סרטן השד והריון

סרטן השד הינו סוג הסרטן הנפוץ ביותר המופיע אצל נשים הרות, והוא נוטה לפגוע בנשים אשר נמצאות באמצע שנות ה- 30 שלהן. כאחת מכל 1000 נשים הרות נפגעות ממחלת סרטן השד. המחלה עצמה משפיעה קשות הן על האם והן על העובר אשר ברחמה – ולכן חשוב מאוד שהאישה ההרה, יחד עם הרופא המטפל בה, יקפידו לבצע בדיקות אבחון לשני השדיים ויבדקו ביסודיות כל גוש או תסמינן חשוד.

בעיה מרכזית היא ששינויים רבים מתרחשים בשדיה של האישה במהלך חודשי ההיריון. דבר זה מקשה על האבחנה והזיהוי של גושים קטנים. יתר על כן ייתכן וגושים קטנים, אשר כן יאותרו, ייראו כאילו הם חלק מן השינויים הרגילים של ההיריון. 

בנוסף, גושים ממאירים אשר מתגלים בשד של האישה ההרה הם לרוב גדולים ומפותחים יותר מאשר גושים ממאירים אצל נשים אחרות השייכות לאותה קבוצת גיל אשר אינן הרות. למרות שהיריון אינו הגורם להתפתחות גושים סרטניים בשד, השינויים ההורמונאליים המתרחשים בגוף בזמן ההריון יכולים להאיץ את התפתחותם של גושים אלה.

כיצד מאובחן סרטן השד אצל נשים הרות?

הדבר הטוב ביותר שתוכלי לעשות הוא להקפיד על ביקורים סדירים אצל רופא הנשים המטפל בך במהלך ההיריון. ביקורים אלה, המכונים מעקב היריון (או ביקורי טרום לידה), חשובים מאוד על מנת לשמור על הבריאות התקינה שלך ושל העובר שלך. במהלך ביקורים אלה במרפאה, רופא הנשים שלך יבצע בדיקה של השדיים על מנת לאתר שינויים חריגים בשד.

כמו כן חשבו מאוד לבצע בדיקה עצמית של השדיים שלך על בסיס קבוע. רופא הנשים שלך או האחות במרפאה יוכלו להדריך אותך כיצד לבצע את הבדיקה הזו בעצמך.

במידה ונמצא כי יש לך גוש חשוד בשד, סביר להניח כי הרופא המטפל בך יבקש לבצע ביופסיה. ביצוע של בדיקת ממוגרפיה אינו מספיק מכיוון שצפיפות רקמת השד עולה במהלך חודשי ההיריון. ייתכן ובנוסף תתבצע בדיקת אולטרה סאונד.

במהלך הביופסיה, תילקח דגימה קטנה של הרקמה החשודה. הרקמה תוסר בעזרת מחט או על ידי ביצוע חתך קטן בשד. לאחר מיכן תילקח הדגימה לבדיקה בעזרת המיקרוסקופ או בעזרתם של אמצעי בדיקה אחרים, על מנת לנסות ולאתר תאים סרטניים ברקמה.

מה קורה לעובר שלי במידה ואני מאובחנת כחולה במחלת סרטן השד?

קודם כל, הפלת התינוק אינה משפרת את סיכויי ההחלמה של האם ממחלת סרטן השד.

שנית, אין שום הוכחה לכך שסרטן השד יכול להזיק לעובר. הדבר אשר כן יכול להזיק לעובר הם חלק מאמצעי הטיפול בסרטן השד – טיפולים אלה יינתנו בהסתמך על דרגת ההתפשטות של הסרטן. זאת אחת הסיבות לכך לחשוב מאוד לאבחון את סרטן השד בשלבים מוקדמים ככל שניתן.

במידה והסרטן נמצא עדיין בשלבים המוקדמים של המחלה (שלב I או II), סביר להניח כי הרופא המטפל בך ימליץ לך לעבור הליך ניתוחי על מנת להוציא את הגוש החשוד (כריתת גוש) או לכרות את השד כולו (כריתת שד). כריתת שד היא ההליך הטיפולי המועדף במהלך השליש הראשון והשני של ההיריון, מכיוון שדחייה ארוכה של טיפולי הקרנה אינה רצויה. כריתת הגוש הסרטני בלבד היא הטיפול המועדף במהלך השליש האחרון של ההיריון. ככלל, אין כל סכנה לבצע הליך ניתוחי בכל אחד משלבי ההיריון.

במהלך ביצוע הליך ניתוחי לטיפול בסרטן השד, הרופא המנתח יבצע בדיקה של בלוטות הלימפה על מנת לבחון אם אלה נפגעו גם כן, ובדרך כלל נהוג להוציא גם את בלוטות הלימפה במהלך הניתוח מכיוון שהם הראשונים להיפגע במידה והסרטן מתפשט. במידה ויש צורך במתן טיפולים כימותרפיים, בדרך כלל הרופא המטפל בך יעדיף להמתין עם הטיפולים עד לאחר סיום השליש הראשון של ההיריון, וזאת על מנת לצמצם את האפשרות לפגיעה בעובר.

במידה ומחלת סרטן השד כבר נמצאת בשלב מתקדם יותר (שלב III או IV) המצב מסובך מעט יותר. במידה ויש צורך במתן טיפולי הקרנה, יהיה קשה מאוד להגן על העובר. יתר על כן, סוגי סרטן אלה מצריכים בדרך כלל ביצוע הליך ניתוחי בנוסף לטיפולים כימותרפיים, דבר אשר מגדיל פי כמה את רמת הסיכון אליה נחשף העובר. 

ישנם מקרים אשר בהם סרטן השד התפשט לרמה אשר בו כל טיפול אשר יינתן לא יעניק לאישה תוחלת חיים העולה על שנה או שנתיים. במקרים אלה, השיקולים האם לעבור או לא לעבור טיפולים מסוימים והאם לחשוף או שלא לחשוף את העובר לסיכונים הכרוכים בכך, יכולים להיות קשים מאוד עבור האישה ובני משפחתה.

האם אני יכולה להניק את התינוק שלי במידה ואני חולה במחלת סרטן השד?

אין שום סכנה בהנקת התינוק במידה ואת חולה בסרטן השד. יתר כל כן, אין שום הוכחה מדעית לכך שהפסקת זרימת החלב תשפר את המצב של סרטן השד שלך.
אולם, במידה ואת עוברת טיפולים כימותרפיים בעקבות סרטן השד שלך, מומלץ מאוד לא להניק את התינוק שלך, וזאת מכיוון שהתרופות החזקות של הכימותרפיה יכולות להגיע אל תינוקך באמצעות החלב שלך.

האם אוכל להיכנס להיריון לאחר טיפול מוצלח של סרטן השד?

כניסה להיריון אינה משנה את תוחלת החיים הצפויה של אישה אשר החלימה מסרטן השד. כיום נראה כי תינוקות אשר נולדו לנשים שהחלימו מסרטן השד בעבר, הם בריאים ורגילים. אולם, ייתכן כי תינוקות אשר נולדים לנשים אשר עברו טיפולי כימותרפיה, טיפולי הקרנה או השתלת מח עצם נוטים להיות יותר בעלי בעיות כאלה ואחרות.

חלק מן הרופאים חשים כי השהיית הכניסה להיריון למשך שנה או שנתיים לאחר סיום הטיפולים במחלת סרטן השד יצמצמו את רמת הסיכון להישנותה של המחלה בזמן ההיריון, ולהוביל אל מכלול הבעיות שדובר עליהן במאמר זה.