כיצד הפסיכותרפיה מפספסת גברים וילדים? סיכום פרק מספרו של ברוקס

מחקרים רבים מצביעים על כך שאחוז הנשים הפונות לפסיכותרפיה גבוה משמעותית מאחוז הגברים הפונים לטיפול- על אף שנשים אינן סובלות יותר מקשיים נפשיים. בספר העוסק ב"משבר הגבריות" של הגברים בתקופתנו, מנסה המחבר ברוקס (Brooks) לדון בין השאר בקושי של גברים לפנות לפסיכותרפיה. לטענתו של ברוקס, גברים נאלצים להתמודד בתקופתנו עם שינויים בדרישות המגדריות (רגישות, טיפול בילדים, טיפוח עצמי וכד') לצד ציפייה לשימור תפקיד גברי ו"חזק". אחד מתפקידי המגדר שנשמרו, לטענתו, הוא הציפייה להתמודדות עצמית עם קשיים- היבט שמשפיע על נכונות הפנייה לפסיכותרפיה. בפרק זה מספרו הוא מבקש לדון בנושא זה.

גברים ופנייה לעזרה

ברוח הבדיחה הידועה על הגבר הנוסע שעות במכוניתו אך מסרב לבקש הנחייה, ברוקס מדגיש את הקושי של גברים לפנות לעזרה: מחקרים מצביעים על כך שגברים משכבות אוכלוסייה, שכבת גיל וקבוצות אתניות שונות נוטים פחות מנשים לפנות לעזרה סביב קשיים משמעותיים כדיכאון, חרדה, התמכרויות ומוגבלויות פיסיות.

מדוע גברים שונאים פסיכותרפיה?

את הפער בין אחוז הגברים והנשים הפונים לטיפול ניתן להסביר ב"פניית יתר" של נשים, מיעוט פנייה של גברים ושילוב בין השניים. לטענת ברוקס, ההסבר הראשוני סביר ברוח הביקורת של כותבות פמיניסטיות לגבי פתולוגיזציה של נשים במערכות בריאות הנפש. מפרספקטיבה זו, המנעות מפנייה לשירותים טיפוליים מהווה דווקא יתרון גברי, אך באופן טבעי- אינה מהווה מענה לסוגיית מיעוט הפנייה לטיפול גם בקרב גברים המתמודדים עם קשיים נפשיים ותפקודיים משמעותיים.
ברוקס טוען כי מיעוט הפנייה לפסיכותרפיה אינה מהווה רק החמצה של הזדמנות לשיפור יכולת ההסתגלות וההתמודדות, אלא גם ביטוי למנגנון התמודדות בלתי יעיל האופייני לגברים- שימוש בהכחשה והדחקה של קונפליקטים פנימיים אשר בסופו של דבר מהווה בסיס להחצנת הבעיה ושימוש במנגנוני "ריפוי עצמי" בעייתיים כאלכוהוליזם, אלימות והתנהגות מינית בעייתית. ברוקס מציע מספר גורמים אשר עשויים להביא גברים להימנעות מפסיכותרפיה:

• ייצוג הטיפול הפסיכולוגי במדיה: שילוב של ייצוגים שליליים של הטיפול והמטפל (למשל, "המטפל בעל הבעיות") ושל הצגת טיפולים אינסופיים הממוקדים בטראומות ילדות יוצר תפיסה בלתי ריאליסטית של המודלים הטיפוליים הנפוצים כיום ושל קיומן של אלטרנטיבות טיפוליות רבות. טרם נערך מחקר שיטתי לגבי השפעות המדיה על גברים ונשים בתחום זה, אך ייתכן וייצוגים אלו משפיעים על גברים באופן שונה.
• קונפליקט בין דרישות התפקיד הגבריות המסורתיות לבין "אידיאל" המטופל בפסיכותרפיה. גורמים המשפיעים על יעילות הטיפול הם חשיפה עצמית, ביטוי רגשי, הרפיית השליטה, הכרה בטעויות ויכולת לנהל קשר אינטימי שאינו מיני- היבטים בהם הסוציאליזציה של גברים ודרישות התפקיד המסורתיות כלפיהם עשויים להקשות עליהם.
• הפרקטיקה הפסיכולוגית כפרקטיקה "נשית". בעוד שבעבר התחום הפסיכואנליטי "נשלט" על ידי גברים, בשנים האחרונות חל מהפך וכיום הפרקטיקה הפסיכולוגית נחשבת לנשית וגברים רבים מרגישים כי הממסד הטיפולי הוא ממסד נשי בו "מילה של אישה" נחשבת יותר מזו של גבר- ועל כן מתקשים יותר לפנות אליו.
• התאמה לקויה של מודלים פסיכותרפויטיים לסגנון חיפוש העזרה של גברים. רק בשנים האחרונות החלו להתפתח מודלים טיפוליים המותאמים לקבוצות מיעוט ולקבוצות בעלות מאפיינים ייחודיים, אך גברים עדיין אינם נהנים מהבנה רחבה של מאפייניהם הייחודיים וצרכיהם הספציפיים בפסיכותרפיה. רק לאחרונה החלה להתגבש הבנה כי הסוציאליזציה הספציפית שעוברים גברים משפיעה על היבטים אלו ומצריכה התאמה מיוחדת.

לקריאה נוספת

• גברים עם הפרעות אכילה: טיפול רגיש מגדר. סיכום מאמרן של Greenberg & Schoen
• חדשות מהשדה: הגברים בוכים בלילה- חווית הדכאון של גברים‏
• משבר אמצע החיים- דיון- סיכום מאמרם של Freund& Ritter‏
• הריון בחדר הטיפולים: השפעות "הריונו" של מטפל גבר- סיכום מאמרם של Guy, Guy & Liaboe‏

ביבליוגרפיה

How psychotherapy has failed boys and men. Brooks, Gary R. Brooks, Gary R. , (2010). Beyond the crisis of masculinity: A transtheoretical model for male-friendly therapy., (pp. 33-46). Washington, DC, US: American Psychological Association, xiii, 221 pp.