מה עושים עם הטיקים של הילד?

טיקים הם תנועות מוטוריות או קוליות שאינם בשליטתו המוחלטת של הילד, ומהווים את הסיבה השלישית בשכיחותה לפנייה לנוירולוג ילדים, אחרי תסמונת קשב וריכוז וכאבי ראש

טיקים יכולים להיות פשוטים או מורכבים:

טיק תנועתי פשוט כולל תנועות פתאומיות כמו מצמוץ עיניים, משיכת כתף, עוות של מחצית פנים או טלטול של הראש. התנועה נמשכת פחות משניה.

טיק תנועתי מורכב מערב קבוצה גדולה יותר של שרירים ומשווה לתנועה אופי בעל מטרה, לדוגמא צורך במגע מיוחד, הליכה בתבנית יוצאת דופן, קפיצות חריגות ועוד.

טיק קולי פשוט הוא השמעת קול מהירה וחסרת משמעות, כמו המהום, כחכוח, צניפה, שיעול או נביחה.

טיק קולי מורכב הוא ביטוי מילולי מגוון, הכולל אמירת מילים מחוץ להקשרן, חזרה על הברות, משפטים, חזרה על צליל מסוים ובחלק קטן מהמקרים - נטייה לשלב קללות או נאצות בתוך המשפט (קופרולליה).

באופן קלאסי, טיקים מופיעים לראשונה בחופש הגדול שבין גן חובה לכיתה א', תזמון המרמז על סוג מסוים של קשר בין טיקים למתח. עם זאת, הטיקים מתגברים בעיקר בשעות רגיעה והורים מדווחים על עלייה בתדירות שלהם דווקא כשהילד רגוע, צופה בטלוויזיה או משחק (בין אם במחשב, בטאבלט, בטלפון הנייד ועוד). 

מתוך 100 ילדים עם טיקים, רק כ- 2% עומדים בקריטריונים לתסמונת טורט, שכוללת טיקים תנועתיים וקוליים מורכבים, הפרעות התנהגות כמו חסר קשב וריכוז והפרעות אישיות כגון נטייה ל- OCD. הקריטריונים לתסמונת מוגדרים היטב על ידי האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי: (1) קיומם של לפחות 2 טיקים מוטוריים ולפחות טיק קולי אחד (לא בהכרח בו-זמנית). (2) על הטיקים להופיע במשך יותר משנה ולהתרחש כל יום ואפילו פעמים רבות ביום, כאשר במשך זמן זה אין תקופה של יותר משלושה חדשים רצופים ללא טיקים. (3) התסמונת צריכה להופיע לפני גיל 18. (4) ההפרעה לא קשורה לטיפול תרופתי כלשהו או מצב רפואי ספציפי.

הורים רבים מוטרדים שהטיקים של הילד יתפתחו לתסמונת טורט, אך כאמור, זה קורה רק במיעוט ממקרי הטיקים.

לטיקים מהלך "בא והולך" (Wax and Wane). זה אומר, שיכול להיות טיק מסוים (כגון משיכות אף) שיתקיים במשך חודש, ייעלם, ותהיה הפוגה מכל טיק. לאחר מכן, עשוי להופיע טיק חדש (כגון מצמוץ עיניים) שאף הוא יימשך לפרק זמן מסוים, ואז ייעלם גם הוא.

בסופו של דבר, ברוב המקרים, הטיקים נעלמים לגמרי סביב גיל 18. לטיקים מרכיב תורשתי. כך, למשל, שכיח לראות שלילד עם טיק יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה (אב או אם) או מדרגה שנייה (בן דוד) אשר סבלו מטיקים בילדותם שחלפו. ברוב המקרים, רופאים נוטים שלא לטפל בטיפים מתוך ידיעה שרוב הפעמים, הם באים וחולפים מעצמם ללא כל טיפול. 

מתי כן מטפלים בטיקים? כאשר הטיק גורם לכאב, למשל במתיחות חוזרות של שרירי הצוואר והכתף, או כאשר הטיק מעוררים תגובה חברתית לא רצויה של דחייה, נידוי או השפלה של הילד. לשמחתנו, שני מצבים אלו הם נדירים ביותר. הטיקים על פי רוב אינם כואבים, ואוכלוסיית הילדים בכיתה לרוב סובלנית כך שהמצב לא פוגע במעמד החברתי של הילד, מה גם שטיקים הם תופעה שכיחה - בכל כיתה נוכל למצוא לפחות עוד ילד אחד עם אותה תופעה.

אם בכל זאת בוחרים לטפל בטיקים, נהוג להתחיל בתכשיר בשם קלוניריט, שמפחית את תדירות הטיקים. לפני שמתחילים בטיפול בתרופה, יש לבצע א.ק.ג. בתחילת הטיפול. בהתחלה, התרופה עלולה לגרום לישנוניות, אך בהמשך הגוף מסתגל אליה. סוג אחר של תרופות הן התרופות הנוירולפטיות שאותן מתווים בעיקר פסיכיאטרים של ילדים.

אנחנו יודעים שמתילפנידט (ריטלין) יכול לעורר טיקים בילדים שמועדים לכך מבחינה גנטית. הרבה פעמים, לאחר מופע אינטנסיבי של טיקים בעקבות שילוב של ריטלין וטיקים, הם שוככים ומתמעטים, אז אפשר להמשיך בטיפול התרופתי.

לסיכום, טיקים הם תופעה שכיחה בנוירולוגיית ילדים. 98% מהם יחלפו עם או ללא טיפול עד לגיל 18. תסמונת טורט היא "קצה הקרחון" שלהן, וגם אז, ניתן לשלוט בה על ידי טיפול תרופתי מתאים, כך שאין מה לחשוש ולהיבהל מהתופעות.