מי השפיר הם נוזלים העוטפים את העובר ונחוצים לצמיחתו ולהתפתחותו התקינה. הם גם מרפדים את העובר ומגנים עליו מפני מטראומה פיזית, מאפשרים את צמיחת הריאות שלו, ומספקים לו הגנה מזיהומים. נפח מי שפיר תקין לאורך כל ההיריון שומר על העובר ומגדיל את הסיכוי ללידה תקינה ולעובר בריא. נפח לא תקין של מי שפיר יכול להיות ריבוי מי שפיר (polyhydramnios) או מיעוט שפיר (oligohydramnios), ומצביע על חריגות אפשרית[1].
רוב התינוקות שאימהותיהם סובלות מריבוי מי שפיר יהיו בריאים.
מיעוט מי שפיר ישנם מספר גורמים למיעוט מי שפיר. בדרך כלל, זה נגרם בשל מצבים המפחיתים ייצור מי שפיר. הנה כמה מהם[4]:
קרע ממברנות לפני הלידה (קריעת שק מי השפיר לפני הזמן).
הגבלת גדילה תוך רחמית (צמיחה עוברית לקויה).
הריון מאוחר (לאחר המועד).
מומים מולדים, בעיקר מומים בכליות ובדרכי השתן.
תסמונת מעבר דם בין עוברים.
מיעוט מי שפיר למשך זמן ארוך עלול לגרום להתפתחות חריגה או לא שלמה של ריאות העובר ולסיבוכים בלידה, שכן זה מגביר את הסיכון לדחיסה של חבל הטבור ולמצוקה נשימתית.
אבחון ובדיקות
ריבוי מי שפיר בדיקת אולטרסאונד עוברי יכולה לאמוד את נפח מי השפיר ברחם. במידה וקיים חשש לריבוי מי שפיר, יתבצעו בדיקות נוספות בהתאם לזמן ולמידת החומרה של הבעיה, כדי לנסות לקבוע את הגורם[5]:
בדיקת דם – יכולה לזהות מחלה זיהומית הקשורה לריבוי מי שפיר.
בדיקת מי שפיר - הליך שבו מוציאים דגימה של מי שפיר מהרחם לבדיקה. הנוזל מכיל תאי עובר וכימיקלים שונים המיוצרים על ידי התינוק. התאים בנוזל יכולים לשמש גם לבדיקות גנטיות אם יש חשש להפרעה גנטית.
בדיקת מאמץ - בודקת כיצד קצב הלב של התינוק מגיב כאשר הוא זז.
פרופיל ביופיזיקלי - בדיקת אולטרסאונד המספקת מידע נוסף על העובר ועל נפח מי השפיר ברחם.
מיעוט מי שפיר אם קיימים תסמינים למיעוט מי שפיר, תתבצע מדידה של נפח מי השפיר באמצעות אולטרסאונד. אם כמות הנוזלים קטנה מהכמות המומלצת לגיל ההריון של העובר, ייתכן שיש שמדובר במיעוט מי שפיר ויבוצעו בנוסף הבדיקות הבאות[6]:
בדיקת AFI – סוג של בדיקת אולטרסאונד.
בדיקת MPV – סוג של בדיקת דם.
סיבוכים אפשריים
[7] לעיתים יש לבצע בדיקת מי שפיר. בדיקה זו כרוכה בסיכונים כגון אובדן עובר, היפרדות שליה, צירים מוקדמים, דימום עוברי-אימהי, רגישות ל-Rh של האם ופנאומוטורקס (חזה אוויר) עוברי. גם הסיכון לזיהום עוברי מוגבר מעט.
ריבוי מי שפיר סיכונים וסיבוכים של ריבוי מי שפיר כוללים תסחיף מי שפיר, מצוקה נשימתית של האם, טונוס רחם מוגבר ומצוקת נשימתית חולפת של העובר.
מיעוט מי שפיר הסיבוכים העיקריים של מיעוט מי שפיר הם אלה הקשורים למצוקה עוברית לפני או במהלך הלידה. הסיכון לזיהום עוברי מוגבר כאשר יש קרע ממושך של ממברנות שק מי השפיר.
טיפולים ותרופות
נשים עם מיעוט או ריבוי מי שפיר יכולות להיות מטופלות בדרכים הבאות[8]:
אשפוז והערכה יסודית של האם במקרים שאובחנה לאחר שבוע 26-33.
ביצוע לידה אם הפרופיל הביופיזיקלי אינו תקין.
הזלפת תמיסה מיוחדת בשליש השני של ההיריון, אשר עשויה להועיל לחלק מהחולות ולהגדיל את נפח מי השפיר.
אם ההיריון מתארך מהמועד, תיערך לידה של העובר באמצעות זירוז או ניתוח קיסרית.
אם קיימת מצוקה נשימתית של העובר במהלך הלידה, יינתן עירוי מי שפיר.
"בכל ביקור אצל דוקטור מאיר רוח אני זוכה לקבל יחס מקצועי, רגיש מתוך דאגה ואחריות שמגלה בין אם לאותו עניין שהגעתי ובין אם ביחס לבדיקות נוספות שעשויות להיות משמעותיות עבורי"
שלום. אני בת 56 ונוטלת הורמונים אסטרוג'ל ואוטרוגסטן 200 כבר 6 שנים בעקבות תופעות גלי חום קשים והפסקת המחזור. קיבלתי את ההמלצה להורמונים משני רופאים מומחים לגיל מעבר וזאת למרות שאימי חלתה בסרטן השד ועברה גם כריתה וגם דודה עם סרטן שד שהחלימה ממנו. שניהם מודעים לכך כי הבאתי את כל המסמכים התומכים בכך. אני במקביל במעקב אצל כירורגית שד לבדיקה כל חצי שנה וגם אולטרסאונד וממוגרפיה כל שנה. בכל פעם שאני מגיעה לכירורגית שד היא מזהירה אותי שזה בעייתי שאני נוטלת את ההורמונים ולעומת זאת המומחית לגיל המעבר שאני מטופלת אצלה כבר שנתיים אומרת שההורמונים שומרים עליי. אני מאוד סומכת על שתי הרופאות המומחיות אבל אני בקונפליקט. למי להאמין? מה לעשות? אשמח לתשובה ממקום אובייקטיבי : ) תודה
אני לא חושבת שאף רופא אובייקטיבי -- הכירורג שד דועג לשדיים והוא רואה נשים עם סרטן שד - רופאי הנשים רואים לרב נשים בריאות בלי סרטן שד- טיפול הורמונאלי אכן מעלה במעט את הסיכון לסרטן שד , אבל מאידך מביא עימו יתרונות רבים הן מבחינת תסמינים והן מבחינת שמירה על עצם לב ועוד.... גם נסיעה ברכב היא מסוכנת ובכל זאת זה סיכון שאנחנו ללוקחים כדי להגיע במהירות מקום למקום. לדעתי בגדול - היתרונות עוליים על החסרונות. רק את יכולה להחליט מה נכון עבורך. בהצלחה, מקווה שעזרתי
בת 48.5 סובלת משינה גרועה, מצבי רוח וחרדות ומגרנות שהחריפו. לא מצליחה להרדם בלי חצי כדור שינה זודרום כבר שנה וחצי. סובלת בשנתיים האחרונות בלופים ממצבי רוח, חרדות, התקפי חרדה, גלי בכי ועצב ועצבנות. בעבר לקחתי הרבה שנים רסיטל לחרדות, שעזרו. הפסקתי לפני שנתיים את הריסטל ומאז רכבת הרים. חצי שנה אחרי ההפסקה השינה השתבשה מאוד, לא מצליחה להרדם בלי חצי זודורום וגם אז מתעוררת אחרי 4-5 שעות ומתקשה לחזור לישון. קמה עייפה. סובלת ממגרנות מגיל 40, שהחריפו בשנים האחרונות. בשבועיים האחרונים כמעט כל יומיים מגרנה, כאב ראש. לוקחת רילרט שעוזר, אבל משתדלת לא לקחת יותר מידי אבל המינון עולה ונע סביב 5-6 בחודש. מתלבטת מה לעשות להרגשי טוב, בלי חרדות, שינה רציפה וטובה ופחות כאבי ראש - האם לחזור לקחת רסיטל (האם חצי כדור יעזור?) או לקחת הורמונים -כי מדובר בטרום גיל המעבר וחוסר באסטרוגן גורם לכל התופעות - עדיין יש לי מחזור, אבל התחיל להתקצר, והחודש הגיע אחרי 18 ימים, ועכשיו אמור להגיע אחרי 28 ימים. ו/או להתחיל טיפול מונע מגרנה מנוירולוג. מרגישה שאף רופא לא רואה את המכלול ולא יודעת להחליט מה לקחת.
צר לי לשמוע את הסבל.... מניחה שזה שילוב של פרימנאפאוזה עם מצב בסיסי - מציעה להתייעץ לגבי חידוש הרסיטל יחד עם תוספות של טיפול הורמונאלי חליפי. - יכולה להתחיל בהורונים לראות אם אוזנת ובמידה ולא ללהוסיף את הרסטיל.. או טיפול אחר בהתאם להמלצת הרופא. המגירנות גם יכולות להיות קשורות לשינויים ההורמואלים לכן תתחילי טיפול ותראי אם יש הטבה.
בת 53 עדיין עם מחזור שהיה מגיע כל 21 יום. מחזור אחרון היה איחור של שבוע. וכל מיני תופעות מוזרות בגוף שאחת מהן התכווצויות בבטן תחתונה מקרין גם לגב (מותניים) לציין כי בחודשיים האחרונים גם פעמיים דלקת בשתן מאותו חיידק. עשיתי כמה פעמים תרבית לאחרונה יצאה שלילךית. לא יודעת למה לשייך את ההתכווצויות בבטן תחתונה ולא רוצה לקחת עוד ועוד אנטיביוטיקה (שלחלקן פתאום הפכתי אלרגית)
שלום רב בת 65 וסת אחרונה לפני 10 שנים לפני למעלה מחודש, התחלתי להשתמש במדבקות עקב תסמינים בלתי פוסקים של המנופאוזה.הכל מצויין ,רק מידי שבועיים יש לי הםרשה דמית קלה מאד למשך יום וזה נפסק. חוויתי כבר פעמיים.קראתי שזה תקין והבנתי גם מהי הסיבה ההורמונלית. ,האם זה אמור לחלוף?
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
ניקור מי שפיר 
ניתוח קיסרי צרפתי 
גלי חום 
תשובת מומחה הורמונים וסרטן שד 
