סוגי אלרגיה יש ואיך מתמודדים?

המונח אלרגיה (ובעברית רגשת), מקורו במילה יונית שפרושה – תגובה חריגה.

מחלות אלרגיות נגרמות על ידי תגובה חריגה של מערכת החיסון כנגד גורמים סביבתיים שונים היכולים להימצא באוויר שאנו נושמים, במזון ובשתייה, תרופות שונות וכן חומרים כימיים שונים איתם אנו באים במגע.

בשלוש העשורים האחרונים, חלה עלייה ניכרת מוסברת בשכיחות המחלות האלרגיות, המגיעה עד ל- 30% מכלל האוכלוסייה בארצות המערב.

חשיפות חוזרות לחומרים אלרגניים על ידי אדם בעל נטייה גנטית לתגובות אלרגיות, תגרומנה ליצירת נוגדני אלרגיה ולריבוי תאים של המערכת החיסונית שעברו "ריגוש" כנגד החומר המזיק (האלרגן).

המחלות האלרגיות מתחלקות לכמה קבוצות , לפי מערכות הגוף הנפגעות והן:

א. מחלות דרכי הנשימה - כוללות נזלת אלרגית, ברונכיטיס ואסטמה אלרגיים. דלקות עיניים אלרגיות נכללות למעשה בקבוצה זו ומתבטאות בדמעת וגרד בעיניים. החולים סובלים מנזלת כרונית, התקפי התעטשויות, כאבי ראש, שיעול, ליחה צמיגה ולעיתים קוצר נשימה. גורמי אלרגיה זו נמצאים באוויר שאנו נושמים והם כוללים את קרדיות אבק הבית (הגורם השכיח ביותר לאלרגיה) ופרוות בעלי חיים – שהינם אלרגניים קבועים, וכן אבקנים של עשבים, שיחים ועצים שונים, שהינם עונתיים.

ב. דלקות עור אלרגיות - כוללות אקזמות שונות, פריחות מסוג סרפדת (או חבלת), ופריחות נקודתיות שונות. תופעה טורדנית ממנה סובלים רוב החולים הנה גרד עקשני ותחושת צריבה בעור. יכולות להופיע גם התנפחויות בלתי צפויות של העור באזורי גוף שונים ובעיקר בפנים.

לעיתים מופנים למרפאות אלרגיות אנשים מבוגרים הסובלים מגרד ההולך ומחמיר ויובש בעור ללא כל פריחה. הסיבה הנה התנוונות בלוטות החלב המשמנות את העור ואבדן הסיבים האלסטיים. העור הופך יבש, דק ותלוי ומגרד מאוד, אך אין לכך כל קשר לאלרגיה.

אצל ילדים לעומת זאת, קיימת מחלה הקרויה "דלקת עור אטופית" הנגרמת על ידי שיבוש של הבקרה על המערכת החיסונית בעור. היא מתבטאת באקזמות, יובש בעור וגרד טורדני הפוגע באיכות חיים. מגע ישיר עם קרדיות האבק יכול לגרום לאלרגיה בעור, אולם ברוב המקרים בהם מאתרים גורמים חיצונים, אלו הם מרכיבים שונים במזון או תרופות.

אלרגיה עורית יכולות להיגרם על ידי הפרעה במערכת גוף אחרת . כך תופעת הסרפדת / חרלת יכולה להיגרם על ידי תת- פעילות של בלוטת התריס. אולם, לצערנו, באחוז גבוה מהתופעות העוריות הנראות כמו אלרגיה לא מצליחים לאתר שום גורם ייחודי, אלרגי או אחר.

לכן הטיפול הקונבנציונלי במקרים אלו הנו כללי בלבד, ע"י תרופות אנטי- היסטמיניות ומשחות. במקרים הקשים אף נאלצים לתת תכשירי קורטיזון דרך הפה או בזריקות, אף כי לתכשירים אלו תופעות לוואי לא רצויות.

ג. מחלות מעיים - נגרמות בעיקר על יד רגישות למוצרי מזון שונים כגון : חלב פרה, ביצים, דגים, שוקולד ורבים אחרים. החולים סובלים בעיקר מכאבי בטן ושלשולים. רגישות למזון יכולה להתבטא גם בפריחות על העור וגם בהפרעות במערכת הנשימה, בעיקר אצל ילדים צעירים. גם צבעי מאכל, חומרים משמרים ותבלינים שונים יכולים לגרום לתופעות אלו.

אבחון גורמי הרגישות מבוסס ברוב המקרים על איתור נוגדני האלרגיה הספציפיים הקרויים IGE. הדבר נעשה עלידי בדיקות עוריות או על ידי מדידה ישירה בדם. אולם אבחון זה הרבה יותר בעייתי במקרים של רגישויות למזון, שם רק מחצית המקרים הם על רקע יצירת נוגדנים אלו והמצב גרוע עוד יותר במחלות האלרגיות בעור. כך בסרפדת , שהינה שכיחה מאוד, לא מוצאים שום גורם ספציפי ב- 95% מהמקרים. אצל רב החולים הללו אין אנו יודעים מה מעורר את ההתקף המסוים.

הטיפולים באלרגיה כוללים 3 מרכיבים:

1. מניעת חשיפה לאלרגן , כאשר נתן לזהותו ולהרחיקו מהמטופל.

2. טיפול תרופתי משולב - היות והמתווך העיקרי המופרש על ידי תאי המערכת החיסונית הגורם לדלקת אלרגית הנו היסטמין, אזי התרופות האנטי- אלרגיות הכלליות הן אנטי- היסטמיניקה. תרופות אלו מונעות את פעולתו המזיקה של ההיסטמין, אך אינן מטפלות במקור של האלרגיה. במקרים של אלרגיה נשימתית מוסיפים תרסיסים ומשאפים המכילים נגזרות של קורטיזון ומרחיבים של דרכי הנשימה. כאשר קיים גרד טורדני מוסיפים תרופות המדכאות תופעה זו. לעיתים נאלצים לתת תכשירים מכילים קורטיזון דרך הפה או בזריקות, על אף תופעות הלוואי שלהם.

3. טיפול חיסוני המנסה לטפל בשורש הבעיה, בתנאי שזוהו אלרגנים ספציפיים אליהם מרוגש החולה. בשיטה זו מזריקים ריכוזים הולכים ועולים של האלרגן, עד ש"מחנכים" את המערכת החיסונית להפסיק לפתח תגובות אלרגיות כנגד אותו חומר. שיטה זו יעילה במקרי אלרגיה נשימתית. היא כרוכה במתן זריקות במשך 2-3 שנים ויכולה להיות מלווה בתופעות לוואי אלרגיות חולפות. טיפול זה אינו מתאים לרגישויות למזון ולמחלות אלרגיות עוריות.

לכן, בעוד לא כל גורם אלרגי ניתן לזהות בוודאות, עדיין ישנם מגוון טיפולים שמשפרים בהיקף ניכר את איכות חייהם של אנשים אלרגיים ומאפשרים להם להתמודד בגבורה עם האלרגיות, אז אל נא אמרו נואש!
מאת: פרופ' זאב הנדזל, רופא בכיר במרפאת ילדים לאלרגיה ואימונולוגיה, בי"ח קפלן

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
פרופ' צבי בנטואיץ
פרופ' צבי בנטואיץ ראומטולוגיה
ד"ר קובי שדה
ד"ר קובי שדה פנימית
ד"ר בן ורנר
ד"ר בן ורנר אלרגיה ואימונולוגיה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אולי יעניין אותך - מאמרים נוספים בתחום אלרגיה ומחלות אוטואימוניות

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו