- אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בבריאות הלב וכלי הדם
- מחלות לב וכלי דם: האם באמת התזונה משפיעה?
מחלות לב וכלי דם: האם באמת התזונה משפיעה?
מצד אחד, ישנם מי שטוענים כי לתזונה השפעה מכרעת על מחלות לב וכלי דם. מן הצד השני יש מי שטוענים כי ההשפעה שלה מינורית. אז מה נכון?
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא קרדיולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לקרדיולוגיה:
פרופ' עופר חבקוק
מומחה לקרדיולוגיה ואי ספיקת לב
ד"ר אודי חורין
מנהל השרות לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית, במערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב
ד"ר אריה לורין שוורץ
רופא בכיר מנהל תחום קיצוב והפרעות קצב ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)
פרופ' אבישג לייש פרקש
מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים
ד"ר רפאל דיאמנטה
רופא בכיר במחלקת הפרעות קצב לב במרכז הרפואי קפלן
ד"ר ניק טאודורוביץ
רופא בכיר ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקיצוב בבית חולים קפלן
מרכז רפואי דוד ADMC
רפואה מקצועית ברמה גבוהה, תורים מהירים וחווית מטופל אישית. מגוון רחב של רופאים מומחים, קליניקות מתקדמות
ד"ר רפאל וולף
קרדיולוג מצנתר מומחה לצנתורים מורכבים וטיפולים לבעיות לב מסתמיות בצנתור (בית חולים העמק, מרכז רפואי הרצליה מדיקל סנטר, מרכז רפואי אסותא רמת החיי...
פרופ' ערן לשם
מומחה להפרעות קצב וקוצבים, מנהל היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי הלל יפה חדרה
ד"ר ירון הלמן
רופא בכיר במערך הקרדיולוגי ברמב״ם, מומחה ברפואה פנימית ובקרדיולוגיה. מעל 15 שנות ניסיון, מומחה באי־ספיקת לב ואקו לב.
פרופ' מרדכי ואטורי
קרדיולוג המתמחה במחלות מסתמי הלב, אי־ספיקת לב ואקוקרדיוגרפיה
ד"ר גבריאל גרינברג
מומחה בקרדיולוגיה ובצינתורי לב, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבי"ח השרון פתח תקווה
ד"ר אמנון איתן
מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם
פרופ' שמחה מיזל
קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק
ד"ר אוריאל כ"ץ
מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
מרפאת תל אביב מדיקל קליניק
מרכז רפואי פרטי בתל אביב המאגד רופאים בכירים ומומחים מובילים עם רפואה מתקדמת יחס אישי וליווי מקצועי לאורך הדרך
פרופ' מיכאל אלדר
מומחה לקרדיולוגיה, הפרעות קצב וקוצבים | מנהל (בדימוס) של מרכז הלב שיבא תל השומר
ד"ר אהרון מדינה
מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במרכז הלב המשולב - המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי אסף הרופא.
פרופ' יורם אגמון
מנהל לשעבר של היחידה לאקוקרדיוגרפיה (אקו לב) והמרפאה למחלות מסתמי הלב במרכז הרפואי רמב"ם, חיפה.
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא קרדיולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
מחלות לב הן אחד הגורמים המרכזיים לתמותה בעולם המערבי. גורמי הסיכון למחלות אלו הם תזונה לקויה, סוכרת, רמת כולסטרול גבוהה בדם, רמת טריגליצרידים גבוהה בדם, לחץ דם גבוה, מתח נפשי כרוני, חוסר פעילות גופנית, עודף משקל, עישון, וכן היסטוריה משפחתית של מחלות לב בגיל צעיר.
קראו עוד: פרפור פרוזדורים: למי מתאימות התרופות החדשות
ישנם רופאים הטוענים כי מהרגע שמחלת הלב קיימת, הרי זה קשה ביותר, אפילו בלתי אפשרי, להתגבר עליה באמצעות תזונה. לעומתם ישנם אחרים הטוענים כי שינוי באורח החיים ובתזונה מסייעים באופן משמעותי במניעה ואף בטיפול במחלות לב. מה נכון?
מחקרים רבים בדקו לאורך השנים את השפעת התזונה על מחלות הלב וכלי הדם. בשנות ה-60 נערך מחקר שכונה "מחקר שבע הארצות" שזכה להדים רבים. המחקר השווה את הרכב התזונה ושיעור התמותה ממחלות לב וכלי דם בקרב גברים בגילאים 40-59, במספר ארצות שונות. מהממצאים עלה כי בפינלנד נמצא אחוז התמותה הגבוה ביותר, ואילו באי כרתים נמצא אחוז התמותה הנמוך ביותר. התוצאות הפתיעו כיוון שבשתי הארצות אחוזי צריכת השומן היו זהים.
הדיאטה הים תיכונית: זה באמת עובד?
בבחינה מעמיקה יותר של סוגי השמנים התברר שבפינלנד מקור השומן הוא שומן רווי מן החי, בעוד שבכרתים המקור העיקרי לשומן הוא שומן חד בלתי רווי - שמן הזית. ממצאים אלה העלו לראשונה את המושג דיאטה ים-תיכונית. דיאטה ים תיכונית מאפיינת את תושבי הארצות השוכנות לחופי הים התיכון, בעיקר כרתים, איטליה ויוון. היא כוללת צריכה גבוהה של מזון מן הצומח, כגון ירקות, פירות, קטניות, דגנים, אגוזים, גרעינים ושמן זית וכן צריכה מתונה של דגים ועוף וצריכה מועטה של מוצרי חלב, בשר אדום, בשר מעובד ומזונות ממותקים. בנוסף היא כוללת צריכה מתונה של יין עם הארוחות.

בעקבות הממצאים בוצעו מחקרים נוספים כדי לבדוק את הדיאטה הים תיכונית ואת השפעתה על חולי לב בארצות המערב, כשהמרכזי שבהם נקרא "The Lyon Diet Heart Study". במסגרת המחקר נבדקו מאפייני הדיאטה הים התיכונית והשפעתה על חולים שעברו התקף לב. החולים בקבוצת המחקר התבקשו לאכול יותר ירקות, פירות, לחם, דגים, עוף, ולהפחית בבשר אדום.
החמאה בתזונתם הוחלפה במרגרינה מיוחדת שיוצרה משמן קנולה, ודמתה במִרקם שלה לשמן זית, אך הכילה רמות גבוהות יותר של חומצה אלפא-לינולֶנית, המקור הצמחי של חומצת שומן חיונית מקבוצת אומגה 3. לעומתם, החולים בקבוצת הביקורת, לא קיבלו הנחיה לגבי מזונם. נאמר להם להקפיד על דיאטה שקולה. כעבור ארבע שנים דווח כי מספר האירועים הלבביים הקטלנים והלא קטלניים בקרב החולים שהתמידו בדיאטה הים-תיכונית היה קטן במחצית, לעומת קבוצת הביקורת.
קראו עוד: מהי תעוקת חזה? 11 מונחים שאתם חייבים להכיר
בכתב העת הרפואי The Lancet פורסם מחקר נוסף שעקב במשך 27 חודשים אחר אנשים המחלימים מהתקף לב. גם מחקר זה בדק השפעת דיאטה ים תיכונית על אנשים הנמצאים בסיכון ללקות במחלת לב. במסגרת המחקר לקבוצה אחת ניתנה דיאטה ים תיכונית, ואילו לקבוצה שניה ניתנה דיאטה מערבית מסורתית רגילה, הכוללת פחות סוכרים. במחקר זה נמצאה ירידה של יותר מ-70% בהישנות התקפי לב, בהתרחשות אירוע לבבי אחר או בתמותה כללית אצל נבדקים שאימצו את עקרונות התזונה הים תיכונית.
מחקרים אלה ודומיהם מראים כי הדיאטה הים תיכונית מוכיחה שוב ושוב את יעילותה כמו גם מחקר המחקר שבדק את השפעתה של תזונה מן הצומח על בריאות הלב, ופורסם אף הוא בכתב העת The Lancet. המחקר בדק שתי קבוצות חולים שסבלו מטרשת עורקים. כל אחת מהקבוצות קיבלה טיפול שונה. קבוצה אחת קיבלה תזונה המבוסס על מזונות מלאים מן הצומח ואילו הקבוצה השנייה קיבלה טיפול תרופתי מקובל לטרשת עורקים. בסופו של דבר, נמצא שבקבוצה הראשונה לא זו בלבד שלא חלה החמרה, אלא אף נצפה שיפור במצב העורקים החסומים.
הן הדיאטה הים התיכונית והן הדיאטה הצמחונית נמצאו כיעילות בהתמודדות עם מחלות הלב וכלי הדם. נראה כי הסיבה טמונה במרכיביהן, המכילים רמה גבוהה של חומצות שומן חד בלתי רוויות, חומצות שומן מסוג אומגה 3, נוגדי חמצון, חומצה פולית, סיבים תזונתיים. כל מרכיבי תזונה אלה חיוניים ביותר להפחתת גורמי הסיכון למחלות לב, ביניהם הפחתת כולסטרול, הפחתת שומנים וטריגליצרידים בדם, הורדת לחץ דם, עיכוב דלקות והורדת משקל. כל אלה מביאים בתורם להפחתת טרשת העורקים.
לסיכום, ניתן לראות כי שינויים בהרגלי אכילה ואורח חיים עשויים בהחלט להיות בעלי השפעה גדולה בטיפול ומניעה של מחלות הלב. לכן, הרי זה חשוב לעודד ולהטמיע זאת בקרב החולים והציבור בכלל.
האם המאמר עניין אותך?
תשובת מומחה