סליחה, אפשר לעזור לך לצאת מהארון? הומוסקסואליות בקרב בני נוער

גיל ההתבגרות הוא תקופה של שינויים פיסיים ורגשיים אשר מלווים, פעמים רבות, בקשיים ובסערה רגשית. משימתם של בני נוער אשר מגלים בתקופה זו גם את נטייתם המינית ההומוסקסואלית מורכבת עוד יותר וכוללת התמודדות עם שינוי משמעותי בתפיסה העצמית ועם תגובות המשפחה והחברים.

הגורמים להומוסקסואליות

בעבר, ראו שלושת הדתות הגדולות את ההומוסקסואליות כחטא הנובע מהפקרות מוסרית והיעדר אמונה, אשר העונש הראוי לו הוא מוות; במאה ה-17 נחשבה הומוסקסואליות לתוצר של מחלת נפש. מאז, כמובן, התמתנו העמדות החברתיות וחוקרים ופסיכולוגים רבים ניסו לזהות את הגורמים המביאים לנטייה המינית ההומוסקסואלית.

פרויד כינה את ההומוסקסואליות אינוורסיה (היפוך), וראה בה "סטייה בבחירת האובייקט המיני". פרויד הודה כי אינו מבין באופן מלא את תופעת ההיפוך, אך קישר אותה לשילוב גורמים מולדים ופסיכולוגיים: בכל אדם, לדבריו, קיימת נטייה דו מינית מסוימת, אך הומוסקסואלים חווים קיבעון עוצמתי במיוחד של תשוקה אל האם, אשר מביא להזדהות עמה. הזדהות זו גורמת להומוסקסואלים להתייחס אל עצמם כאל אובייקט מיני ולחפש גברים דומים להם אשר יאהבו אותם כפי שאהבה אותם אמם.    

כיום, נוטים מרבית אנשי המקצוע להאמין כי הסיבות להיווצרות נטייה הומוסקסואלית אינן ידועות בוודאות. יחד עם זאת, הסברים פסיכולוגיים הפכו לפחות דומיננטיים לאורך השנים, והאמונה הרווחת היא כי הומוסקסואליות היא מולדת: מספר מחקרים הצביעו על שוני בהרכב הגנטי והמבנה ההורמונלי בין הומוסקסואלים להטרוסקסואלים, וכמו כן, אחוז ההומוסקסואלים בחברה האנושית דומה לאחוז האוכלוסייה ההומוסקסואלית בקרב בע"ח.   

הומוסקסואליות בפסיכולוגיה- מהפרעה נפשית לדרך חיים

עד לפני כ-30 שנים הוגדרה הומוסקסואליות כהפרעה נפשית ונכללה ב-DSM (המדריך הפסיכיאטרי באמריקאי הרשמי). ב-1948, ערך הפסיכולוג קינסי דו"ח מקיף על מיניות, אשר הצביע על כך ש- 73% מהגברים האמריקאים התנסו לפחות פעם אחת בהתנסות הומוסקסואלית מינית. ממצא זה הדהים את הקהילה הרפואית, אשר ראתה בהומוסקסואליות סטייה ייחודית. בשנת 1957 פורסם מחקר מקיף אשר שלל את קיומו של הבדל בין בריאותם הנפשית של הומוסקסואלים להטרוסקסואלים. ממצאים אלו הביאו לשינוי משמעותי בתפיסת ההומוסקסואליות, וב-1973, לאחר שהופעל עליו לחץ פוליטי מסיבי, קבע  ארגון הפסיכולוגים האמריקאי כי הומוסקסואליות אינה הפרעה נפשית. כמו כן, ארגון הפסיכולוגים הבחין בין הומוסקסואליות אגו סינטונית (שהאדם מקבל כחלק מאישיותו) לבין הומוסקסואליות אגו דיסטונית (שהאדם חווה כנכפית עליו ובלתי רצויה). ההומוסקסואליות האגו דיסטונית עדיין נחשבה להפרעה נפשית, אך לאחר מספר שנים הוסרה אף אבחנה זו מה-DSM. זאת מאחר ופסיכולוגים החלו להבין כי כמעט כל הומוסקסואל חווה תקופה בה נחווית נטייתו כאגו דיסטונית. כיום, מרבית הפסיכולוגים רואים בנטייה המינית ההומוסקסואלית תוצאה של שילוב גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים ולא של הפרעה נפשית: הומוסקסואליות נחשבת לדרך חיים לגיטימית אשר מאפשרת הקמת משפחה וקיום אורח חיים נורמטיבי לחלוטין.

טיפול פסיכולוגי באוכלוסייה ההומוסקסואלית

פרויד ראה את ההומוסקסואליות לא כמחלה, אלא כ"עכבה בהתפתחות המינית". כאשר פנתה אליו אם מודאגת בבקשה "לרפא" את בנה מנטייתו ההומוסקסואלית, ענה פרויד כי במרבית המקרים טיפול אינו יכול לשנות את הנטייה המינית, אך באפשרותו להביא להקלה במצוקתו של הבן. על אף שהומוסקסואליות אינה נחשבת היום לעכבה התפתחותית, נותרו חלק מדעותיו של פרויד רלוונטיות לטיפולים פסיכולוגיים בני ימינו: מרבית הטיפולים הפסיכולוגיים אינם מנסים לשנות את הנטייה המינית, אלא לעזור למטופל לקבל אותה ולהתמודד עם הקשיים הפנימיים והסביבתיים הנלווים לה.

מה בעצם עובר עליהם? שלבים בגיבוש הזהות ההומוסקסואלית

תהליך גיבוש הזהות המינית ייחודי ושונה מאדם לאדם, ומושפע מאישיות המתבגר, סביבתו הקרובה והרקע התרבותי בו הוא חי. יחד עם זאת, קיימים מספר מודלים המתארים את שלבי גיבוש הזהות ההומוסקסואלית אותם עוברים מרבית בני הנוער.  מודל מקובל הוא המודל אשר הציעה הפסיכולוגית  ויויאן קאס:   

1. בלבול זהות: בשלב זה מתחיל המתבגר לזהות בעצמו קווים הומוסקסואליים, אך הזהות עדיין נתפסת כהטרוסקסואלית. פער זה יוצר בלבול אשר מביא לשימוש מוגבר במנגנוני הגנה כהכחשה, הדחקה, אינטלקטואליזציה והיפוך תגובה: בשלב זה המתבגר עשוי לתפוס את יחסיו ההומוסקסואלים כחסרי משמעות ("הייתי שיכור", "רק רציתי לראות איך זה"), להתנגד באופן אקטיבי לנטייה ההומוסקסואליות (הצקה לנער הומוסקסואל, פעילות מינית הטרוסקסואלית מוגברת) או  לקרא ולחפש מידע רב על הומוסקסואליות.
2. השוואת זהויות: בשלב זה המתבגר מתחיל להכיר בנטייתו ההומוסקסואלית אך "מתאבל" על זהותו ההטרוסקסואלית. המתבגר חווה תחושת בידוד וחשש מתגובת  הסביבה, היעדר אפשרות להקמת משפחה וכד'. בשלב זה רבים מהמתבגרים מסתירים את נטייתם המינית ואף מסווים אותה באמצעות התנהגות הטרוסקסואלית מופגנת (כהתנהגות מאצ'ואיסטית במיוחד).
3. סובלנות בזהות: האדם מכיר בזהותו ההומוסקסואלית ובצרכים החברתיים והמיניים הנובעים ממנה. בשלב זה פוחת העיסוק בהסתרה ומרבית האנרגיה מושקעת בניסיון להתקרב לקהילה הומוסקסואלית. מתוך מפגשים עם קהילה זו מתעצבת תפיסה חיובית או שלילית של הזהות ההומוסקסואלית : תפיסה שלילית עשויה להביא לחוויה שלילית ומאיימת של הנטייה ההומוסקסואלית ותפיסה חיובית תביא למעבר לשלבים הבאים.
4. קבלת הזהות: בשלב זה המתבגר מקבל לחלוטין את נטייתו המינית, מעורה בקהילה ההומוסקסואלית ומזדהה עם דמויות הומוסקסואליות משמעותיות בחייו. יחס הסביבה לנטייה המינית משמעותי בשלב זה ומשפיע על בחירת המתבגר עד כמה ובפני מי "לצאת מהארון".
5. גאווה בזהות: קבלת הזהות והכעס שמעוררות תגובות הומופוביות מביאות להזדהות רבה עם הקהילה ההומוסקסואלית והפרדה בין אלו המשתייכים אליה לאלו שאינם משתייכים אליה. כאשר תגובות הסביבה ההטרוסקסואלית שליליות, מתעוררות תחושות תסכול וניכור המניעות, לעיתים, לפעילות חברתית מוגברת. כאשר תגובות הסביבה חיוביות עובר המתבגר לשלב האחרון.   
6. סינתזה בזהות: בשלב זה זונח המתבגר את ההפרדה הדיכוטומית בין הטרוסקסואלים להומוסקסואלים ומצליח ליהנות מקשרים בין אישיים ללא קשר לנטייה המינית. כמו כן, נתפסת ההומוסקסואליות כחלק אינטגרלי מהזהות העצמית.

המודל של קאס מתייחס לתהליך הפסיכולוגי המאפיין את שלבי גיבוש הזהות. בנוסף למודל זה, ניתן להתבונן בתהליך גיבוש הנטייה המינית בהקשרו החברתי. התיאוריה האקולוגית, המניחה כי האדם פועל בסביבה חברתית- תרבותית, מציעה כי גיבוש זהות מינית יציבה יתאפשר כאשר תתקיים התאמה טובה בין הסביבה לאדם בארבעה מישורים: המשפחה וההורים, התרבות והדת, עמדת החברה כלפי הומוסקסואליות ובני גילו/ה של הנער/ה.  

שילוב בין המודל הפסיכולוגי של קאס למודל האקולוגי מאפשר הבנה מקיפה יותר של התהליך עמו מתמודדים בני נוער בתהליכי יציאה מהארון, ומדגיש את מורכבותו של תהליך זה. כמו כן, תגובת הסביבה, קיומם של מודלים הומוסקסואליים חיוביים,  ותכונות אישיות כביטחון עצמי, ביישנות והערכה עצמית משפיעים על האופן בו מתמודד המתבגר עם גיבוש הזהות ההומוסקסואלית. יחד עם זאת, גם בסביבה תומכת ומקבלת היוצרת תנאים אופטימליים ל"יציאה מהארון" נאלץ המתבגר להתמודד עם תהליך מורכב: כולנו נולדים לחברה בה המודל ההטרוסקסואלי הוא מודל החיים הנורמטיבי. הן התקשורת והן השיח היומיומי נוטים, פעמים רבות, להציג את הנטייה ההומוסקסואלית באור נלעג, דבר המקשה על המתבגר לשייך עצמו לקבוצת מיעוט זו.  על כן, מתמודדים רבים מהמתבגרים ההומוסקסואליים עם קשיים ומצוקה.

קשיים עמם מתמודד נוער הומוסקסואלי

בעבר האמינו אנשי מקצוע כי שיעור התחלואה הפסיכיאטרית בקרב האוכלוסייה ההומוסקסואלית גבוה משיעורו באוכלוסייה הכללית. כיום ידוע כי אמונה זו שגויה, אך בני נוער הומוסקסואליים עדיין פגיעים יותר מבני נוער אחרים לבעיות הסתגלות וקשיים רגשיים.

ניתן לחלק את הקשיים עמם מתמודד נוער הומוסקסואלי לשתי קבוצות עיקריות: קשיים הקשורים לתגובת הסביבה החיצונית, וקשיים פנימיים הנובעים מהבושה והתחושות חרדה שמעוררת ההתמודדות המורכבת עם בחירה בדרך חיים ייחודית. חשוב, אם כן, להדגיש כי קשיים אלו אינם נובעים מהנטייה הומוסקסואלית עצמה אלא  מההתמודדות המורכבת אשר היא דורשת.

כ-50% מבני הנוער ההומוסקסואלים מדווחים על התעללות מילולית בבית הספר וכ-11% מדווחים אף על פגיעה פיסית. כמו כן, מצביעים מחקרים על כך שבני נוער הסובלים מנידוי חברתי עקב נטייתם המינית נוטים לפתח "אסטרטגיות הישרדות" שעשויות להביא לקשיים רגשיים: בני נוער אלו עשויים להסתגר ולהימנע מפעילויות חברתיות, לצפות לאלימות ואף להפוך תוקפניים בעצמם. קשיים אלו עשויים להביא לשימוש בחומרים ממכרים, דיכאון והגברת הסיכון לניסיונות אובדניים.    

אז איך אפשר לעזור?

• טיפול פסיכותרפי למתבגר עצמו: כאמור, בני נוער הומוסקסואליים מתמודדים עם קשיים ואתגרים משמעותיים. פנייה לטיפול פסיכותרפי עשויה להקל על קשיים אלו ע"י יצירת קשר תומך ומקבל, סיפוק כלים והכוונה בהתמודדות עם הסביבה ובניית מרחב בו יוכל המתבגר להתמודד עם התלבטויותיו. יחד עם זאת, יש לזכור כי רבים מהפונים ההומוסקסואלים אינם פונים לטיפול עקב קונפליקטים הנוגעים לנטייתם המינית אלא סביב נושאים המטרידים באותו האופן את האוכלוסייה ההטרוסקסואלית. במקרים אלו, בהתאם לסוג הקשיים, ניתן לפנות לטיפול  קוגניטיבי התנהגותי, תרופתי וכן הלאה.
  טיפול נוסף המוצע לקהילה ההומוסקסואלית הוא "טיפול המרה" הממוקד בשינוי הנטייה ההומוסקסואלית, כאשר זו אינה רצויה וגורמת למצוקה. טיפול זה ניתן רק כאשר המטופל עצמו (ולא רק סביבתו או הוריו, למשל) מעוניין בשינוי. טיפול זה שנוי במחלוקת: מטפלים התומכים בשיטה יוצאים מהנחה ששינוי נטייה מינית בלתי רצויה זהה לשינוי תכונות והתנהגויות בלתי רצויות, אשר מתרחש בכל טיפול פסיכותרפי. מטפלים המתנגדים לגישה טוענים כי היא מייצגת חוסר יכולת לקבל את קיומה של מיניות אחרת, ומדגישים את הנזק הנפשי שעשויים לגרום טיפולי ההמרה. למרות קיומן של עדויות מחקריות סותרות הנוגעות ליעילות והנזק שבטיפולים אלו,  האגודה הפסיכיאטרית אמריקאית פרסמה הודעה רשמית היוצאת נגדם.
• תמיכה למשפחה: ההכרה בנטייתו ההומוסקסואלית של ילד מלווה פעמים רבות ברגשות אכזבה, דאגה, כעס ואשמה. בחירתו של המתבגר עשויה להיות התמודדות מורכבת למשפחה כולה, ועזרה בהתמודדות עמה עשויה להקל על הורים, אחים ועל המתבגר עצמו. ניתן לפנות לארגוני תמיכה כתהל"ה (תמיכה להורים של לסביות, הומוסקסואלים וטרנס סקסואליים), טיפול משפחתי או טיפול פסיכותרפי פרטני במידה ואחד מבני המשפחה מתקשה במיוחד בהתמודדות.
• מודעות הסביבה הבית ספרית: כיום, כאשר בני הנוער חשופים יותר ויותר לאלטרנטיביות המיניות הקיימות, עשויים רבים מביניהם לחוות בלבול והתלבטויות, ולסבול מסטיגמות הקשורות לנטייתם המינית. יצירת אווירה מקבלת ומאפשרת, הנותנת לגיטימציה להתלבטות ולבחירות המיניות השונות, עשויה להקל על בני נוער אלו באופן משמעותי. לשם כך, ניתן להשתמש בתוכניות הסברה לתלמידים ובנקיטת עמדה מאפשרת ומקבלת של צוות המורים ואנשי החינוך. 

לתמיכה, קריאה ומידע נוסף:

• חוש"ן- מרכז החינוך וההסברה של הקהילה ההומוסקסואלית, לסבית, בי וטרנס סקסואלית: https://www.hoshen.org/
• תהל"ה- תמיכה להורים להומוסקסואלים, לסביות, בי וטרנס סקסואלים: https://www.tehila.org.il/
• איג"י- ארגון הנוער הגאה: https://www.igy.co.il/content/index.html

ביבליוגרפיה

1. Cass, Vivienne C. "Homosexual Identity Formation: A Theoretical Model", Journal of homosexuality, vol. 4(3), Spring, 1979.
2. D'Augelli, A. R. (2002). Mental Health Problems Among Lesbian, Gay, and Bisexual Youths Ages 14 to 21, Clinical Child Psychology and Psychiatry. 7(3): 433-456.
3. Therapies Focused on Attempts to Change Sexual Orientation (Reparative or Conversion Therapies) :POSITION STATEMENT (200).
4. היבטים פסיכו-חברתיים וסיפוק צרכי מתבגרים הומו-לסביים/ ד"ר עמית קמה, אתר חושן.
5. התפתחות הזהות ההומוסקסואלית-לסבית/ דבורה לוז ושרה אבני
6. החיים, בורוד/ גיא שילה, הוצאת רסלינג, 2007.
7. מיניות ואהבה/ זיגמונד פרויד, הוצאת עם עובד, סדרת פסיכואנליזה,2002.
8. אתר חוש"ן: https://www.hoshen.org/