דלג לתוכן

ניתוח בקע, הרניה, קילה (Hernia repair)

Hernia repair

מתאים לטיפול ב:

  • בקע סרעפתי
  • בקע בריאה
  • בקע
  • בקע בילדים
  • בקע טבורי
המומחים של Infomed מסבירים:
ניתוח בקע הוא הליך ניתוחי לתיקון בקע (נקרא גם הרניה או קילה). בקע הוא מצב בו חלק מאיבר בולט דרך דופן החלל המכיל אותו. קילה נחשב לבעיה נפוצה ובדרך כלל הוא אינו משתפר או עובר מעצמו. לכן, לרוב הבקעים ניתוח הוא הטיפול היחידי לבעיה. המזל הוא שרופאים/ות מומחים לכירורגיה מנוסים בתיקון הבעיה כבר שנים רבות[1].

איברי הבטן הפנימיים מוחזקים במקומם באמצעות רקמה קשיחה הנקראת דופן הבטן. הרניה נוצרת באזור שנחלש או שנקרע. לעתים קרובות, כאשר יש בקע, איברי הבטן או הרקמות המוחזקים במקומם על ידי דופן הבטן, בולטים החוצה.

ישנם סוגים רבים ושונים של בקע. הנפוצים יותר מופיעים כאשר חלק מהמעי או מעט שומן חודרים דרך אזור חלש בדופן הבטן. הדבר גורם לבליטה חריגה מתחת לעור שנוטה להופיע ליד המפשעה או הטבור[2]

כמה עובדות על הרניה / קילה[2]:
 
  • גברים נוטים הרבה יותר מנשים לפתח בקע מפשעתי.
  • בקע עלול לגרום לכאב או לתחושת לחץ.
  • בקע יכול להופיע בתור בליטה ללא כאבים.
  • רוב הבקעים גדלים עם הזמן ולא יחלפו מעצמם. עם זאת, לא צריך לתקן את כל הבקעים.
  • קיים סיכון קטן שחלק מהמעי ילכד בתוך בקע, מה שיכול להוביל למצב חירום רפואי.

בקע טבורי על שולחן הניתוחים לפני ניתוח הרניה
צילום: shutterstock | Casa nayafana


מתי מתבצע ניתוח הרניה

במרבית המקרים יש צורך בניתוח הרניה, שכן הבקע גורם לכאב או אי נוחות, או שהוא הולך וגדל. חלק מהבקעים אינם גורמים לסימפטומים והם מתגלים בבדיקה מקרית[1].

בקעים בדופן הבטן עלולים להכיל שק בקע שהולך וגדל ולעתים מכיל חלק מהמעי או מרקמת שומן. במרבית המקרים ניתן לדחוף את שק הבקע חזרה פנימה אל חלל הבטן בקלות יחסית. כאשר לא ניתן להחזיר את שק הבקע, נוצר מצב שנקרא 'בקע כלוא'. מצב זה כואב מאד ואף עלול להיות מסוכן בגלל ההפרעה באספקת הדם לשק הבקע, הגורמת לבצקת מקומית ולסכנת נמק של הרקמה.

ניתוח הרניה במקרה של בקע כלוא הוא הכרחי, שכן אם הוא לא מטופל, אספקת הדם לרקמה מנותקת והדבר עלול להוביל לנמק. נמק יכול לגרום לנזק קבוע והוא מצב חירום. איברים עם נמק, כגון המעיים, ימותו, ואם הם לא יוסרו במהירות, אפשר לחלות בזיהום קשה. יש ליצור קשר מידי עם רופא/ה במידה וקיים נמק ובמקביל מופיעים חום או בחילה, כאב פתאומי שמחמיר או הבקע, הבקע הופך לאדום, לסגול או לשחור[3].

האבחון שמוביל להחלטה לבצע ניתוח קילה

כאשר שמים לב לבקע/בליטה חדש, יש לפנות לבדיקה רפואית. לרוב, האבחנה נעשית בעזרת בדיקה גופנית שבמהלכה הרופא/ה מבקש/ת מהנבדק/ת להשתעל או להעלות את הלחץ בחלל הבטן בצורה אחרת. במהלך הבדיקה, ייבדקו האזורים בהם יכולים להופיע בקעים. הבדיקה עלולה להיות מעט בלתי נעימה, אך היא הכרחית כדי לבצע את האבחנה כראוי.

לרוב, קילה אינו כלוא וניתן להחזיר את שק הבקע בחזרה אל תוך חלל הבטן. כאשר הבקע כלוא, הדבר מחייב התייחסות רפואית מיידית ולעיתים אף ניתוח קילה. גם כאשר מדובר בבקע ישן ומוכר, התפתחות של כאב חדש באזור הבקע מחייבת בדיקה והערכה חוזרת, מחשש למצב בו בקע שאינו כלוא הפך להיות בקע כלוא.

במקרים בהם האבחנה אינה וודאית, ניתן להיעזר באמצעי הדמיה כמו בדיקת אולטרסאונד ובמקרים סבוכים יותר גם ב-CT.

הכנות לניתוח

במהלך פגישה עם הכירורג/ית ייבדק מצב הבקע של המטופל/ת - כמה זמן קיימת אי הנוחות והאם התסמינים השתנו או החמירו לאחרונה. כמו כן, תבחן ההיסטוריה הרפואית וכל מידע רפואי אחר של המטופל/ת כגון נטילת כדורים קבועים, מצבים מאובחנים אחרים ועוד. בהתאם למצב המטופל/ת ייעשו שינויים הדרושים כדי להפחית את הסיכון לסיבוכים כתוצאה מהניתוח. בדיקה גופנית תעשה גם היא לפני הניתוח, שכן המאפיינים הפיזיים משתנים בין מטופל/ת למטופל/ת ומשפיעים על סוג הניתוח[4].

מהלך הניתוח

ברוב המקרים, אין צורך בטיפול דחוף לתיקון הבקע, אולם לרוב לא יהיה מנוס מביצוע ניתוח קילה. ישנם שלושה סוגים עיקריים של ניתוחי הרניה: ניתוח הרניה פתוח, ניתוח הרניה לפרוסקופי ניתוח הרניה רובוטי[5].
 

סוג הניתוח תלוי בגודל הבקע, מיקומו וגודלו, האם זו הפעם הראשונה שהוא מטופל, האם יש מספר בקעים בו זמנית ומצבו הכללי של המטופל/ת. השאיפה היא להתחשב בממצאים תוך מתן עדיפות למזעור הכאב והצלקות[1].

להלן שלושת סוגי הניתוחים[5]:

ניתוח הרניה פתוח - ניתוח פתוח בו מבצעים חתך קטן באזור הבקע ובוחנים את שק הבקע. אם הוא נראה שלם, ללא סימני פגיעה או נמק, הוא מוחזר בעדינות בחזרה אל חלל הבטן. אם ישנם סימני נמק, לעתים יש צורך בכריתה של הרקמה הפגועה. בשלב הבא, נעשית תפירה של רקמות דופן הבטן בחזרה, כך שהבקע לא יוכל לבלוט דרכם. בחלק מהמקרים מוסיפים גם רשת מיוחדת לחיזוק רקמות דופן הבטן. הרשת מקטינה את העומס שמפעילים איברי הבטן על האזור החלש וכך מפחיתים את הסיכון לבקע חוזר.

ניתוח הרניה לפרוסקופי - בניתוח זעיר פולשני זה מחדירים לפרוסקופ - מכשיר דק בעל מצלמה זעירה המוחדר דרך חתך בבטן. את התמונה המצולמת ניתן לראות במסך חיצוני. לחלל הבטן מוחדר גז על מנת לנפח וליצור מקום בחלל הבטן, וכך לזהות בקלות את המבנים הפנימיים. דרך חתכים נוספים מחדירים את כל הכלים הכירורגיים המשמשים לניתוח פתוח - סקלפל, מספריים, מכשירים לצריבת כלי דם, תפרים ועוד. גם בניתוח זה ניתן לחזק את אזור הבקע בעזרת תפרים בלבד או לשלב שימוש ברשת לחיזוק דופן הבטן. לאחר השלמת ההליך, החתכים הקטנים בבטן נסגרים. ניתוח קילה לפרוסקופי כרוך בשלוש צלקות זעירות ולא בחתך אחד גדול, כמו גם בפחות כאבים לאחר הניתוח, חזרה מהירה יותר לשגרה והחלמה קצרה יותר.
ניתוח הרניה רובוטי - בדומה לניתוח לפרוסקופי, גם בהליך זה נעשה שימוש בלפרוסקופ והוא מתבצע באותו אופן (חתכים קטנים, מצלמה זעירה, ניפוח הבטן, הקרנת החלק הפנימי על מוניטור), אלא שבשונה מניתוח לפרוסקופי, המנתח/ה יושב/ת בקונסולה (לוח בקרה) בחדר הניתוח, ומבצע/ת משם את ההליך. הבדל נוסף משמעותי הוא שניתוח רובוטי אף יכול לספק צילום תלת ממדי מצוין של המבנה הפנימי של הבטן (לעומת הדו ממדיות של ניתוח לפרוסקופי). גם בניתוח זה נשארות צלקות זעירות ולא צלקת חתך אחת גדולה, וייתכן שיהיו פחות כאבים לאחר הניתוח בהשוואה לשיטה הפתוחה.

אחרי הניתוח ​​​​​​​

במרבית המקרים ניתן לחזור הביתה ביום הניתוח או ביום שלאחריו. יש לדאוג לליווי מבית החולים, כמו גם לעקוב אחר כל ההנחיות שניתנו בבית החולים. הנה כמה מהן[6]:
 
  • לאחר ניתוח קילה באזור שבו בוצע הניתוח, יורגשו כאב, רגישות ואי נוחות. יש ליטול משככי כאבים לצורך הקלה.
  • הפעלת לחץ עדין על אזור הניתוח באמצעות היד או כרית קטנה יכולה להפוך שיעול, התעטשות או מעבר בין ישיבה לעמידה, לקלים יותר.
  • יש לפעול בהתאם להנחיות שהאחות נתנה לגבי הטיפול באזור הניתוח מבחינת היגיינה ורחצה.
  • יש להימנע ממאמץ בשירותים בגלל עצירות, הדבר עלול להוביל לכאב סביב הפצע. שתייה מרובה וצריכה של הרבה ירקות, פירות ומזונות עתירי סיבים, עשויות למנוע עצירות. במקרים קשים יותר, ניתן ליטול חומר משלשל קל שניתן לרכוש מבית המרקחת ללא מרשם.
  • יש להימנע משתיית אלכוהול או מהפעלת מכונות מסוכנות לפחות 48 שעות לאחר כל ניתוח הכרוך בהרדמה כללית.
  • ניתן לחזור לפעילויות הרגילות בהדרגה אם הן אינן כרוכות בכאב. רוב האנשים מסוגלים לעשות פעילויות קלות כגון קניות כבר לאחר שבוע או שבועיים.
  • ניתן לחזור לעבודה לאחר שבוע או שבועיים, אך במקרה של עבודת כפיים ייתכן שיהיה צורך בהתאוששות ארוכה יותר.  
  • פעילות גופנית עדינה, כמו הליכה, יכולה לעזור לתהליך הריפוי, אך בדרך כלל יש להימנע מהרמת משאות כבדים ופעילויות מאומצות למשך 4 עד 6 שבועות.
  • סקס עלול לכאוב או לא להיות נוח בהתחלה, אך הדבר לא אמור להוות מטרד לזמן ממושך.
  • בדרך כלל מומלץ להימנע מנהיגה עד שניתן לבצע עצירת חירום מבלי להרגיש כאב או אי נוחות (ניתן לתרגל זאת מבלי להתניע את המכונית). לרוב יעברו שבוע או שבועיים עד ההגעה לנקודה זו לאחר ניתוח לפרוסקופי, או זמן ממושך יותר במקרה של ניתוח פתוח.

החזרה לפעילות רגילה לאחר ניתוח קילה לרוב אינה ידועה מראש, שכן הכירורג/ית אינם יכולים לאבחן באופן מלא את חומרת הבקע עד שהם מבצעים את הניתוח, ולכן ניתן לספק  מסגרת זמן מדויקת יותר רק לאחר הניתוח[7].

באופן כללי, ככל שניתן יהיה להתחיל לזוז מוקדם יותר לאחר הניתוח, כך ישתפר המצב מהר יותר. תנועה מסייעת במניעת עצירות וקרישי דם. יש להקפיד להישמע להוראות הרופא/ה לגבי מה ניתן להרים, כיצד להרים, וכמה זמן להקפיד על ההנחיות. חלק מההגבלות יכולות להיות קבועות[7].

סיכונים ​​​​​​​​​​​​​​

ניתוח קילה בדרך כלל אינו גורם לרמה גבוהה של כאב לאחר הניתוח, וניתן לטפל ברוב הכאבים באמצעות משככי כאבים כגון פרצטמול ואיבופרופן. עם זאת, כאב כרוני עלול להופיע לאחר ניתוח בקע. כאב כרוני הוא כאב בינוני מטריד המשפיע על פעילויות יומיומיות למשך שלושה חודשים לפחות. הסיכון לכאב כרוני גדול יותר בקרב חולים צעירים או נשים, אנשים שחווים כאב מוגבר לפני הניתוח או לאחר הניתוח, אנשים עם בקע חוזר או שעברו ניתוח פתוח. הסיכון לכאב כרוני בניתוח לפרוסקופי קטן יותר מאשר בתיקון פתוח, אך סוג הבקע וגודלו מונעים לעיתים את האופציה הלפרוסקופית7.
אצירת שתן לאחר ניתוח מתרחשת לרוב אצל אנשים מעל גיל 50, בעיקר גברים. נטילת תרופות לפי ההנחיות לפני הניתוח, לרבות תרופות לערמונית מוגדלת, מסייעות במניעת אצירת שתן לאחר ניתוח[7].

עוד סיבוכים המתרחשים לאחר ניתוח קילה כוללים המטומה, זיהום אתר הניתוח, הפרעה בתפקוד המיני, זיהום רשת ובקע חוזר[8].

תוצאות

בשנת 2018 נעשה מחקר שהעריך את התוצאה של תיקון בקע מפשעתי. המחקר בחן את הישנות ואי הנוחות הכרונית של הניתוח בקרב מטופלים שעברו את ההליך לפני כחמש שנים. הממצאים הראו ששיעור ההישנות היה 2.5%, כ-20% מהמשתתפים/ות הרגישו אי נוחות כרונית, וניתוח שהיה קשה לביצוע מבחינה טכנית היווה גורם סיכון[9].

    רופאים בתחום

    כירורגיה
    פרופ' סמי ניטצקי סגן מנהל המחלקה לכירורגיה של כלי הדם והשתלות ברמב"ם
    קראו עליי עוד
    כירורגיה
    פרופ' אביגדור זליקובסקי כירורג כלי דם
    קראו עליי עוד
    כירורגיה
    פרופ' משה פפא מנהל (בדימוס) המחלקה לכירורגיה אונקולוגית ומרכז "מירב" לבריאות השד, כירורג בכיר באסותא בתחום השד וכירורגיה של מחלות ממאירות
    קראו עליי עוד

    המומחים של Infomed עונים על שאלות:

    מאמרים בנושא ניתוח בקע, הרניה, קילה

    ניתוח בקע: פתוח או לפרוסקופי?
    ניתוח בקע: פתוח או לפרוסקופי?
    ד"ר יורי מנוסקין מאת: ד"ר יורי מנוסקין 12/04/2015

    מפשעה, טבור או סרעפת? בקע (הרניה) בבטן עלול להופיע במספר אזורים והטיפול בו משתנה בהתאם למיקומו וחומרתו. מתי ניתן לט... לכתבה המלאה

    כאבי ראש, כאבי עיניים והשמנה: מה הקשר וכיצד מטפלים?
    כאבי ראש, כאבי עיניים והשמנה: מה הקשר וכיצד מטפלים?
    ד"ר דניאל רפפורט מאת: ד"ר דניאל רפפורט 29/08/2017

    במצבים רבים כאבי ראש מקרינים לאזור העיניים וכך עשויים לגרום לנו לחשוב שמדובר בכלל בבעיית ראייה. אך הכאב החד אינו קש... לכתבה המלאה

    שאלות מתוך פורום מיני מעקף קיבה

    בניהולו של ד"ר נסים גרון
    באנר הצטרפות

    רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

    שווה לך להצטרף!
    youtube ערוץ הוידאו של
    Infomed
    הפייסבוק
    שלנו
    instagram האינסטגרם
    שלנו