דלג לתוכן
אינפומד > מאמרים > מאמרים בגסטרו > הסרת גידולים במערכת העיכול באמצעות הליך ה-ESD : המדריך המלא
ד"ר אייל גל ד"ר אייל גל

הסרת גידולים במערכת העיכול באמצעות הליך ה-ESD : המדריך המלא

מניעת ניתוחים כירורגיים והשגת ריפוי מלא: כיצד שיטת הדיסקציה האנדוסקופית משנה את פני הטיפול בנגעים טרום-סרטניים וסרטניים מוקדמים במערכת העיכול? ד"ר אייל גל, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד במרכז הרפואי קפלן, עם המידע החיוני על ההליך המתקדם

מאת: ד"ר אייל גל
תאריך פרסום: 10/02/2026
4 דקות קריאה
ד"ר אייל גל בשיתוף עם ד"ר אייל גל i מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד במרכז הרפואי קפלן
גידולים במערכת העיכול הם מצב רפואי שכיח באוכלוסיה שראשיתם היא לרוב בהופעה של פוליפים או נגעים טרום-סרטניים.. מערכת העיכול מורכבת ממבנה תלת שכבתי: השכבה הפנימית ביותר היא הרירית (Mucosa) , המורכבת מתאי אפיתל בעלי קצב התחדשות מהיר, ובה נוצרים מרבית הגידולים. מתחתיה מצויה שכבת התת-רירית (Submucosa)  שכבת רקמת חיבור עשירה בכלי דם, עצבים ובלוטות לימפה. תחתיהן נמצאת שכבת השריר, אשר אמונה על התנועתיות (פריסטלטיקה) של איברי מערכת העיכול. רוב גידולי מערכת העיכול מתחילים כנגע שטחי המוגבל לרירית, אך חדירתם אל שכבת התת-רירית מסמנת את הפיכתם לגידולים ממאירים.

הליך ה-ESD, או כריתה אנדוסקופית באמצעות דיסקציה תת רירית, הוא פרוצדורה טיפולית זעיר פולשנית מתקדמת, המאפשרת הסרה שלמה של נגעים טרום-סרטניים וגידולים סרטניים שטחיים שטרם חדרו לעומק דופן האיבר. באמצעות מכשור אנדוסקופי ייעודי וסכינים זעירות, הרופא מבצע הפרדה מדויקת של הגידול מתוך שכבת התת-רירית, תוך שימור שכבת השריר והימנעות מכריתה כירורגית של מקטעי איברים. בזכות הדיוק הרב, הליך ה-ESD מאפשר בחינה פתולוגית מקיפה של הנגע המוסר, מפחית באופן דרמטי את הסיכון להישנות המחלה ומעניק למטופל החלמה מהירה וחזרה לאיכות חיים תקינה.
 

האבולוציה של הכריתה האנדוסקופית: מ- EMR  ל-ESD

עד להופעתה של טכניקת ה-ESD, הכלי המרכזי בארסנל הרפואי להסרת פוליפים היה ה-EMR , (Endoscopic Mucosal Resection כריתת רירית אנדוסקופית). בשיטה זו, הרופא משתמש בלולאה חשמלית כדי ללכוד ולכרות את הנגע,  לאחר הזרקת נוזל לשכבת התת-רירית במטרה ליצור הפרדה בינה לבין שכבת השריר העמוקה. לשיטה זו מגבלה משמעותית: כאשר מדובר בנגעים גדולים או מורכבים, הכריתה מתבצעת לרוב בחלקים . לכן, במידה ובבדיקה הפתולוגית מתגלים תאים סרטניים באחד מחלקי הפוליפ, הרופא אינו יכול לקבוע בוודאות אם הגידול נכרת בשלמותו או מהי מידת החדירה המדויקת שלו לדופן, מאחר שגבולות הכריתה אינם שלמים ומקוטעים. חוסר ודאות זה הוביל בעבר חולים רבים לניתוחים כירורגיים פולשניים הכרוכים בכריתת איברים, רק כדי להבטיח שוליים נקיים.
כאן טמונה הבשורה הדרמטית של הליך ה-ESD. שיטה זו, שהתפתחה במקור ביפן כמענה למטופלי סרטן הקיבה  בשל השכיחות המוגברת של גידול ממאיר זה שם (הגבוהה פי עשרה מישראל), מאפשרת לכרות כל ממצא המוגבל לשכבות השטחיות כיחידה אחת שלמה ללא קשר לגודלו.
בניגוד לשימוש בלולאה חשמלית במסגרת הליך ה-EMR, בהליך ה-ESD נעשה שימוש במיקרו סכינים המאפשרים דיסקציה – הפרדה כירורגית עדינה ומדויקת של הנגע משכבת התת-רירית של דופן האיבר. כך, הפעולה המתקדמת טומנת בחובה ייתרון קליני חסר תקדים והוא מתן דגימה שלמה אחת, הכוללת את שולי הגידול ועומקו המדויק לבדיקה פתולוגית. בכך, ה-ESD מייתר במקרים רבים את צורך בניתוחי כריתת איברים מורכבים, כמו ושט, קיבה ומעי גס, ומציע פתרון סופי, זעיר פולשני ויעיל למחלות שבעבר חייבו התערבות כירורגית נרחבת.
 

מה מהלך הפעולה?

הליך ה ESD-הוא מלאכת מחשבת של דיוק כירורגי המבוצעת כולה דרך האנדוסקופ. בראשית הפעולה, הרופא מזריק נוזל ייעודי אל שכבת התת-רירית (הסב-מוקוזה); הזרקה זו יוצרת "כרית" נוזלים המפרידה ומרימה את הנגע הרחק משכבת השריר העמוקה, ובכך יוצרת מרחב עבודה בטוח. לאחר מכן, באמצעות סכין מנתחים זעירה ומיוחדת המועברת דרך האנדוסקופ, מבוצע חתך היקפי סביב הנגע. בשלב המורכב ביותר, מתבצעת הדיסקציה: הפרדה הדרגתית ועדינה של הנגע מבסיסו בשכבת השריר, עד להוצאתו כיחידה אחת שלמה. יכולת זו להוציא את הרקמה בשלמותה היא קריטית, שכן היא מאפשרת לפתולוג לבצע הערכה מדויקת של גודל הנגע, עומק החדירה שלו וניקיון השוליים. במידה והבדיקה מאשרת הסרה מלאה ללא חדירה עמוקה, המטופל למעשה נרפא מהסרטן ונדרש למעקב בלבד.
הפעולה מתבצעת תחת טשטוש או הרדמה כללית ונמשכת בדרך כלל מספר שעות, בהתאם למורכבות הנגע ומיקומו. לאחר ההליך, נדרש אשפוז קצר לצורך השגחה, לרוב למשך יום אחד בלבד. הבשורה המשמעותית עבור המטופלים היא שמעבר לתקופת התאוששות קצרה זו, כמעט ואין הגבלות, וניתן לשוב לשגרת החיים במהירות, בידיעה שהגידול הוסר ללא צורך בהתערבות כירורגית פולשנית ובלי לפגוע בתפקוד המלא של מערכת העיכול.
 

מדוע הליך ה-ESD  נחשב למורכב כל כך?

הליך ה-ESD  נחשב לאחד האתגרים הטכניים המורכבים ביותר בתחום הגסטרואנטרולוגיה הפולשנית. המיומנות הנדרשת מהרופא מתחילה עוד בשלב האבחון: זיהוי מדויק של גבולות הנגע ועומק החדירה שלו בשלביו המוקדמים מחייב שימוש בטכנולוגיית אופטיקה מתקדמת (הגדלה ברזולוציה גבוהה) ואמצעי צביעה מיוחדים. במהלך הפעולה עצמה, נדרשת רמת דיוק כירורגית כדי לבצע את הדיסקציה ללא ניקוב של דופן המעי (פרפורציה) – שהוא הסיכון העיקרי בהליך, לצד דימום או זיהום. מדובר בעקומת למידה תלולה הדורשת הכשרה ממושכת ואימונים אינטנסיביים.
במרכז הרפואי קפלן הוטמע ההליך לראשונה בשנת 2019 על ידי ד"ר גל, לאחר שעבר הכשרה מקיפה במרכזים מובילים ביפן ובאירופה. כיום, הפעולה מבוצעת בבית החולים באופן שגרתי, כאשר עד היום בוצעו מעל 150 פעולות בהצלחה יתרה.
 

באילו מקרים עדיין יידרש טיפול מסורתי?

הליך זה נחשב לבחירה המועדפת כאשר החשש לשליחת גרורות לבלוטות הלימפה הוא נמוך מאוד. עם זאת, במידה והגידול חדר אל שכבת השריר או עבר אותה, הסיכון להתפשטות גרורתית עולה משמעותית. במצבים אלו, כריתה מקומית אינה מספקת עוד, ויהיה צורך בביצוע של ניתוח כירורגי מסורתי הכולל כריתת מקטע של האיבר ודגימת בלוטות לימפה.

מהם סיכויי ההצלחה של הפעולה בריפוי המחלה?

כאשר הפעולה מבוצעת בהצלחה, תוצאותיה דומות לאלו של ניתוח כירורגי, אך ללא המחיר הגופני הכבד. במידה והנגע הוסר בשלמותו והבדיקה הפתולוגית מאשרת שאין חדירה עמוקה לשכבות הדופן, שיעור הריפוי עומד על קרוב ל-100%.  ב-90% מהמקרים תושג כריתה מלאה וסופית המייתרת כל טיפול נוסף. רק במקרים חריגים בהם הפתולוגיה מעידה על סרטן בעל דרגת אלימות גבוהה במיוחד או כאשר לא הושגו שוליים נקיים – המטופל יופנה להמשך בירור או לטיפול משלים.
לסיכום, למרות מורכבותו הטכנית של הליך ה-ESD , הוא כבר אינו נחשב לחזון רחוק אלא לחלק בלתי נפרד מחזית הרפואה המודרנית בישראל. אף על פי שכיום הפעולה זמינה רק במרכזים רפואיים נבחרים המחזיקים במומחיות הנדרשת, אנו עדים לשינוי תפיסתי עמוק: מקרים רבים שבעבר הופנו באופן אוטומטי לחדר הניתוח, מטופלים כיום בגישה שמרנית וזעיר-פולשנית זו. ככל שיותר רופאים עוברים את ההכשרה הקפדנית הנדרשת, ה-ESD  הופך לסטנדרט טיפולי שצפוי להחליף חלק ניכר מהניתוחים האונקולוגיים המורכבים בשנים הקרובות.
התפתחות זו מחזקת את המסר החשוב ביותר עבור המטופלים: גילוי מוקדם הוא המפתח המרכזי למניעת ניתוחים כירורגיים נרחבים. הקפדה על בדיקות סקר שגרתיות, במיוחד עבור אלו עם סיפור משפחתי רלוונטי, מאפשרת לנו לאבחן נגעים בשלב שבו הם עדיין "שטחיים" ובני טיפול אנדוסקופי משמר איבר. לכן, אם אובחן נגע טרום-סרטני או סרטני ראשוני, מומלץ תמיד לבקש חוות דעת נוספת ולבחון האם קיימת אפשרות לביצוע הליך ESD . במקרים רבים, שילוב של אבחון מוקדם וטכנולוגיה מתקדמת הוא בדיוק מה שמפריד בין כריתת איבר לבין הליך מדויק המשיב אתכם לשגרה בריאה במהירות.

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר ערן זיתן
ד"ר ערן זיתן גסטרואנטרולוגיה
ד"ר ערן זיתן, מנהל היחידה והמרכז למחלות מעי דלקתיות, מרכז רפואי העמק
ד"ר אירנה אלון
ד"ר אירנה אלון גסטרואנטרולוגיה
מומחית בגסטרו, רפואה פנימית וכבד.
ד"ר אהוד מלצר
ד"ר אהוד מלצר גסטרואנטרולוגיה
5.0
( 20 חוות דעת )
"אני סומכת על דר מלצר.לא מחליפה אלוף..❤️"
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר

עדיין מתלבטים?
השאירו פרטים להתייעצות עם ד"ר אייל גל

אולי יעניין אותך - מאמרים נוספים בתחום גסטרו

לכל המאמרים בנושא גסטרו

עולמות תוכן נוספים

ערוץ ביטוח בריאות
ערוץ ביטוח בריאות
מדריך לטסים לחו"ל
מדריך לטסים לחו"ל
ערוץ זכויות רפואיות
ערוץ זכויות רפואיות
ערוץ הכושר
ערוץ הכושר
ערוץ האורתופדיה
ערוץ האורתופדיה
ערוץ האורולוגיה
ערוץ האורולוגיה
לכל עולמות התוכן של Infomed
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed הפייסבוק
שלנו instagram האינסטגרם
שלנו