האם תרופות נגד צרבת עלולות לגרום לדיכאון?

האם חיידקי המעי יכולים להשפיע על מצב הרוח? יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שקיימת השפעה של ההרכב חיידקי במעיים על הבריאות הנפשית שלנו. 

חיידקי המעי יכולים להשפיע על התפקוד המוחי באמצעות ייצור של הורמונים או נוירוטרנסמיטרים מסוימים, אשר מובילים לתגובות רגשיות. התגובות הרגשיות, בתורן, משפיעות על חיידקי המעי שלנו ולכן, אין זה מפתיע שמחקרים רבים בחנו את הקשר הזה. 

mavo | Shutterstock

מחסור בחיידקי מעי והגברת פרוביוטיקה 

אחר המחקרים שבחן קשר זה הוא מחקר (1) שפורסם בשנת 2017, ומצא כי מחסור בחיידקי מעי חיוניים בעכברים הוביל לתסמינים של חרדה, דיכאון וליקויים קוגניטיביים. 

מחקר אחר (2) משנת 2017 מצא קשר בין הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD) ובין הופעה של זנים מסוימים של חיידקי המעיים. 

מחקר (3) משנת 2014 מצא שלא רק שמחסור פוגם במצב הנפשי, אלא שתוספת של פרוביוטיקה, המגבירה את חיידקי המעיים הידידותיים, הפחיתה חרדה ומתח בקרב מבוגרים.

תרופות נגד צרבת עלולות להוביל לדיכאון

האם גם מעכבי משאבת פרוטונים, אשר נועדו לטפל לבעיות חומציות במערכת העיכול כגון ריפלוקס, עלולים גם הם להשפיע על המצב הנפשי של המטופלים בהם?

מחקר (4) משנת 2018 השווה בין נתונים של כ-2,400 מטופלים אשר השתמשו במעכבי משאבת פרוטונים שסבלו מדיכאון, לעומת כ-9,500 מטופלים שלא סבלו דכאון. זהו המחקר הראשון שבחן את הקשר בין תרופות נגד צרבת והסיכוי להתפתחות דיכאון.

מהמחקר עולה כי בהשוואה לאלו שלא פיתחו דיכאון, אלו שכן פיתחו דיכאון היו בעלי שכיחות גבוהה יותר של מינון ומינון יומי גבוה יותר של תרופות אלו. עוד עולה כי הסיכון לדיכאון קליני היה גדול יותר בקרב אלו שהשתמשו במעכבי משאבת פרוטונים מסוג פנטופרזול, לנסופרזול ורבפרזול, בעוד שבקרב אלו שהשתמשו באומפראזול (נקסיום) ואזומפראזול (אומפרדקס) נמצאה רק נטייה לכך.

כמה מההסברים שעומדים מאחורי התוצאות הללו, לטענת החוקרים, הם שהתרופות משפיעות על הוויסות של ציר חיידקי המעי-מוח או שהן מונעות ספיגה ראויה של חומרים מזינים לאחר שימוש בתרופה.

חשוב לציין כי אי שימוש בתרופות הללו עלול להיות מסוכן ויש להמשיך ליטול אותן לפי המלצת הרופא/ה. עם זאת, במידה וישנו שינוי התנהגותי או רגשי כלשהו, חשוב לקבל ייעוץ רפואי ובמידת הצורך אף טיפול.

(1) Microbiome volume 5, Article number: 102 (2017).

https://doi.org/10.1186/s40168-017-0321-3

(2) Psychosomatic Medicine. 79(8):936–946, OCTOBER 2017
DOI: 10.1097/PSY.0000000000000512, PMID: 28700459.
(3)  Psychopharmacology volume 232, pages1793–1801(2015).
https://doi.org/10.1007/s00213-014-3810-0
(4) Psychother Psychosom 2018;87:62-64 
https://doi.org/10.1159/000485190