האם תוספי תזונה יכולים לחזק את המערכת החיסונית?

בעונת המעבר, כשהסתיו מתקרב ואיתו גם החשש מהתפרצות מחודשת של מחלות ויראליות כמו שפעת, הצטננות וקורונה, רבים ורבות תוהים האם יצליחו הפעם לזנוח את התרופות הקונבנציונאליות כמו רוקסט פלוס או דקסמול, על ידי כך שיחזקו מראש את המערכת החיסונית באמצעות תוספי תזונה.

חשוב לדעת כי בישראל ניתן לרכוש תוספי תזונה ללא מרשם רופא – עובדה שעלולה להוביל לשימוש שאינו מותאם אישית. למעשה, מחקר שפורסם בכתב העתAnnals of Internal Medicine  קובע כי מרבית תוספי התזונה אינם מועילים במניעת מחלות, ואף מדגיש שעדיף לקבל רכיבים תזונתיים ישירות מהמזון[1]. אז לפני שאתם נגשים לבתי המרקחת, הנה מה שהספרות הרפואית אומרת על זה.


Shutterstock |  Just dance

ויטמין D: רכיב מפתח במערכת החיסון

אחד התוספים הבולטים שנחקרו בהקשר של הקורונה הוא ויטמין D. מחקר שפורסם בשנת 2020 בכתב העתThe Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism  מצא כי אנשים עם רמות נמוכות של ויטמין D נטו לפתח מחלה קשה יותר של קוביד[2]. אך החשיבות של ויטמין זה אינה מסתכמת רק בקורונה. מחקר קודם שפורסם בכתב העת BMJ מצא כי נטילה יומית או שבועית של ויטמין D הפחיתה את הסיכון לזיהומים חריפים בדרכי הנשימה, במיוחד בקרב אנשים עם חסר בוויטמין זה[3].

ויטמין D חיוני לתפקוד תקין של מערכת החיסון, וצריכתו נחשבת בטוחה כאשר מקפידים על מינון סביר. עם זאת, חשוב לדעת כי עודף ויטמין D עלול להיות רעיל ולכן אין ליטול אותו באופן חופשי ללא ייעוץ מקצועי.

אכינצאה: צמח עם פוטנציאל, אך הממצאים לא אחידים

אכינצאה היא תוסף טבעי ששימושו נפוץ נגד הצטננות. מחקר שפורסם בשנת 2012 מצא כי שימוש קבוע בתמצית אכינצאה במשך עונת החורף הפחית את מקרי ההצטננות, קיצר את משך המחלה וצמצם את השימוש במשככי כאבים. במחקר השתתפו כ-750 נבדקים, שחולקו לקבוצת טיפול וקבוצת פלצבו, והתוצאות נטו לטובת קבוצת האכינצאה[4].

לעומת זאת, מחקר נוסף שפורסם שלוש שנים מאוחר יותר, לא מצא השפעה מובהקת של התוסף במניעת הצטננות או בקיצור משך המחלה, אף כי צוין כי ייתכן והשימוש בתוסף הפחית במעט את שכיחות המחלה[5]. לסיכום, למרות הפופולריות של אכינצאה, הספרות הרפואית אינה מספקת תשובה חד משמעית בנוגע ליעילותה.

ויטמין E: תוצאות חלקיות

ויטמין E, שמוכר בעיקר כנוגד חמצון, נבדק במחקר שהתמקד בקשישים בבתי אבות. נטילה של 200 יחידות (UI) ביום במשך שנה לא שינתה את שכיחות הזיהומים בדרכי הנשימה התחתונות, אך כן נמצאה השפעה מגינה מסוימת מפני הצטננות – כלומר זיהומים בדרכי הנשימה העליונות[6]. מדובר בתוצאה מעודדת, אך מוגבלת בהיקפה.

ויטמין C: לא מונע מחלה, אך עשוי להקל

ויטמין C הוא אחד התוספים הפופולריים ביותר בשוק, אך המחקרים מראים כי אין לו השפעה במניעת מחלות בדרכי הנשימה. עם זאת, סקירה משנת 2017 מצאה כי נטילה יומית של גרם אחד של ויטמין C  עשויה לקצר את משך הצטננות ב־8% בקרב מבוגרים וב־14% בקרב ילדים[7].

בהקשר של זיהומים חמורים, לרבות קורונה, המכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית (NIH) מציינים כי ייתכן שוויטמין C מסייע במצבים של סטרס חמצוני – תהליך דלקתי המזיק לרקמות הגוף. מאחר שקוביד עלול להוביל למצבים כאלה, כמו תסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS) או אלח דם, ויטמין C עשוי להקל על הדלקת ולתמוך בכלי הדם. עם זאת, יש להיזהר ממינונים גבוהים מדי, שעלולים לגרום לתופעות לוואי במערכת העיכול[8].

אבץ: עשוי לקצר מחלה אך לא למנוע אותה

אבץ הוא מינרל חיוני לתפקוד מערכת החיסון, וידוע כי מחסור בו עלול לגרום לתחלואה, בעיקר בקרב מבוגרים. מחקר שפורסם בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition מצא כי נטילה של אבץ יכולה להפחית את הסיכון לדלקת ריאות בקרב קשישים[9].

מחקר נוסף, שפורסם ב־2017, העלה כי אנשים שנטלו 75-100 מ"ג אבץ ביום החלימו פי שלוש יותר מהר מהצטננות בהשוואה למי שלא נטלו את התוסף[10]. עם זאת, אין די מחקרים המעידים על כך שאבץ מונע מראש הדבקה או התפרצות של מחלה ויראלית.

לסיכום, הפופולריות של תוספי תזונה בעונת המעבר ולקראת החורף, נובעת מהרצון הטבעי של כולנו לשפר את ההגנה החיסונית. ואכן, חלק מהתוספים שנבדקו, כמו ויטמין D ואבץ, הראו תועלת מסוימת, בעיקר באוכלוסיות עם חוסרים. אחרים, כמו ויטמין C או אכינצאה, מציעים הקלה אפשרית בתסמינים אך אינם מהווים פתרון מונע מובהק. לכן, ההמלצה הברורה היא לא למהר לצרוך תוספים ללא הכוונה מקצועית. תזונה מגוונת, אורח חיים בריא, פעילות גופנית ושינה מספקת הם הבסיס לתפקוד חיסוני תקין. ואם עולה צורך אמתי, תמיד כדאי להתייעץ עם רופא/ה, דיאטנית או נטורופת/ית לפני שמתחילים ליטול תוסף כלשהו.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית

מקורות