בדיקת מבחן מנת משכל, IQ (Intelligence Tests)

הגדרת המונח 'אינטליגנציה' היא אחת ההגדרות שנויות ביותר במחלוקת לאורך שנים. אינטליגנציה יכולה להיות מוגדרת כיכולת לצבור ידע, לזכור אירועים שהתרחשו בזמן הקרוב או הרחוק, להבין לוגיקה, לתרגם את המופשט למילולי ולהפך, לפתור בעיות וכעוד.

רמת האינטליגנציה או המשכל משתנה מאדם לאדם ומבחני IQ מודדים אותה. השימוש במבחנים נועד לרוב לצורך סינון ראשוני, ושימושו נפוץ בעיקר בברירת כוח אדם או במתן ייעוץ חינוכי ותעסוקתי. המבחנים משמשים גם לאבחון קליני, ובפרט לאיתור ומיון של אנשים הסובלים מפיגור שכלי.

התפתחותם של מבחני IQ

בתחילת המאה הקודמת, הקדישו הפסיכולוג הצרפתי בינה ועמיתיו שנים רבות לפיתוח שיטה יעילה למדידת המשכל של האדם. הם ניסו שיטות רבות כמו מדידת מבנה הגולגולת, הפנים וכף היד וניתוח כתבי יד, אך לבסוף הגיעו למסקנה שיש למדוד את התפקודים האינטלקטואליים באופן ישיר, גם אם מדידה זו אינה מדויקת. כאשר מונה בינה ב-1904 לוועדה לחקר שיטות חינוך לילדים מפגרים, הוא פיתח בשיתוף עם סימון, את סולם בינה הראשון. סולם זה היה למבחן האינטליגנציה הראשון, אשר עבר מאז מספר גלגולים וגרסאות. המבחן זכה לתשומת לב רבה בקרב פסיכולוגים ברחבי העולם ותורגם לשפות רבות. במבחן זה נוסח לראשונה המושג 'מנת משכל' - IQ - היחס בין הגיל השכלי לגיל הכרונולוגי.

בעקבות ביקורת שנמתחה על יעילותו של המבחן נעשו לאורך השנים ניסיונות לתיקונו ונבנו מבחנים נוספים על מנת להגיע למדידה מדויקת יותר של רמת המשכל. אחת הביקורות המרכזיות שנמתחו על מבחני IQ הייתה התמקדותם ביכולות מילוליות וכמותיות והזנחתם תחומים נוספים כגון יכולות חברתיות, בין אישיות וכו'. ב-1983 פיתח גארדנר את תיאוריית 'האינטליגנציות המרובות' שהציעה להתייחס לאינטליגנציה כמורכבת ממספר מרכיבים של יכולת מילולית, לוגית מתמטית, מרחבית, מוסיקלית, תנועתית ובין אישית.

גישתו של גארדנר עוררה עניין רב אך כיום נעשה שימוש בעיקר במבחני וקסלר וסטנפורד בינה, המתמקדים בעיקר בהיבטים המילוליים והביצועיים של האינטליגנציה.

סוגים של מבחני IQ

מבחני IQ מחולקים לשני סוגי מבחנים מרכזיים:

• סולם המשכל של סטנפורד-בינה - המבחן הינו גרסה מתוקנת של מבחני ה-IQ הראשונים, וניתן להשתמש בו מגיל שנתיים ועד למבוגרים. המבחן מורכב מ-15 מבחנים המייצגים ארבעה תחומים קוגניטיביים: הגיון מילולי, הגיון מופשט/חזותי, הגיון כמותי וזיכרון לטווח קצר. הפריטים מסודרים על-פי רמת קושי עולה, שני פריטים לכל רמת קושי, כאשר ניתן לעבור לרמת הקושי הבאה רק כאשר עונים נכונה על הרמה הקודמת.

• מבחני וקסלר - מבחני וקסלר מורכבים משלושה מבחנים: למבוגרים, לילדים, ולגיל הרך. המבחן למבוגרים מכיל 11 תתי-מבחנים, שישה מילוליים וחמישה ביצועיים, המועברים לנבדק לסירוגין. המבחנים לילדים ולגיל הרך מבוססים על מבחני וקסלר למבוגרים, אך רמתם קלה יותר, ונותנים מענה לצרכים של אוכלוסיית היעד שלא נענו במבחני המבוגרים.

ביקורת על מבחני IQ

היבטים שונים של המבחנים עומדים לביקורת:

• למרות התקנון הרב שעברו המבחנים, הם נוטים להיות תלויי תרבות, דבר המקשה על נבדקים מתרבות שונה להצליח בהם. בשל כך, שימוש שטחי במבחנים עלול לגרום לעוול ולתיוג לא נכון של נבדקים.

• תפוצה רבה של המבחן עלולה לחבל בתוקפו, כך שנבדקים ילמדו מראש את התשובות למבחן. תוכנו של המבחן צריך להיות חסוי על מנת להימנע מזיוף התוצאות.

• בהעדר בוחן מוסמך שהוכשר להעברת המבחנים, הם עלולים לא לשקף את מנת המשכל האמיתית של הנבדק. בעת פירוש המבחן יש להתחשב בתיקוף ובמהימנות של המבחן, כמו גם ברקע של הנבדק. הבוחנים צריכים למלא אחר ההוראות התקניות של המבחן ולשלוט בתנאי הבחינה, על מנת לקבל מדד אובייקטיבי.

• הבטים קליניים - מעבר לשימוש המוצהר של המבחנים שהוא מדידת האינטליגנציה של הנבדקים, נעשה בהם שימוש קליני. שימוש זה עלול להיות בעייתי כאשר לא נלקחים בחשבון מגבלותיו של הכלי וכאשר האבחנה מסתמכת רק עליו, ללא מקורות אבחון נוספים.