עיוות מולד במפרק הירך (DDH): אלה הם סימני האזהרה שכדאי להכיר

5-10 מכל 1,000 ילודים יסבלו מדיספלזיה של מפרק הירך (Developmental Dysplasia of the Hip) או בקיצור DDH . למעשה, לא מדובר בבעיה אחת, אלא בספקטרום שלם של בעיות מולדות הקשורות במפרק הירך, החל מפגם בצורת המפרק וכלה בפריקה מלאה שלו.

מפרק הירך הוא המפרק הגדול ביותר בגופנו הבנוי בצורה של מכתש ועלי. המפרק יציב בין היתר בזכות המבנה הייחודי שלו וכן גם בזכות מבנים תומכים הקיימים סביבו (למשל רצועות ושרירים). על הגורמים לבעיה, האופן שבו תבוא לידי ביטוי, האבחון והטיפולים בכתבה הבאה. 

KieferPix | Shutterstock

מה גורם להתפתחות של DDH?

 מדובר בפגם התפתחותי המתרחש תוך התפתחות העובר ברחם. הגורמים הספציפיים לבעיה מולדת זו אינם ברורים במלואם, לא מדובר בגן ספציפי אלא בשילוב מספר גורמים. 

ישנם מספר גורמים המעלים את הסיכוי להתפתחות DDH, בהם מין נקבה, תינוקות במשקל גבוה, מומים ברחם, מיעוט מי שפיר ומצג התינוק ברחם (למשל מצג עכוז המהווה גורם סיכון משמעותי). גורמי סיכון נוספים מוכרים הם נטייה משפחתית ל-DDH, קיום של מצבים נלווים כמו טורטיקוליס (הטיית צוואר) ועוד. למרות שמדובר בבעיה מולדת, DDH עלול להחמיר לאחר הלידה עקב גורמים שונים, כמו למשל נשיאת ועיטוף התינוק במנחים מסוימים. 

באיזה שלב בהתפתחות עלול לעלות חשד ל-DDH?

ללא כל תלות בחומרת הפגם, ברוב המוחלט של המקרים הוא אינו גורם לאי נוחות, לכאבים או לבעיית התפתחות. למעשה, גם אם קיימת פריקה של מפרק הירך, התינוק יעבור את כל שלבי ההתפתחות – ישיבה, עמידה והליכה, אך לרוב כשיתחיל ללכת נבחין בצליעה. 

במקרים מסוימים ניתן להבחין גם בא- סימטריה בין הרגליים. כמו כן, מכיוון שלרוב הבעיה מופיעה רק בגפה אחת ניתן לראות בבדיקה גופנית א-סימטריה בפיסוק. סימנים נוספים שיוכלו לאותת על קיום הפגם הם א- סימטריה בכפלי העכוז, "קליקים" המתרחשים כאשר המפרק נכנס ויוצא ממקומו ועוד. יש לציין כי במקרים רבים יעלה החשד לקיום הפגם בבדיקה, לרוב מיד לאחר הלידה, בטיפת חלב או בבדיקת רופא ילדים. 

איך ניתן לאבחן?

האבחנה מתבססת על אנמנזה ותשאול מקיף של ההורים בנוגע לגורמי הסיכון. בנוסף, תתבצע גם בדיקה גופנית לאיתור הסימנים שתוארו לעיל וכן גם בדיקת אולטרסאונד של מפרקי הירכיים. במקומות מסוימים בעולם, בדיקת הדמיה זו נחשבת כבדיקת סקר המתבצעת בכל התינוקות מיד לאחר הלידה. בישראל, הבדיקה מתבצעת רק כאשר קיימים גורמי סיכון כמו אלה שפורטו לעיל או כאשר הבדיקה הגופנית העלתה חשד לקיום של DDH. הבדיקה צריכה להתבצע בסביבות גיל 6 שבועות. 

מאחר ובדיקת האולטרסאונד אינה כרוכה בחשיפה לקרינה ואינה כואבת, היא יעילה לא רק לאבחנה הראשונית, אלא גם למעקב אחר יעילות הטיפול. ברוב המקרים, הדמיית האולטרסאונד תשמש לאבחנה והערכה עד לגיל 6 חודשים. בילדים מבוגרים יותר תתבצע בדיקת רנטגן. 

מהן דרכי הטיפול ב-DDH?

מטרת הטיפול ב-DDH היא לאפשר מפרק יציב והתפתחות תקינה של כל המבנים המצויים סביבו. בחודשים הראשונים לחיים ניתן לטפל במפרק באופן שמרני בעזרת רצועות ייחודיות השומרות על הפיסוק וכך תורמות להחזרה של המפרק למיקומו האנטומי ולשמירה עליו. 

לאחר גיל חצי שנה יהיה צורך בטיפול משמעותי יותר, לרוב באמצעות שחזור סגור של המפרק. הפעולה מתבצעת בחדר ניתוח תחת הדמיה וכוללת חיתוך של גידים במפשעה הפוגמים בשחזור או ביציבות המפרק. לאחר חיתוך הגידים המפרק מוחזר למקומו והילד מקובע בגבס ספייקה (גבס העוטף כמחצית מהגוף) . 

חלופה נוספת היא טיפול באמצעים שמרניים הדרגתיים. מדובר בטיפול ממושך הכרוך באשפוז של כשלושה שבועות, במהלכם התינוק נמצא בשכיבה על הגב ורגליו מחוברות למערכת גלגלות ומשקולות ייחודית המסייעת במתיחה הדרגתית של המפרק והשבתו על מיקומו התקין. למרות שטיפול זה אינו כרוך בכאב והסיכוי להתפתחות של סיבוכים בעקבותיו נדיר, משך האשפוז ואי הנוחות המעורבים בו מהווים חסרון. 

אם הפגם מאותר מאוחר יותר, לאחר גיל שנה וחצי,  יידרש ניתוח לשחזור פתוח של המפרק הכולל חיתוך של עצמות מפרק הירך והאגן כדי להשיג מנח יציב יותר. גם לאחר הניתוח יש צורך בגבס של מחצית הגוף. 

מדוע אבחון וטיפול מוקדם חשובים?

כפי שציון, אבחון וטיפול בגילאים מאוחרים יותר יצריך ניתוח פתוח לשחזור של המפרק. מדובר בניתוח רחב היקף הכרוך בתקופת שיקום ממושכת. זאת ועוד, אבחון מאוחר עלול להוביל גם לתוצאות פחות טובות וצורך בניתוחים נוספים בעתיד. לכן, מומלץ לאבחן את הבעיה ומידת חומרתה בשבועות הראשונים לחיים וכך לאפשר טיפול שמרני יעיל. בכל מצב בו התעורר חשד לפגם במפרק הירך מומלץ לפנות לאורתופד/ית ילדים לבדיקה גופנית, אולטרה-סאונד מפרקי ירכים וטיפול במידת הצורך.