נאומיצין

תשובה: כדי לאבחן את הבעיה נחוצות בדיקה גופנית ותוצאות כל הבדיקות שביצעת. נשמע כי את אכן סובלת מצרבת, כלומר מיצירה מוגברת של חומצה הגורמת לך לצריבה, ולכן את חשה בהקלה בעת שימוש באומפרדקס. מעת לעת אכן יופיעו תופעות הצרבת. נסי לא לאכול בשעות הלילה המאוחרות, לא לשכב לאחר האוכל, להמעיט בשתיית קפה, ובאכילת שוקולד, ולהימנע מעישון ומכל דבר אחר היכול לעורר את הצרבת. בכל מקרה, כדאי לפנות שוב לרופא המטפל ולשלול גורמים אחרים, כגון בעיית לב. תרגישי טוב. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: הטיפול בבולימיה הוא מורכב, ואין תרופה אחת מומלצת. התרופה שיש איתה הכי הרבה ניסיון ומחקרים שהוכיחו יעילות, היא פריזמה או פרוזק. היתרון של לוסטראל הוא שזו תרופה ממשפחת ה- SSRI, שאין לה הרבה תופעות לוואי, שהיא נוחה לנטילה מבחינת המינון היומי, וחשוב מאד - אינה גורמת להשמנה. פלובוקסאמין יכולה להיות יותר יעילה לגבי המרכיב הכפייתי, ואם ה- OCD מפריע לך באופן משמעותי - הייתי מתחילה עם פבוקסיל, עם עלייה מהירה יחסית עד למינון המקסימלי (300 מ"ג ליום ואף יותר מכך). גם פבוקסיל אינה גורמת להשמנה, וגם אינה גורמת באופן מיוחד לבעיות שינה. להיפך, עם השיפור בדיכאון ובחרדה, סביר להניח שתחושי שיפור בשינה. בנוסף לתרופות אלה, שהן מקבוצת ה- SSRI, גם תרופות ממשפחת ה- SNRI יעילות לשילוב הבעיות שאת סובלת מהן. בהחלט שווה לנסות את התרופה אפקסור בהקשר זה, אם פבוקסיל או לוסטראל לא יביאו לשיפור. לגבי התרופות הראשונות ברשימה ששלחת, השייכות לקבוצת הטריציקלים, אני לא ממליצה עליהן מהסיבה שיש לקבוצה זו יותר תופעות לוואי, כולל השמנה, וזה עלול לפגוע בהתקדמותך להחלמה. לסיום, כפי שכתבתי בתחילת תשובתי, הטיפול בבולימיה הוא מורכב, ולדעתי, הטיפול התרופתי חייב להיות בשילוב עם טיפול פסיכותרפי פרטני או קבוצתי, או לפחות יחד עם השתתפות בקבוצת תמיכה, למשל הקבוצות של אכלני-יתר-אנונימיים (OA), שיש בהן בדרך כלל גם נשים עם בולימיה. מרפאות בארץ שכדאי לפנות אליהן לקבלת ייעוץ יותר מדויק ולקבלת מידע לגבי טיפולים פרטניים וקבוצתיים הן המרפאות הייעודיות להפרעות אכילה בבתי החולים רמב"ם, הדסה י-ם ותל השומר. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

תשובה: ניתן לחיות ללא טחול, אך קיים סיכון מוגבר לזיהומים ע"י מספר סוגי חיידקים. רוב רופאי הילדים מטפלים בילדים שעוברים כריתת טחול לפני גיל 5 באנטיביוטיקה מסוג פניצילין כל יום , או בזריקה חודשית, למניעת זיהומים, עד היותם בני 10 לפחות. לאחר גיל 5 אין הנחיות ברורות למשך הטיפול האנטיביוטי. על כן יש צורך בנטילת אנטיביוטיקה, עירנות מוגברת לכל זיהום וטיפול מוקדם, זריקת חיסון בשם פנאומוווקס, וכן חיסון לדלקת קרום המוח והמופילוס, טיפול מוגבר במקרים של נשיכות כלבים וטיפול מוגבר במניעת מלריה בנסיעה לאיזורים נגועים. אנא קראי עוד כאן: http://www.ich.ucl.ac.uk/factsheets/test_procedure_operations/splenectomy/#whatissplene

תשובה: הרעיון והיתרון של טבליה בשחרור מושהה הוא שניתן לקחת את התרופה פעם ביום במקום מספר פעמים. דבר זה אפשרי מכיוון שבשחרור מושהה, משתחררת התרופה באופן הדרגתי ובמשך זמן תוך שמירה על ריכוז קבוע. התרופה נמצאת בתוך חומר אחר (פולימר) שמתכלה ומתמוסס בגוף בקצב איטי, ובקצב זה משתחררת גם התרופה. במקרה שלך, נטילת טבליה של נוביטרופן בשחרור מושהה נעשית פעם אחת ביממה, ואילו טבליה אחרת (לא בשחרור מושהה) יש לקחת 4-2 פעמים ביום. תוכל לקרוא על התרופה כאן: http://www.infomed.co.il/drug2.asp?dID=364