מהי תעוקת חזה? 11 מושגים שאתם חייבים להכיר

מה ההבדל בין הבדל לב לאי ספיקת לב? מתי יש לעבור אקו לב? ואיך נוצרת טרשת עורקים? 11 מושגים שהכי חשוב להכיר – כדי לשמור על בריאות הלב שלכם

כאשר מדברים על בריאות הלב ישנם אינספור מושגים שצריך להכיר, בטח ובטח אם אתם סובלים מבעיה רפואית כלשהי. כדי לעשות לכם סדר הכנו עבורכם מילון מיוחד, עם המונחים החשובים ביותר.

קראו עוד: כמה בשר אדום מותר לאכול בלי להסתכן?

1. מחלת לב כלילית 

מחלת לב כלילית מתפתחת כאשר אחד העורקים הכליליים, המספקים דם וחמצן ללב, נפגע, עובר היצרות, או נחסם. היצרותו של העורק הכלילי גורמת לשתי בעיות: האחת, ירידה באספקת הדם. השנייה, ירידה בגמישותו וביכולתו של העורק להתרחב במצב של דרישה לאספקת חמצן מוגברת בשריר הלב. 

2. טרשת עורקים

תהליך הדרגתי של היצרות כלי דם עורקיים, הקורה בעקבות שקיעת רבדים שומניים על גבי דפנות כלי הדם. התהליך של התרחבות הרובד הטרשתי (פלאק), עד לחסימה משמעותית של כלי הדם, נמשך לאורך שנים רבות, ולרוב הנזק בא לידי ביטוי בגילאי הביניים ובגיל המבוגר. באמצעות שמירה על אורח חיים בריא ותקין ניתן להאט או לעצור את התהליך. 

3. התקף לב (אוטם שריר הלב) 

מצב בו נגרם נזק לשריר הלב בעקבות חסימה של אחד העורקים הכליליים. במרבית המקרים, חסימה זו מתרחשת בעקבות קרע של רובד טרשתי לא יציב בעורק. עקב הקרע, מופעלים מנגנוני הקרישה היוצרים קריש דם שגורם לחסימה בעורק. כתוצאה מכך, הדם אינו יכול לזרום באופן חופשי בעורק ולהזין את שריר הלב. במידה שקריש הדם לא מטופל תוך זמן קצר, עלול להיווצר נזק בלתי הפיך באותה רקמה לבבית.

4. איסכמיה לבבית

מצב בו ישנה ירידה באספקת דם לשריר הלב. איסכמיה  נגרמת לרוב מחסימה חלקית של כלי הדם הכליליים המספקים ללב דם וחמצן. הדבר יכול לגרום לסימפטומים של תעוקת חזה או לא להיות מורגש כלל.

5. תעוקת חזה

תעוקת חזה מתבטאת בתחושת כובד, לחץ או כאב בחזה. הכאבים לעתים מורגשים גם בצוואר, בזרועות או ברום הבטן. הסיבה העיקרית לתעוקת חזה היא היצרות משמעותית של עורקי הלב, המגבילה את זרימת הדם ומעבר החמצן לשריר הלב. 

ישנם שלושה סוגים של תעוקת חזה: 

-תעוקת חזה יציבה: כאב מוכר בחזה המופיע בדרך כלל לאחר מאמץ גופני או התרגשות. כאב זה בדרך כלל חולף לאחר חמש עד 15 דקות של מנוחה, או אחרי נטילת התרופה ניטרוגליצרין. 

קראו עוד: מהם המאכלים שישמרו לכם על הלב?

-תעוקת חזה בלתי יציבה: כאב שמתחיל בפתאומיות, לא בהכרח אחרי מאמץ. הכאב לא חולף לאחר מנוחה של מספר דקות. הכאב בדרך כלל חזק יותר בעוצמתו מאשר בתעוקת חזה יציבה. מצב זה מצריך אשפוז כדי שלא יתדרדר להתקף לב.

-תעוקת חזה משתנה (מכונה גם תעוקת חזה פרינצמטל): זוהי תעוקה נדירה יותר. היא מופיעה בדרך כלל בזמן מנוחה או שינה ללא התרעה מוקדמת, ונגרמת כתוצאה מהתכווצות של עורק כלילי (לרוב במקום שכבר עבר היצרות בעבר). היא גורמת להיצרות משמעותית בעורק ולירידה בכמות הדם שעובר דרכו. 

6. אי ספיקת לב

מצב בו קיימת ירידה ביכולתו של הלב לספק את הדם לאזורים השונים בגוף. המצב יכול להיווצר בפתאומיות לאחר התקף לב, במצבים של דלקת שריר הלב או במקרים של יתר לחץ דם אשר אינם מטופלים במשך שנים ומשפיעים על תפקוד הלב.

7. אקו לב

בבדיקה זו בוחנים באמצעות גלים על קוליים את מבנה הלב ותפקודו. הבדיקה כוללת שני שלבים: בשלב ראשון, מבצעים בדיקת אקו לב במנוחה. בשלב שני, עושים מבחן מאמץ רגיל (ארגומטריה) כדי להגיע לדופק מטרה. בסיום המאמץ עושים בדיקת אקו לב. אם קיימת היצרות באחד מעורקי הלב, הדבר יתבטא בירידה בהתכווצות של שריר הלב בסיום המאמץ בהשוואה למנוחה. 

8. ארגומטריה (מבחן מאמץ)

בדיקת א.ק.ג במאמץ (הליכה על מסילה נעה או רכיבה על מכשיר אופניים). המטרה לאבחן האם ישנם שינויים איסכמיים בתרשים הא.ק.ג בזמן מאמץ.  

9. מיפוי לב

בדיקה לאבחון מצב הלב והעורקים הכליליים. מדובר בצילום של שריר הלב, הנעשה לאחר הזרקת חומר רדיואקטיבי לווריד תוך כדי מבחן מאמץ. החומר עובר דרך העורקים הכליליים ונקלט בשריר הלב. דרך עורק חסום או חסום חלקית עובר פחות דם מאשר דרך עורק בריא, ולכן עובר דרכו פחות חומר רדיואקטיבי. בצורה זו ניתן לזהות אזורים פגועים. 

10. CT של הלב (צנתור וירטואלי) 

הבדיקה מתבצעת באמצעות הזרקת חומר ניגוד (יוד) לווריד ובאמצעות סורק חדשני שמאפשר סריקה מהירה מאוד של הלב. בסופו של דבר מתקבלת תמונה מדויקת מאוד של עורקי הלב, שמאפשרת להעריך האם יש היצרויות בעורקי הלב, ואם יש - מה מידת חומרתן. בדיקה זו אינה פולשנית.

11. צנתור כלילי 

בדיקה פולשנית שמאפשרת אבחון וטיפול בהליך אחד. בבדיקה זו הרופא מחדיר צנתר (צינור דק, חלול וגמיש) דרך עורק גדול, לרוב במפשעה או באמה, אל עורקי הלב. דרך הצנתר הוא מזריק חומר ניגוד (שמכיל יוד) שצובע את העורקים הכליליים. הודות לחומר הניגוד ניתן לאמוד את מידת ההיצרות או החסימה של העורקים.