לא רק לספורטאים: כך תדעו אם אתם סובלים מ"בקע של ספורטאים"
האם בזמן פעילות ספורטיבית אתם חשים בלחץ או כאב באזור המפשעה, המקרין לעתים לבטן המרכזית ו/או לבטן התחתונה? ייתכן ואתם סובלים מבקע של ספורטאים. מי נמצא בסיכון, כיצד ניתן לאבחן את הבעיה ומדוע חשוב שלא להזניח אותה? מומחה מסביר
המינוח "בקע של ספורטאים", (המוכר גם כ"הרניה של ספורטאים") מטעה משתי סיבות. האחת, לא מדובר בבקע מפשעתי שבשגרה. והשנייה, הוא שכיח לא רק אצל ספורטאים מקצועיים. האמת היא שכל אחד ואחת העוסקים בפעילות גופנית בשעות הפנאי נמצאים בסיכון לסבול מבקע של ספורטאים.
קראו עוד: אוסטיאופורוזיס: כל הגורמים ושיטות הטיפול במחלה שמדלדלת את העצם
מהו בקע של ספורטאים?
בקע של ספורטאים הינו פציעת ספורט הנגרמת באזור המפשעה, האזור בו מעוגנים שרירי הבטן לעצמות האגן. הפציעה נוצרת כתוצאה מפעילות אינטנסיבית מדי ליכולת השרירים ועומס בלתי שווה על השרירים משני צדי האגן. לכל אחד צד גוף בו הוא עושה שימוש רב יותר (ימין או שמאל) וכתוצאה מכך הצד הזה חזק יותר מהשני. כאשר אנו מפעילים את שני צדי הגוף באופן שווה, המתחים והכוחות השונים משני כיוונים מנוגדים מובילים לקרעים קטנים ומרובים באזור דופן הבטן והמפשעה.
באופן מסורתי, בקע של ספורטאים שכיח אצל כדורגלנים, שחקני רוגבי והוקי. אולם בשנים האחרונות, עם העלייה בפופולריות של פעילות ספורטיבית בשעות הפנאי, המצב מאובחן בשכיחות גבוהה גם אצל חובבנים הרצים למרחקים ארוכים, רוכבים על אופניים בסופי השבוע או מבקרים בחדר הכושר.
האם יש הבדל בין "הרניה" ל"בקע"?
לא. שני המונחים זהים לחלוטין, כאשר הרניה הוא המינוח המקצועי לבקע.
כיצד תוכלו לדעת אם אתם סובלים מבקע של ספורטאים?
הסממן הברור ביותר הוא לחץ וכאב באזור המפשעה שיכול להקרין לירך. בתחילה הכאב יהיה מורגש רק בזמן פעילות גופנית מאומצת, כגון האצה בריצה או שינוי כיוון פתאומי (האופייני למשחקי כדור קבוצתיים), בעיטה בכדור, קפיצה, או אימוץ פתאומי של הרגליים (האצה של האופניים או מאמץ אקסטרה בעלייה תלולה במיוחד). אך אם לא מטפלים בבעיה הכאב יתחיל להופיע גם שלא בזמן הפעילות הגופנית, למשל בזמן שינוי התנוחה במיטה, כניסה לרכב ואפילו עיטוש או שיעול.
מנוחה תוביל להרגעת הכאב, אך רק עד הפעילות הגופנית הבאה. בקע של ספורטאים, ובקע "רגיל", הם מצבים עם נזקים בלתי הפיכים וניתן לתקנם רק בניתוח.
הסימנים הברורים של הרניה: לחץ וכאב באזור המפשעה שיכול להקרין לירךמה קורה אם לא מטפלים בבעיה?
המצב יחמיר. אם תמשיכו בפעילות הגופנית למרות הרגשת הכאב תתפשט ותחמיר הפציעה גם לשרירים אחרים ועצמות החיק - העצמות הקדמיות-תחתונות של האגן. יש לכך אפילו שם: פציעת סטרס (לחץ) של החיק והשרירים. בנוסף, בשלב מתקדם מאוד עלולה גם להופיע בצקת בתוך מח עצם החיק, מעין "שבר מאמץ". במצב זה הכאב ינדוד מאזור המפשעה גם למרכז הבטן התחתונה, ויתבטא בקושי גם בפעילות יומיומית פשוטה כמו עלייה במדרגות ואף הליכה.
כיצד מאבחנים בקע של ספורטאים?
רק כירורג מומחה לפציעות ספורט במפשעה יוכל לאבחן, באמצעות בדיקה גופנית, את הממצאים האופייניים לבקע של ספורטאים. זאת בניגוד לבקע שגרתי, אותו יכול לאבחן כל כירורג. שכיח מאוד שספורטאי הסובל מכאבים יפנה לכירורג כללי, וזה יסיק כי אין ממצאים המעידים על בקע. המסקנה תהייה נכונה, כי הרי ממצאי בקע מפשעתי "רגיל" שונים מאלו של בקע של ספורטאים. אולם כירורג מומחה לפציעות ספורט במפשעה ידע לזהות גם את ממצאי הבקע הספורטאי.
אם יש ספק באבחנה ניתן להיעזר בבדיקת אולטרה סאונד דינמית. הבדיקה יכולה להדגים את החולשה של הדופן האחורית של המפשעה וההתבלטות שלה קדימה בזמן מאמץ, כמו גם את חלק מהנזקים הנוספים שנוצרו בשל הפציעה, זאת בתנאי שתבוצע על ידי רופא מומחה לאבחון הפציעות.
כיצד מטפלים בבקע של ספורטאים?
דבר ראשון חשוב להבין שבקע של ספורטאים, מלבד כאבים, גורם גם לקרעים והתרופפות של דופן המפשעה, שמהווה את העוגן של שרירי הבטן לאגן. כשהעוגן נהרס, השרירים מאבדים מיציבותם. לכן הטיפול צריך גם לתקן את העוגן וגם לייצב מחדש את ספינת המפשעה והשרירים הפגועים.
הטיפול במצבי בקע של ספורטאים הוא דו-שלבי. השלב הראשון, והבלתי נמנע, הוא ניתוח. לאנשים רבים יש רתיעה מניתוח, וזה ברור ומובן, אך במקרה של בקע של ספורטאים אין שום דרך טיפול חליפית בשל הנזק הבלתי הפיך. במהלך הניתוח יתקן הכירורג את הקרעים והנזקים הנוספים שנוצרו באזור דופן הבטן והמפשעה וישחרר לחץ על עצבים.
השלב השני הוא שיקום השרירים - להחזיר להם את היציבות והחוזק שלהם. שלב זה נעשה באמצעות פיזיותרפיה.
האופציה הנכונה לניתוח היא באמצעות הגישה האנדוסקופית, כירורגיה בהתערבות זעירה. המשמעות של "התערבות זעירה" היא שכמעט ולא מתבצע חתך – כלומר, זהו לא ניתוח פתוח. במקום זאת מוחדרות, דרך חתכים בגודל מילימטרים ספורים, צינוריות מזעריות ודרכן מכשירי הניתוח ומצלמה. הכירורג מביט במסך ושולט במכשירים מבחוץ.
היתרונות של הגישה המתקדמת הזו לניתוח הם עצומים. ראשית, לא נותרת צלקת. בנוסף, זמן ההחלמה יורד באופן ניכר וניתן לחזור לשגרה ולפעילות ספורטיבית במהרה. כמו כן, הסיכון לזיהום לאחר ניתוח נעלם כמעט לגמרי.
והכי חשוב - טכניקת האנדוסקופיה מאפשרת לזהות במדויק את כל אזורי הנזק מהפציעה בדופן הפנימית של המפשעה ולטפל בהם באופן ספציפי ולשחרר לחץ על עצבים, פעולה ייחודית לבקע ספורטאים, שאינה מבוצעת בבקע שכיח. ניתן לבצע פעולות בו זמנית בשני צדי המפשעות, ותיקון הבקע על ידי התקנת רשתות חיזוק מתבצע באופן שמבטיח שהפציעה לא תחזור על עצמה.
כיצד משתקמים לאחר הניתוח?
כאמור, חלק בלתי נפרד מטיפול בבקע של ספורטאים הוא שיקום השרירים לאחר הניתוח. כדי לעשות זאת חקרתי וחברתי לפיזיותרפיסטים של ספורטאים ויחד פיתחנו פרוטוקול שיקומי המותאם לחומרת הפציעה - הגדרנו זאת מ-1 עד 5. בהתאם למדד מותאם סוג השיקום ומשכו.
השיקום נשעה על ידי המטופל ובהדרכת פיזיותרפיסט או מאמן כושר, ומבוצע יום יום. לדרגת חומרה 1 ידרשו כשלושה שבועות של שיקום, בעוד שבדרגת חומרה 5 השיקום יימשך כשבעה שבועות. בסוף תקופת השיקום ניתן לחזור לכושר משחק תחרותי מלא, או לפעילות ספורטיבית חובבנית ללא כל מגבלות.
זה הסוד להחלמה מלאה מבקע של ספורטאים - תיקון ניתוחי אנדוסקופי ייחודי לבקע ספורטאים משולב בפרוטוקול שיקומי לאחר הניתוח. בבטחה, אתם תחזרו ליכולת הספורטיבית המלאה שהייתה לכם קודם הפציעה.