הטיפול בגיל המעבר: ההמלצות החדשות של האגודה הבינלאומית

האגודה הבינלאומית של גיל המעבר (International Menopause Society) פרסמה לאחרונה את ההנחיות החדשות לטיפול בנשים בגיל המעבר. על פי ההנחיות המעודכנות, הטיפול ההורמונלי הוא היעיל ביותר להקלה על התסמינים של גיל המעבר (מנופאוזה) כמו גלי חום, הזעות, יובש בנרתיק ועוד. כמו כן, הטיפול ההורמונלי מסייע בשיפור איכות החיים, התפקוד המיני ותלונות נוספות הקשורות לגיל המעבר, כגון כאבי שרירים או מפרקים, שינויים במצב הרוח והפרעות שינה. 

קראו עוד: גיל המעבר – דיכאון והתמודדויות נוספות

המלצות אלה, שגובשו על ידי צוותי רופאים מהאיגודים המובילים בתחום אנדוקרינולוגיה ורפואת נשים בגיל המעבר, הן עדכון של ההמלצות הקיימות שפורסמו בשנת 2013. 

הטיפול משתנה מאישה לאישה

המומחים ממליצים "לתפור" את הטיפול באופן אישי ולשקול את יתרונות הטיפול ההורמונלי לעומת הסיכון שיש בו עבור כל אישה, בהתאם לנקודות הבאות:

1. האם האישה נמצאת בתקופת גיל המעבר או אחרי הפסקת הווסת (postmenopausal).

2. אופי התסמינים ומידת הצורך במניעתם.

3. רקע רפואי ותוצאות הבדיקות.

4. היסטוריה משפחתית.

5. העדפות אישיות של המטופלת.

לא רק תרופות: הטיפול המשלים לגיל המעבר

המומחים מציינים שהטיפול ההורמונלי בגיל המעבר הוא חלק מגישה טיפולית הכוללת גם המלצות לאורח חיים בריא, שמתייחסות לתזונה, פעילות גופנית, שמירה על משקל בריא (מחקרים מראים שנשים בעלות עודף משקל משמעותי סובלות יותר מגלי חום), הפסקת עישון והנחיות בנוגע לצריכה בטוחה של אלכוהול.

קראו עוד: הורמונים בגיל המעבר – כן או לא?

עם זאת, במקרה של נשים שאינן יכולות לקבל טיפול הורמונלי מסיבות בריאותיות או שלא מעוניינות בו, אפשר להקל על גלי חום ובעיות מצב רוח בעזרת תרופות נגד דיכאון, כמו פרוקסטין (סרוקסאט, פקסט), ונלאפקסין (ויאפקס) או אסציטלופראם (ציפרלקס), שהוכחו כיעילות במחקרים קליניים מבוקרים. 

על פי ההנחיות החדשות, אצל נשים הסובלות רק מבעיות בנרתיק עקב גיל המעבר (יובש בנרתיק, אי נוחות בעת קיום יחסי מין), או למניעת זיהומים חוזרים בדרכי השתן, ניתן להסתפק בטיפול מקומי, תוך נרתיקי, במינון נמוך של אסטרוגן.

התועלת של הטיפול ההורמונלי עולה על הסיכון

ההמלצות, שגובשו בעקבות סקירה של המחקרים העדכניים ביותר אודות הסיכונים הבריאותיים של טיפול הורמונלי, מציינות גם את היתרונות של הטיפול במניעת מחלות נוספות הקשורות להזדקנות. לדוגמא, נמצא כי טיפול הורמונלי שניתן בסביבות גיל המעבר (לפני גיל 60 או בתוך עשור מהפסקת הווסת) מסייע למנוע ירידה בצפיפות העצם ושברים בעצמות כתוצאה באוסטאופורוזיס, מחלות לב כליליות וירידה בתמותה מכל סיבה שהיא.

מתוך נתונים ממחקרים חדשים וניתוח על פי גילאים של ממצאים קיימים, מתברר שעבור רוב הנשים הסיכון קטן מהתועלת אם הטיפול ההורמונלי ניתן בהתוויה ברורה, בתוך כמה שנים של גיל המעבר – לפני גיל 60 או במהלך 10 שנים לאחר הפסקת הווסת. ההנחיות החדשות מאפשרות לרופאים רבים, שהיססו קודם לכן, להמליץ על טיפול הורמונלי כדי להקל על אותן הנשים שסבלו מתסמיני גיל המעבר. 

הסקירה המדעית שנעשתה לצורך גיבוש ההמלצות לטיפול הורמונלי מאפשרת הערכה טובה יותר של הסיכונים להתפתחות סרטן. לדוגמא, הסיכון להתפתחות סרטן שד עומד על פחות מאחד מתוך 1000 נשים עבור כל שנת נטילה של התרופות ההורמונליות. סיכון הדומה לזה של השמנה, צריכת אלכוהול או חוסר פעילות גופנית. 

לעומת זאת, טרם נאסף מידע מחקרי מספר על מנת לגבש מסקנות חד משמעיות בנוגע לשאלה האם הטיפול ההורמונלי מעלה את הסיכון למחלות לב. כמו כן, המומחים מציינים שיש צורך במחקרים נוספים כדי לקבוע אם השימוש באסטרוגן בצורת מדבקות הוא בטוח יותר ביחס לסיכון לשבץ מוחי או קרישי דם (תרומבואמבוליזם).