הורמונים בגיל המעבר – כן או לא?

תופעות גיל המעבר משתנות בהופעתן ועוצמתן מאישה לאישה. ישנן אפשרויות טיפול רבות, ביניהן טיפול הורמונלי שזוכה למעמד שנוי במחלוקת. למי מתאים טיפול הורמונלי ועד כמה הוא עוזר לתופעות גיל המעבר?

גיל המעבר, הידוע גם כמנופאוזה, מוגדר כהפסקה מוחלטת של המחזור החודשי כתוצאה מאובדן פעילות הזקיקים בשחלות. האבחנה מאושרת לאחר תקופה של שנה אחת בה לא הופיעה ווסת. לרוב מגיעה מנופאוזה סביב גיל 50, לאחר פרק זמן שבו הופיעו מחזורים בלתי סדירים. השחלה מפסיקה להפריש את ההורמון אסטרוגן, והעדרו גורם לתופעות בכל מערכות הגוף, המופיעות בדרגה שונה בנשים שונות.

בין תופעות גיל המעבר:

1. תופעות וזומוטוריות: גלי חום, הזעות, האצות דופק. מופיעים בשלב מוקדם אצל 80% מהנשים. כל גל נמשך כ-20-40 דקות. הגלים באים כתוצאה מלחץ, שתיית אלכוהול או מסיבה לא ברורה, והופעתם יכולה להמשך כשלוש שנים.

2. תופעות נוירו-פסיכולוגיות: נשים רבות מדווחות על עצבות ודכדוך, הפרעות בזיכרון, נדודי שינה, ירידה בחיוניות ובחשק המיני.

3. תופעות אורו-גניטליות: יובש בנרתיק, כאבים בקיום יחסי מין, דימומים, הפרעות במתן שתן.

4. אוסטאופורוזיס.

5. מחלות קרדיו-וסקולריות.

6. אצלהיימר.

בתופעות גיל המעבר ניתן לטפל בטיפול הורמונלי חליפי. טיפול זה הוכח כמפחית תופעות וזומוטוריות ותופעות אורו-גניטליות, מאט את הופעת האוסטיופורוזיס, ומונע מחלות קרדיו-ווסקולריות. לאחרונה דווח בכתב העת הרפואי Lancet Oncology, שטיפול הורמונלי חליפי לגיל המעבר מגן מפני סרטן השד ומקטין משמעותית את התמותה מהמחלה. זאת בניגוד מוחלט לדעה הרווחת שטיפול זה דווקא מעלה את שכיחות סרטן השד.

מהו כולל טיפול הורמונלי לגיל המעבר?

התרופות המשמשות בטיפול הורמונלי לגיל המעבר כוללות תכשירים דמויי אסטרוגן ופרוגסטרון במינונים שונים. תוספת הפרוגסטרון מיועדת לנשים בעלות רחם, ונועדה להוריד את הסיכון לסרטן רירית הרחם. קיימים תכשירים שאינם כוללים פרוגסטרון הניתנים לנשים שעברו כריתת רחם. הטיפולים ניתנים בצורות שונות: דרך הפה, בהחדרה לנרתיק, באמצעות משחה נרתיקית ובאמצעות מדבקות. הבחירה נעשית על ידי האישה בהמלצת רופא משפחה או גניקולוג, בהתאם למצבה הרפואי של האשה והתופעות מהן היא סובלת.

תרופות בטיפול הורמונלי חליפי:

אביאנה: תרופה לנשים שסובלות מסימנים וזו-מוטוריים ו\או מאוסטיופורוזיס. מינון תחליפי האסטרוגן והפרוגסטרון שבה נחשבים לאולטרא-נמוכים, והיא מספקת הקלה מהירה בסימפטומים עם פחות תופעות לוואי.

אקטיבל: טיפול הורמונלי חליפי המכיל תחליפי אסטרוגן ופרוגסטרון לטיפול בתופעות גיל המעבר, ובטיפול באוסטיופורוזיס לנשים שלא יכולות לקחת תרופות אחרות לטיפול באוסטיופורוזיס.

אנג'ליק: תרופה המכילה גם היא את שני ההורמונים, אינה בסל הבריאות ומשמשת לטיפול בתופעות גיל המעבר ובאוסטיופורוזיס.

אוורל קונטי: מדבקה המכילה תחליפי אסטרוגן ופרוגסטרון.

תרופות שאינן מכילות פרוגסטרון כוללות את רמריל ואסטרופם. משחות אסטרוגן משמשות להקלה מקומית בנרתיק ואינן מהוות סכנה לרירית הרחם.

כדי שהטיפול ההורמונאלי לגיל המעבר יהיה יעיל ביותר, יש להתחיל אותו מוקדם ככל האפשר מהופעת הסימנים. כך הסיכון לסבול מאוסטיופורוזיס, מחלות לב, פגיעה בזכרון ובאיכות החיים הוא נמוך משמעותית. כיום מקובל לתת את הטיפול למשך שנתיים ואז לעשות הפסקה כדי לראות האם ניתן "לגמול" את המטופלת, ולהמשיך בהגנה מפני אוסטיופורוזיס בתרופות (דוגמת פוסלאן) ובמשחות מקומיות.

חשוב לציין שהטיפול אינו חף מתופעות לוואי. יש נשים המדווחות על גודש בשד, התנפחות כללית, דימום מהנרתיק ועליה בשכיחות אבנים בדרכי המרה. קיימים מצבים בהם הטיפול ההורמונלי אסור, ובהם הפרעות בתפקודי כבד, גידולים ממאירים בשד או ברירית הרחם, תסחיפים בכלי הדם בעבר (תסחיף ריאתי, תסחיף מוחי או תסחיף בכלי הדם בעין).

בשנים האחרונות התפתחו תרופות המחקות את פעילות האסטרוגן בחלק מהרקמות וחוסמות את פעולתו ברקמות אחרות. אלו הן תרופות ממשפחת SERM- Selective Estrogen Receptor Modulator. תרופה זו אינה הורמון, ואין צורך בשילוב תחליף פרוגסטרון עימה.

תרופה חדשה אחרת היא Lividal- זהו סטרואיד בעל פעילות אסטרוגנית,פרוגסטגנית ואנדרוגנית. הפעילות האנדרוגנית שלו מונעת את הירידה בחשק המיני, ממנה סובלות נשים רבות בגיל המעבר. מחקר משנת 2009 הראה שתרופה זו מגדילה את הסיכון לסרטן שד חוזר בנשים שחלו בעבר בסרטן השד.

כיצד עוד נלחמים בתופעות גיל המעבר?

בנוסף, מומלץ להפסיק לעשן, להקטין את צריכת האלכוהול, ליטול תוספי סידן וויטמין D, לשמור על משקל תקין, תזונה ופעילות גופנית בגיל המעבר. צעדים אלו לכשעצמם יכולים לעזור במניעת התופעות המיוחסות לתקופה זו. כמו כן, בנשים עם התווית נגד לטיפול הורמונלי חליפי, או לנשים שאינן מעוניינות בו, קיימת האפשרות ליטול תרופות לטיפול באוסטיופורוזיס, תרופות לטיפול בדיכאון או בהפרעות מצב רוח או להשתמש במשחות מקומיות, כתלות בתסמינים מהם הן סובלות.

מאת: מרגנית בניש, מערכת אינפומד