דלג לתוכן

הבדיקות שחשוב לעשות מגיל 60

בגיל 60, הילדים כבר גדלו ויש לכם הרבה יותר זמן. הקדישו חלק ממנו לעשות בדיקות חשובות שישמרו לכם על העצמות, השמיעה ובכלל על איכות החיים. בגיל 60 החיים שלכם רק מתחילים.

מאת: ברק מידן זמן קריאה: 2 דקות

המומחים הכי מבוקשים לקרדיולוגיה, אוסטאופורוזיס ומחלות עצם:

פרופ' שרה שמעוני קרדיולוגיה

פרופ' שרה שמעוני

מומחית בקרדיולוגיה וברפואה פנימית

פרופ' ערן לשם קרדיולוגיה

פרופ' ערן לשם

מומחה להפרעות קצב וקוצבים, מנהל היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי הלל יפה חדרה

ד"ר שירית כזום בייזר קרדיולוגיה

ד"ר שירית כזום בייזר

מנהלת שירות אבחון וטיפול בקרדיולוגית ספורט ביה"ח בילינסון

פרופ' צופיה איש שלום פנימית

פרופ' צופיה איש שלום

מומחית ברפואה פנימית באנדוקרינולוגיה סוכרת ומחלות עצם מטבוליות (אוסטיאופורוזיס) | פרופ’ חבר קליני בדימוס בפקולטה לרפואה של הטכניון

פרופ' אבישג לייש פרקש קרדיולוגיה

פרופ' אבישג לייש פרקש

מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי  וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים

ד"ר אריה לורין שוורץ קרדיולוגיה

ד"ר אריה לורין שוורץ

רופא בכיר מנהל תחום קיצוב והפרעות קצב ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)

ד"ר אמנון איתן קרדיולוגיה

ד"ר אמנון איתן

מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם

ד"ר ירון סטנובסקי קרדיולוגיה

ד"ר ירון סטנובסקי

קרדיולוג

ד"ר יונתן קוגן קרדיולוגיה כללית והפרעות קצב לב

ד"ר יונתן קוגן

מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב

פרופ' אלי זלצשטיין קרדיולוגיה

פרופ' אלי זלצשטיין

לשעבר מנהל יחידת לב ילדים - בית חולים סורוקה

ד"ר ארז רמתי אנדוקרינולוגיה

ד"ר ארז רמתי

מומחה לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה

פרופ' תרצה פוקס קרדיולוגיה

פרופ' תרצה פוקס

מומחית בקרדיולוגיה, הפרעות קצב לב (אלקטרופיזיולוגיה)

ד"ר גבריאל גרינברג קרדיולוגיה

ד"ר גבריאל גרינברג

מומחה בקרדיולוגיה ובצינתורי לב, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבי"ח השרון פתח תקווה

ד"ר אוריאל כ"ץ קרדיולוגיה

ד"ר אוריאל כ"ץ

מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

פרופ' מוריר חמאיסי אנדוקרינולוגיה

פרופ' מוריר חמאיסי

אנדוקרינלוג מומחה ורופא פנימאי מומחה, נסיון רב שנים בסוכרת, בלוטת תריס, השמנה ומחלות עצם, ניהל פנימית ד' ברמב"ם, בוגר בית ספר רפואה בהרווארד

פרופ' שמחה מיזל קרדיולוגיה

פרופ' שמחה מיזל

קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק

ד"ר רוברט הפנר קרדיולוגיה

ד"ר רוברט הפנר

קרדיולוג מומחה בכיר המרכז הרפואי וולפסון - טיפול נמרץ לב | מערך הלב

ד"ר גדי שלומאי אנדוקרינולוגיה

ד"ר גדי שלומאי

מומחה לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה, סוכרת ומחלות עצם, מנהל מרפאה פרטית רב תחומית

ד"ר ניק טאודורוביץ קרדיולוגיה

ד"ר ניק טאודורוביץ

רופא בכיר ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקיצוב בבית חולים קפלן

פרופ' טוביה בן גל קרדיולוגיה

פרופ' טוביה בן גל

מנהל היחידה לאי ספיקת לב, מרכז רפואי רבין

סאלוס פנימית

סאלוס

הבית לרפואה פרטית מתקדמת

ד"ר טליה דיקר כהן אנדוקרינולוגיה

ד"ר טליה דיקר כהן

אחראית מרפאת אנדוקרינולוגיית מושתלים במרכז הרפואי רבין

ד"ר אודי חורין קרדיולוגיה

ד"ר אודי חורין

מנהל השרות לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית, במערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב

פרופ' יעקב הנקין קרדיולוגיה

פרופ' יעקב הנקין

קרדיולוג בכיר, מנהל השרות למניעת מחלות לב וטיפול בשומני הדם בסורוקה. מומחה לקרדיולוגיה וטיפול בכולסטרול ושומני הדם.

ד"ר לואיז הנריקס קרדיולוגיה

ד"ר לואיז הנריקס

קרדיולוגית מומחית בהפרעות קצב וקוצבים

המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא קרדיולוגיה, אוסטאופורוזיס ומחלות עצם. לקביעת תור עם המומחים שלנו:

בגיל 60, הילדים כבר גדלו ויש לכם הרבה יותר זמן. הקדישו חלק ממנו לעשות בדיקות חשובות שישמרו לכם על העצמות, השמיעה ובכלל על איכות החיים. בגיל 60 החיים שלכם רק מתחילים.


מגילאי 60-65 ואילך, חשוב לבצע מעקב אחר מחלות שונות שמתפתחות בגילאים אלו. מצד אחד, חשוב להמשיך בבדיקות המעקב שמומלץ לבצע מגיל 40 ומגיל 50 (כמו בדיקת קולונוסקופיה, בדיקת ממוגרפיה, בדיקת עור, בדיקת לחץ דם), מכיוון שבמקרים רבים מדובר במחלות שמתפתחות בהדרגה ומופיעות לראשונה בגילאים מתקדמים יותר. מצד שני, ישנן כמה בדיקות שמתחילים לבצע מגילאי 60-65 כדי לאבחן הפרעות המופיעות לראשונה בגילאים הללו.


בדיקת צפיפות עצם  - אל תתנו לעצמות שלכם "לברוח"

מחלת אוסטאופורוזיס מופיעה אצל נשים החל מגיל 60 בשל שינויים הורמונליים. גילוי מוקדם שלה על ידי בדיקת צפיפות עצם עשוי למנוע בעיות רבות בעתיד. מחלה זו, שנקראת גם "בריחת עצם" מופיעה על רקע הירידה בהורמוני המין הנשי וגורמת לירידה בצפיפות וחוזק העצמות. בעקבות זאת, עלולים להופיע שברים ותסמינים נוספים. לכן, מומלץ לבצע בדיקת צפיפות עצם אחת ל- 5 שנים לגילוי מוקדם של המחלה.

בדיקת צפיפות עצם מתבצעת על ידי בדיקת צילום רנטגן, אשר נעזרת בטכניקה מיוחדת המדגימה את צפיפות העצם והסיכון לאוסטאופורוזיס. ניתוח הצילומים מאפשר לדעת אם צפיפות העצם תקינה או שקיימת "בריחת עצם" והאם מומלץ לבצע מעקב נוסף או להתחיל טיפול.

חשוב להדגיש כי אנשים שנמצאים בסיכון לאוסטאופורוזיס צריכים להיבדק בתדירות גבוהה יותר (לרוב אחת לשנתיים), ולעתים אף מגיל צעיר יותר. הסיכון לאוסטאופורוזיס עולה במקרים של אוסטאופורוזיס במשפחה, במקרים של רזון קיצוני (BMI נמוך מ- 19) או אחרי טיפול ממושך בסטרואידים. נשים וגברים שאובחנו כחולי אוסטאופורוזיס צריכים להיבדק אחת לשנתיים.

הדמיה של האאורטה הבטנית - העורקים שלכם עלולים להיות בסכנה

מפרצת באאורטה הבטנית היא מחלה שקטה שעלולה לסכן חיים. לכן, מומלץ לבצע בדיקת אולטרה סאונד של האאורטה הבטנית מגיל 65. מפרצת באאורטה (אבי העורקים) היא מצב של התרחבות פתולוגית של העורק, אשר לרוב אינו גורם לסימפטומים אך עלול לגרום לסיבוכים מסכני חיים. אנשים רבים יכולים לחיות עם מפרצת באאורטה שנים רבות, עד שבאופן מפתיע מתפתחים סיבוכים כמו קרע בעורק, שעלול לגרום לאיבוד דם מסיבי ואף למוות.

ההפרעה יכולה להתפתח על רקע גורמים רבים, כמו טרשת עורקים, לחץ דם גבוה, סוכרת, השמנה וגורמים נוספים, אך הגורם העיקרי והחשוב ביותר להתפתחות של מפרצת באאורטה הבטנית הוא עישון. לכן, לכל אדם בן 65 שמעשן או עישן בעבר (גם אם עישן מעט לתקופה קצרה) - מומלץ לבצע אולטרה סאונד של האאורטה הבטנית. בדיקה זו, שמתבצעת לרוב באופן חד פעמי, מדגימה את רוחב האאורטה הבטנית ומאפשרת לדעת האם קיים סיכון לקרע הדורש טיפול.

אל תוותרו על איכות החיים שלכם

מגילאי 60-65, אנשים רבים מתלוננים על הפרעות שמיעה, וזהו הזמן לבצע בדיקת שמיעה. לא תמיד אנשים שסובלים מהפרעת שמיעה מודעים למצבם ולכן סובלים מקשיי הבנה ודיבור אשר פוגעים בתפקוד היומיומי שלהם. אבחון הפרעת שמיעה וטיפול באמצעות מכשירי שמיעה ייעודיים יכול לשפר משמעותית את איכות החיים.

בנוסף, מומלץ לבצע את הבדיקה פעם אחת כדי לקבל ערכי בסיס לגבי תפקוד השמיעה, כך שבמידת הצורך, ניתן יהיה להשוות אותה עם בדיקות עתידיות.

מאת: ברק מידן, מערכת אינפומד

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום ראומטולוגיה

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו