האם נמצא וירוס הגורם לנו להיות טיפשים?

מחקר האמריקני מצביע על קשר שבין נגיף מסוים, המצוי לרוב באצות, לירידה בתפקוד המוח. כשהוזרק לגופם של עכברי מעבדה, הם החלו להתבלבל במבוך.  כעת בוחנים החוקרים את השאלה האם ייתכן שקיימים וירוסים נוספים שאחראים להפרעות נפשיות, נוירולוגיות וקוגניטיביות

מדענים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס במרילנד ומאוניברסיטת נברסקה נתקלו בווירוס זה בדרך מקרה. הווירוס, הנקרא ATCV-1, נמצא לרוב באצות, אך התגלה גם בגרונות של בני אדם בריאים וייתכן, כך מצביע המחקר, כי הוא גורם לבעיה בתפיסת מרחב וביכולת ריכוז. 

גילוי זה עשוי לשפוך אור על סוג וירוסים שנחשבו בעבר כלא מדבקים לבני אדם, ומבליט את היכולת של מיקרואורגניזמים מסוימים לעורר שינויים פיזיולוגים עדינים מבלי לגרום למחלה של ממש.

"'זוהי דוגמא מרשימה לכך שמיקרואורגניזמים 'תמימים', שאנו נושאים בגופנו עלולים להשפיע על התנהגויות ויכולות קוגניטיביות", אומר החוקר המוביל במחקר זה, ד"ר רוברט יולקן, וירולוג ורופא ילדים המתמחה במחלות מדבקות מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בפרסום המחקר בכתב העת המדעי PNAS.

ד"ר יולקן ועמיתיו מאוניברסיטת נברסקה גילו את הווירוס בטעות בזמן שביצעו מחקר בנושא מיקרובים שחיים בגרונות של בני אדם בריאים. בניתוח ה-DNA של הווירוס החוקרים גילו התאמה ל-DNA של וירוס ATCV-1 (Acanthocystis turfacea Chlorella virus 1), וירוס שידוע כמדביק אצות ירוקות הכוללות יותר מ-7,000 אורגניזמים שוכני מים שנמצאים לרוב בביצות, אגמים ובים.

התבלבלו במבוך

40 מתוך 92 נבדקי המחקר נמצאו כנשאי וירוס האצה. החוקרים מצאו כי ביצועיהם של אנשים הנגועים בווירוס ATCV-1 בכל הקשור לדיוק ומהירות בתפיסת מרחב הינם נמוכים בהרבה מאשר ביצועיהם של אנשים בריאים. לדוגמא, אנשים הנגועים בווירוס השיגו תוצאות הנמוכות ב-9 נקודות במבחן שבדק כמה מהר יוכלו לצייר קו בין עיגולים ממוספרים על נייר. בנוסף, הם קיבלו תוצאות נמוכות ב-7 נקודות מאנשים בריאים במבחנים שבדקו יכולות ריכוז.

כדי להרחיב את המחקר, החוקרים הדביקו קבוצת עכברים ובדקו את ביצועיהם בסדרת מבחנים שנועדה לבדוק יכולות קוגניטיבית. חיות שהודבקו בווירוס הדגימו ירידה דומה ביכולות לזו של בני אדם נשאי הווירוס, כולל יכולת פחותה בזיכרון הכרתי ותפיסת מרחב.

לדוגמא, לעכברים נגועים היה קשה יותר לנווט במבוך בהשוואה לעכברים בריאים והם בילו 30% פחות זמן בבחינת חפץ חדש בהשוואה לעכברים בריאים. ממצאים אלה מצביעים על יכולת ריכוז קצרה. החוקרים זהירים בכל המדובר על השוואה בין התנהגות של עכברים לזו של בני אדם, אך טוענים שבכל מקרה התוצאות מדהימות.

השפעת מיקרואורגניזמים על בני אדם

ד"ר מיכאיל פלטניקוב, מנהל מעבדת נוירו-ביולוגיה התנהגותית ונוירו-אימונולגיה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס אומר "הדמיון בין הממצאים במחקר בעכברים ובמחקר בבני אדם מדגיש את המכניזם הדומה בו משתמשים מיקרובים כדי להשפיע על הפעילות הקוגניטיבית הן בחיות והן בבני אדם. דמיון זה הוא בדיוק הדבר שמאפשר לנו לחקור את הפתולוגיות שמיקרואורגניזמים אלה מייצרים ולעשות זאת בסביבה מבוקרת ובדרך שיטתית."

בניתוח דגימות מוח של עכברים נגועים בווירוס התגלו שינויים בדרך בה גנים רבים מצויים בהיפוקמפוס, החלק במוח האחראי על הבנה וקטלוג של זיכרון לטווח קצר וארוך ועל התמצאות במרחב.

חלק מהשינויים שווירוס זה יוצר במוח קשורים לגנים שמווסתים את תגובת המוח לדופמין – מוליך עצבי שמשפיע על טווח גדול של פעולות קוגניטיביות, וכן לגנים שקשורים ביצירת תאים של המערכת החיסונית.

מכיוון שגנים רבים מעורבים, מדענים חושבים שההשפעות שנמצאו במחקר זה עשויות להסביר פעילות של מנגנונים רבים. הממצאים החדשים, בתוספת לממצאים קודמים, מראים כי למיקרובים תפקיד חשוב במקורות של הפרעות נפשיות, נוירולוגיות וקוגניטיביות. דוגמא לכך היא ממצא של ד"ר יולקן וחוקרים אחרים שהראו בעבר כי זיהום טפילי מסוג Toxoplasma gondii  הנמצא בחתולים עלול לשנות את התנהגותם של בני אדם בעלי נטייה גנטית מסוימת.