שינויים הורמונליים לאחר טיפול בסרטן: גישה טיפולית

מספר מחלות ממאירות בנשים - סרטן השד, סרטן רירית הרחם וסרטן השחלה - קשורות קשר הדוק למערכת ההורמונלית הנשית. גורמים הקשורים למערכת ההורמונלית משפיעים על הסיכון לחלות בגידולי שד, שחלה ורירית הרחם. מאידך, הטיפול הרפואי במחלות אלה גורם לשינויים במערכת ההורמונלית הנשית. לשינויים אלה נילווים תסמינים (סימפטומים) שמשפיעים באופן ניכר על איכות החיים ועל תפקודן של הנשים. לכן, לגישה הטיפולית בנושא זה יש חשיבות גדולה. 

מה גורם לשינויים ההורמונליים בנשים המחלימות מסרטן? 

מספר גורמים אחראיים לשינויים ההורמונליים בנשים המטופלות בעקבות מחלות ממאירות. הגורם השכיח ביותר הוא הטיפול הכימותרפי, שניתן פעמים רבות לנשים כטיפול מניעתי לאחר ניתוח עקב סרטן. הטיפול הכימותרפי פוגע בזקיקי השחלה וגורם לעתים להפסקת המחזור החודשי. הסיכון להפסקת המחזור בעקבות כימותרפיה עולה עם גיל האישה ומשתנה בין המשלבים השונים של התרופות הכימותרפיות. בנשים מעל גיל 40 המטופלות בטיפול כימי מניעתי עקב סרטן השד, הסיכון להפסקת המחזור נע בין 70%-65%.

גורם נוסף הוא הוצאת השחלות בניתוח. נשים הסובלות מסרטן השחלה או הרחם צריכות פעמים רבות לעבור ניתוח שכולל כריתה של הרחם והשחלות. כאשר הניתוח מבוצע בנשים לפני או סמוך לגיל המעבר, מתרחשת ירידה חדה ברמת ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון, המופרשים באופן סדיר מהשחלות. 

גורם אחרון, אך לא פחות חשוב, הוא טיפולים המשפיעים ישירות על המערכת ההורמונלית. לאחר ניתוח לכריתת גידול בשד מקבלות חלק מהנשים טיפולים שמטרתם להפריע לפעולה של ההורמון אסטרוגן. חלק מהתרופות הללו גורמות לירידה ניכרת ברמת האסטרוגן בדם. 

מהם התסמינים העיקריים מהן סובלות הנשים?

כאשר רמת האסטרוגן בדם יורדת רוב הנשים סובלות מסימפטומים של גיל המעבר (מנופאוזה). הסימפטום העיקרי שעליו מדווחות הנשים הוא גלי חום. חומרת גלי החום משתנה בין אישה אחת לאחרת – יש נשים הסובלות מגלי חום קשים ובתדירות גבוהה, שמפריעים לתפקוד ולשינה, ואילו אחרות יסבלו מגלי חום קלים בלבד. מחקרים מצאו כי בקרב נשים שמחלימות מסרטן השד גלי החום חמורים יותר באופן ממוצע לעומת נשים בגיל המעבר שלא טופלו עקב סרטן. עם זאת, גם בין הנשים המחלימות מסרטן קיימים הבדלים בחומרת גלי החום ותדירותם. 

העוצמה והתדירות של גלי החום פוחתים עם הזמן עד שהם נעלמים לחלוטין, אך גם כאן קיימת שונות בין הנשים, ומטופלות מסוימות יסבלו מגלי חום לתקופה ממושכת יותר מאחרות. 

סימפטומים נוספים שעלולים להופיע הם יובש בנרתיק, ירידה בחשק המיני, קשיי שינה וירידה במצב הרוח. ירידה ממושכת ברמת האסטרוגן מעלה גם את הסיכון לדלדול עצם (אוסטיאופורזיס) ולכאבי מפרקים. 

חשיבות הגישה הטיפולית ההוליסטית

מחקרים מאששים את מה שנשים רבות מספרות - גלי החום יכולים לפגוע באופן משמעותי באיכות החיים, בכושר העבודה ובמצב הבריאות הכללי. המחקרים מאששים גם את הקשר, שנשים רבות מכירות, בין תסמיני גיל המעבר לבין המצב הנפשי. מחד גיסא, הסימפטומים הגופניים מפריעים לתפקוד תקין ומשפיעים על מצב הרוח, ומאידך גיסא העקה הנפשית גורמת להחמרה בגלי החום ובבעיות השינה. כך נוצר לעתים "מעגל קסמים" שקשה להתמודד איתו לבד. גישת טיפול הוליסטית, המותאמת לאישה, לאורח חייה ולסדר העדיפויות שלה יכולה לשפר את איכות החיים והתפקוד. לכן, ישנה חשיבות גדולה לקשר טוב עם הרופא/ה המטפל/ת, שמאפשר דיון פתוח ומעמיק בקשיים שאיתם מתמודדת המטופלת, ובדיקה משותפת של דרכי טיפול יעילות ובטוחות.

השלב הראשון בטיפול בתסמיני גיל המעבר בנשים המחלימות מסרטן הוא "הצפה" של הקשיים והכרה של האישה ושל סביבתה בכך שמדובר בתופעות לוואי של הטיפול בסרטן. סביבה תומכת המתאימה את עצמה לצורכי האישה תקל מאוד על ההתמודדות ועל התפקוד של המטופלת. השלב השני הוא בדיקה של הצורך בטיפול רפואי. ההחלטה האם לטפל ובאיזו דרך תלויה בסימפטומים של המטופלת ובשאלה עד כמה הם מפריעים לאיכות חייה. גלי חום עלולים להשפיע במידה שונה על נשים שונות, כתלות באורח חייהן ובמקצוען. לכן, החלטה על הצורך בטיפול היא אינדיבידואלית.  

כיצד מטפלים בתסמינים השונים? 

1. גלי חום  

טיפול לא תרופתי: קיימות כמה שיטות לא תרופתיות לטיפול בגלי חום, כגון פעילות גופנית, יוגה, ביופידבק ואקופונקטורה (דיקור סיני). מבין השיטות הללו, האקופונקטורה נבדקה בצורה מדעית ומסודרת ונמצאה כיעילה ברוב המחקרים, אם כי לא בכולם. לפני התחלת טיפול באקופונקטורה כדאי לוודא שלמטפל/ת יש הכשרה מסודרת וניסיון בתחום. קופות החולים וחלק מהמרכזים האונקולוגיים מעסיקים מטפלים ברפואה משלימה וכדאי לבדוק את הזמינות של טיפולים אלה כחלק מהטיפול הרפואי הכולל. 

גלי חום חמורים שכיחים יותר בנשים עם עודף משקל, וירידה במשקל עשויה להפחית את חומרתם. חשוב לזכור כי פעילות גופנית וירידה במשקל מפחיתים את הסיכון להישנות של סרטן השד, ולכן מומלץ מאוד לנשים המחלימות מסרטן לאמץ שגרה של פעילות גופנית סדירה ולשמור על משקל תקין ככל האפשר. גם בתחום זה כדאי לבדוק את האפשרות לקבל סיוע מהצוות הרפואי.

טיפול תרופתי  

טיפול הורמונלי תחליפי: הטיפול התרופתי היעיל ביותר בגלי חום הוא טיפול הורמונלי תחליפי בתכשירי אסטרוגן - עם או ללא פרוגסטרון, אולם טיפול זה אינו מתאים לנשים רבות המחלימות מסרטן. 

סרטן השד: בנשים אחרי טיפול בסרטן השד קיים חשש לעלייה בסיכון להישנות של המחלה תחת טיפול הורמונלי חליפי ולכן רק לעתים נדירות ממליצים על טיפול הורמונלי בנשים אלה. 

סרטן רירית הרחם: בנשים המחלימות מגידולים ברירית הרחם אפשר לשקול מתן טיפול הורמונלי אם הגידול נכרת בשלב התחלתי מאוד, וכאשר המאפיינים של הגידול מצביעים על סיכון נמוך מאוד להישנות המחלה. 

סרטן השחלה: מספר מחקרים מראים כי בנשים המחלימות מגידול של השחלה טיפול הורמונלי חליפי הינו בטוח. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal Of Clinical Oncology אף הציע שהטיפול מביא לעליה בתוחלת החיים במטופלות מסויימות. ניתן לשקול טיפול באסטרוגן בנשים המחלימות מסרטן השחלה וסובלות מתסימנים של גיל המעבר, בעיקר בנשים שנותחו לפני הפסקת המחזור החודשי. 

טיפול לא הורמונלי: קיימות מספר תרופות לא הורמונליות המשמשות לטיפול בגלי חום ובטוחות לשימוש בנשים המחלימות מסרטן. לתרופות נוגדות דיכאון מקבוצת ה- SSRI’S (Selective Serotonin reuptake inhibitors) או SNRI’S (Serotonin and Noradrenalin reuptake inhibitors) ולתרופות אנטי-אפילפטיות כמו גבאפנטין יש השפעה מיטיבה גם על גלי החום. אפשר להשתמש בתרופות אלה לטיפול בגלי חום גם כאשר המטופלת לא סובלת מדיכאון או מאפילפסיה. 

בעקבות הטיפול עשויות להתפח תופעות לוואי כמו חוסר ריכוז או ישנוניות, אולם תופעות לוואי אלה חולפות במרבית המיקרים אחרי כשבועיים של טיפול. במרבית המקרים גם ההשפעה המיטיבה של התרופות מופיעה תוך שבועיים-שלושה, ולכן כדאי להתאזר בסבלנות.  

כאשר שוקלים טיפול בתרופות מקבוצת ה SSRI’S בנשים שמקבלות טיפול בטמוקסיפן (תרופה אנטי הורמונלית לטיפול בסרטן השד) חשוב להתייעץ עם האונקולוג/ית המטפל/ת, מאחר שחלק מהתרופות בקבוצה זו מפריעות לפעולה של טמוקסיפן. הרופא/ה המטפל/ת יוכל להתאים תרופה יעילה ובטוחה.

תרופה נוספת שאפשר להשתמש בה היא קלונידין, המשמשת בדרך כלל כטיפול נגד יתר לחץ דם. השימוש בקלונידין עלול להיות כרוך בתופעות לוואי כמו טשטוש, אגירת נוזלים ועצירות. היום קיימות תרופות יעילות יותר ונוחות יותר לשימוש ולכן קלונידין לא נמצאת בשימוש רחב לטיפול בגלי חום. 

בשוק קיימות גם כמה תרופות "טבעיות" לטיפול בגלי חום. יש לזכור, כי גם תרופה צמחית היא תרופה. רבות מהתרופות הנמכרות בבתי הטבע משפיעות על הגוף באופן דומה לאסטרוגן, ולא ידוע עד כמה הן בטוחות לשימוש אצל נשים המחלימות מסרטן השד או רירית הרחם. 

2. דלקת נרתיקית אטרופית 

הירידה ברמת האסטרוגן בדם גורמת לדלדול של רירית הנרתיק התקינה, דבר העלול לגרום לתחושת יובש בנרתיק ואף לכאבים וקושי בעת קיום יחסי מין. הטיפול הפשוט ביותר לתחושת היובש הוא שימוש בחומרי סיכה (לובריקנטים) ובחומרי לחות מקומיים. הטיפול בכאבים אפשרי באמצעות משחת לידוקאין, הגורמת לאלחוש מקומי זמני. 

כאשר הטיפול בחומרי סיכה אינו יעיל ניתן לשקול טיפול באסטרוגן נרתיקי. טיפול זה מאפשר חשיפה של רירית הנרתיק לאסטרוגן, המסייעת לשיקום המבנה התקין של הרירית, ללא צורך במתן אסטרוגן באופן סיסטמי (בכדורים). הטיפול באסטרוגן מקומי עלול לעיתים להיות כרוך בספיגה של כמות קטנה של אסטרוגן לדם, אולם מומחים רבים סבורים שזהו טיפול בטוח גם בנשים המחלימות מסרטן השד ומסרטן רירית הרחם. גם כאן ההחלטה על הטיפול היא אינדיבידואלית וצריכה לקחת בחשבון את חומרת הסימפטומים ואת אופי מחלת הסרטן הראשונית (דרגת הסיכון, האם המחלה רגישה לאסטרוגן). דיון פתוח ומעמיק עם האונקולוג/ית המטפל/ת חשוב גם במקרה זה. 

3. קשיי שינה ושינויים במצב הרוח 

הטיפול בקשיי שינה ובשינויים במצב הרוח המתלווים לירידה ברמת האסטרוגן אצל נשים המחלימות מסרטן אינו שונה במהותו מהטיפול בסימפטומים אלה אצל נשים אחרות. יחד עם זאת, חשוב לזכור שנשים המחלימות מסרטן עוברות חוויה נפשית ייחודית שעשויה לתרום אף היא לקשיי השינה ולשינויים במצב הרוח. סביבה תומכת המכירה בקשיים הנפשיים הנילווים להחלמה מסרטן הינה חלק חשוב בטיפול. 

לסיכום, נשים המחלימות מסרטן השד, סרטן רירית הרחם וסרטן השחלה עשויות לסבול מתסמיני גיל המעבר בעקבות הטיפול במחלתן. התייחסות טיפולית הוליסטית, המותאמת לאישה, לאורח חייה ולסדר העדיפויות שלה, יכולה לשפר באופן ניכר את איכות החיים והתפקוד של מטופלות אלה. תקשורת פתוחה ודיון מעמיק עם הרופא/ה המטפל/ת הינם השלב הראשון בטיפול.