איך מתפתחת הפרעת אכילה מסוג בולימיה?

בולימיה נרבוזה עלולה להתפתח לאחר הקפדה ממושכת על משטר דיאטה קפדני ביותר. התקף הזלילה יכול להופיע גם כתוצאה מאירוע מלחיץ במיוחד, כאשר המזון מעניק תחושה של נחמה. תחושת האשם והבושה שבאה מיד לאחר התקף הזלילה עלולה לגרום להקאה, במטרה להימנע מעלייה במשקל, וכך, בעצם, מתחילה מחזוריות אכזרית של זלילה וטיהור, אשר הופכת בסופו של דבר לדפוס התנהגותי.

תהליך ההקאה גורם לגוף להפריש אנדורפינים - כימיקל טבעי הגורם לתחושת אופוריה. בסופו של דבר, הסובלים מהמחלה גורמים לעצמם להקיא גם אם לא אכלו יתר על המידה, על מנת לחוש את התחושה הטובה כתוצאה מההקאה.

זמן קצר לאחר מכן, ישנו אובדן שליטה על מעגל הזלילה-טיהור. הקאות חוזרות ונשנות, משטרי צום ועיסוק יתר בפעילות גופנית, כמו גם שימוש לרעה בחומרים משלשלים, חומרים מגבירי השתנה, סירופ איפקק (Ipecac Syrup) המעורר הקאה, או חוקנים למיניהם, יגרמו בסופו של דבר להתפתחותן של בעיות רפואיות מסוכנות וארוכות טווח.

סוד לא מטופל

כאשר בולימיה הופכת לדפוס התנהגותי, קשה מאוד לחזור למשטרי אכילה בריאים ללא קבלת עזרה מקצועית. דפוסי האכילה החולניים עלולים להימשך שנים לפני שהסובלים מהמחלה יחליטו לפנות לקבלת עזרה מקצועית. במידה ומחלת הבולימיה אינה מטופלת, עלולות להתפתח בעיות בריאותיות חמורות וארוכות טווח. הסתרת הבעיה מהסובבים במשך שנים היא תופעה שכיחה מאוד בקרב הסובלים מבולימיה. לכן, כשהמחלה מתגלה על ידי הסובבים, חולי הבולימיה לרוב סובלים כבר מבעיות בריאותיות חמורות ביותר. בעיות רפואיות אלה עלולות לנוע מדרגה קלה עד חמורה, בהתאם לדפוסי ההקאות ולמשך הזמן שהן נמשכות.

ההשלכות הבריאותיות של המחלה

בעיות רפואיות העלולות להיגרם כתוצאה ממחלת הבולימיה כוללות, בין היתר:

• ריקבון השיניים, כאבי שיניים, נפיחות החניכיים, מחלות חניכיים שונות (כגון דלקת החניכיים) והתפרקות שכבת האמייל של השן. כל אלה נגרמים מהחומצות המגיעות לפה כתוצאה מההקאות.

• דלדול רקמת העצם (אוסטיאופורוזיס).

• חוסר איזון ברמות האלקטרוליטים ושינויים בחילוף החומרים, אשר עלולים להביא להופעתן של בעיות לבביות, כגון הפרעות בקצב הלב ואף למוות.

• התייבשות, אשר עלולה לגרום לחולשה, עילפון או נזקים בכליות.

• הופעת דלקת או קרעים בוושט, אשר עלולים לגרום להקאות מלוות בדם.

• נפיחות בבלוטות הרוק.

• עילפון או אובדן הכרה, לרוב כתוצאה מלחץ דם נמוך.

• קצב לב בלתי סדיר (הפרעות בקצב הלב).

• חום גוף נמוך.

• חשש להתאבדות, כתוצאה מתחושת ייאוש ודיכאון של האדם, הישנות המחלה או בעקבות תחושות שליליות לגבי מראה הגוף.

• בעיות מתמשכות בפעולות המעיים כתוצאה משימוש יתר בחומרים משלשלים - שימוש יתר בתרופות (כגון סירופ איפקק) על מנת לעודד הקאה, עלול להביא להופעתם של שלשולים, חולשה, לחץ דם נמוך, כאבים בבית החזה וקשיי נשימה. חולה בולימיה עלול למות משימוש יתר, על פני פרק זמן ממושך, של תרופות אלו.

בעיות נפשיות נוספות הנפוצות בקרב החולים בבולימיה

במרבית המקרים, בעיות נפשיות אחרות מופיעות בשילוב הבולימיה, מצריכות טיפול ארוך טווח ועלולות להקשות על הטיפול במחלת הבולמיה עצמה. בעיות נפשיות אלה כוללות, בין השאר:

• דיכאון המתלווה לרוב לכל הפרעות האכילה השונות ומעלה את תחושות האשם, החרדה והכפייתיות המתלוות להפרעות האכילה השונות.

• שימוש לרעה בחומרים ממכרים, המופיע בקרב כרבע מכלל החולים בבולימיה.

• הפרעת אישיות גבולית, הנפוצה יותר בקרב חולי בולימיה מאשר בקרב הלוקים בהפרעות אכילה אחרות.

• חרדות והפרעות חרדה שונות.

• הפרעה טורדנית כפייתית (OCD).

• הפרעת חרדה חברתית או מגוון חרדות (פוביות) אחרות.

• הפרעת פחדים (פאניקה) או התקפי פחד.

כיצד מטפלים במחלה?

למרות שמחלת הבולימיה הינה הפרעת אכילה הנמשכת לאורך זמן וקשורה למספר רב של בעיות בריאותיות אחרות, ניתן לטפל בה בהצלחה רבה. כמחצית מהסובלים ממחלת הבולימיה מחלימים לחלוטין בעקבות קבלת טיפול מתאים וכ- 9 מתוך 10 הפונים לטיפול רואים הטבה ניכרת במצבם.

למרות שהטיפול במחלת הבולמיה נוחל לרוב הצלחה, בולימיה הינה הפרעת אכילה הנמשכת לאורך זמן והדרך להחלמה עלולה להיות רצופת כישלונות. חזרה של התסמינים (הישנות המחלה) נפוצה לרוב בקרב חולי בולימיה הממשיכים לנהוג במשטרי אכילה קפדניים או שהאכילה שלהם מלווה בטקסים ודפוסי התנהגות שונים (כגון תכנון סדר היום בהתאם להתקפי הזלילה) שהם אינם בטוחים אם ברצונם לבצע בהם שינויים. אולם, בעזרת טיפול מתמשך והרבה סבלנות, מרבית החולים מתגברים בסופו של דבר על המחלה.

בולימיה וסוכרת מסוג 1

נפוץ יותר ויותר למצוא חולי בולימיה בקרב בני נוער מתבגרים הלוקים בסוכרת מסוג 1. בני נוער אלה מאבדים לרוב ממשקל גופם זמן רב בטרם מאובחנת אצלם מחלת הסוכרת. לאחר האבחנה, משקל גופם עולה בחזרה. בני הנוער הלוקים בסוכרת מסוג 1 לומדים לרדת במשקל על ידי כך שבוחרים לפסוח על מנות האינסולין שלהם. התנהגות זו גורמת לאובדן השליטה על הסוכרת, מה שעלול להוביל להופעתן של בעיות בריאותיות קשות שתוצאותיהן עלולות להיות עיוורון או כשל בתפקודי הכליות.