//

תופעת ריינו (Raynaud’s phenomenon)

ראשי

תאור

תופעת ריינו (ת"ר), (Raynaud’s phenomenon), היא תופעה קלינית שכיחה הבאה לידי ביטוי בהתקפים נישנים של כיווץ כלי הדם בקצות אצבעות הידיים והרגליים, בדרך כלל בעקבות חשיפה לקור. התופעה נקראת ע"ש Maurice Raynaud שתארה לראשונה ב-1862.
תופעת ריינו מתבטאת בשינויי צבע המאופיינים בשלושה שלבים: לובן, כיחלון מלווה לעיתים בהרגשת כאב ונימול, בשלב השלישי - עם חימום האצבעות - אודם.

המקומות השכיחים לתופעת ריינו הם אצבעות הידיים והרגליים, אולם התופעה עלולה להופיע גם בקצוות נוספים: קצה האף, תנוכי האוזניים, הלשון והפטמות - במקרים נדירים.

תופעת ריינו שכיחה ברחבי העולם, כ-5% בנשים, 4% בגברים, ובשכיחות גבוהה יותר במקומות קרים. התופעה נגרמת על ידי פגיעה בתהליכי הוויסות בכלי הדם הקטנים וכוללת: שחרור עודף של חומרים הגורמים לכיווץ כלי הדם, תגובות מוגזמות של כיווץ כלי הדם לחומרים אלו, וכישלון התגובות שמתפקידן להרחיב את כלי הדם.

תופעת ריינו מבודדת ללא מחלת רקע מכונה תופעת ריינו ראשונית או מחלת רינו. במקרים אלו, התופעה שכיחה יותר אצל נשים. גיל ההופעה בעשור השני או השלישי, התופעות סימטריות, המהלך קל יותר ללא התפתחות כיבים או נמק.

אין לחולים תלונות המחשידות למחלת רקע, הבדיקה הכללית הגופנית מפורשת כתקינה, שקיעת הדם תקינה ואין סימנים מעבדתיים אימונולוגיים. בדיקת נוגדן נגד גרעין התא (ANA) מפורשת כשלילית.

קורה שתופעת ריינו היא תסמין המתווסף לתלונות וממצאים אחרים המעידים על מחלת רקע. התופעה מכונה, "תופעת ריינו משנית" (נקראת גם תסמונת ע"ש ריינו). תופעת ריינו שכיחה במיוחד במחלות אוטואימוניות. בקבוצה זו, השכיחות במיוחד הן סקלרודרמה, זאבת אדמנתית (לופוס) ותסמונת הנוגדנים הפוספוליפידים. מחלות נוספות בקבוצה זו: תסמונת סיוגרן, דרמטומיוזיטיס, פולימיוזיטוס, דלקת מפרקים שגרונית ומחלות רקמת החיבור שאינן מוגדרות היטב.

מצבים נוספים שבהם מופיעה תופעת ריינו משנית כוללים נזק מכני לכלי דם משני לכוויות קור או לעבודה עם מכשירים שגורמים לריטוטים (ויברציות) קשים (כגון מקדחות); הפרעה באספקת דם על רקע איסכמי במחלה טרשתית, תסחיפים או לחץ על כלי דם ממערכת השלד;מצבים אנדוקריניים כגון תת-פעילות של בלוטת התריס, פיאוכרומוציטומה, קרצינואיד; מצבים הקשורים בנוכחות חלבון זר כגון קריוגלובולינים, Cold agglutinins, או בנוכחות חלבון עודף, כמו פרה-פרוטאין או מספר גבוה מדי של כדוריות אדומות (פוליציתמיה).

תופעת ריינו עלולה להיות ביטוי למחלות זיהומיות, משנית למצבים ממאירים ולתרופות שונות, השכיחות במיוחד - תרופות החוסמות קולטני בטא, ארגוטמינים ותרופות כימותרפיות שונות.

ד"ר רחל פאוזנר

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

בתופעת ריינו משנית גיל ההופעה בדרך כלל מעל 30. התופעות לא סימטריות, עלולים להתפתח כיבים עד נמק אצבעות. עלולות להיות תלונות המחשידות למחלת רקע, בהן חום, ירידה במשקל, כאבי מפרקים, שרירים, יובש בעיניים, ותלונות המעידות על מעורבות הריאות והלב.

הממצאים היכולים להימצא בבדיקות המעבדה כוללים שקיעת דם מוחשת, או ממצאים חריגים בנוסחת תאי הדם, תפקודי הכליות, תפקודי הכבד, ובדיקת השתן. בדיקות מעבדה לאיתור מחלות אוטואימוניות כוללות בדיקת ריכוזי משלים, נוגדנים המכוונים נגד גרעין התא (ANA), גורם שגרוני (Rheumatoid factor), נוגדנים מסוג Anti-centromer, ונוגדנים מסוג Anti-topoisomerase. לכ-50% מהחולים עם תופעת ריינו יש נוגדן ANA. ניתן לאבחן מחלה אוטואימונית ובנותרים תוגדר המחלה בהמשך. יש חולים עם תופעת ריינו ו-ANA במידה קלה שבמעקב ממושך לא יפתחו מחלה מוגדרת.

אמצעי נוסף להבדיל בין תופעת ריינו ראשונית למשנית הוא הסתכלות ישירה על כלי הדם במיטת הציפורניים בעזרת מיקרוסקופ או אופתלמוסקופ: בתופעת ריינו ראשונית כלי הדם תקינים, בתופעת ריינו משנית כלי הדם מורחבים ומפוצלים.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול בתופעה נעשה ללא קשר לסיבתה. הטיפול המונע, כולל הימנעות מחשיפה לקור ושמירה על חום גוף גבוה. יש להימנע מטיפול בתרופות או חומרים הגורמים לכיווץ כלי דם, כולל עישון.

הטיפול כולל נטילת תרופות מרחיבות כלי דם. לקבוצה זו, שייכות תרופות מסוג חוסמי תעלות סידן, חוסמי קולטן 1α אדרנרגי, ותרופות המעכבות קליטה מחדש של סרוטונין. במקרים קשים ניתן לטפל במתן לתוך הווריד של אנלוג סינתטי של פרוסטציקלין - Iloprost. במקרים מסוימים יעילות התרופות הגורמות ל"דילול הדם" כולל אספירין ותרופות נוגדות קרישה - קומדין.

הניתוחים נשמרים למקרים קשים וכוללים סימפתקטומיה - ניתוק ניתוחי של המערכת הסימפתטית הצווארית המביאה להרחבה של כלי הדם. השפעה חיובית מתמשכת מושגת רק בכ-20% מהחולים העוברים טיפול זה. קיימת אפשרות לסימפתקטומיה מקומית בשיטות של מיקרוכירורגיה.





פורומים פיברומיאלגיה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
גואיפנזין משה 26/07/2020 15:08
  • אני גבר בן 66 החולה כ-15 שנים בפיברו וניסו עלי כבר הכל. האם טיפול בגואיפנזין יכול לעזור ? אם כן - מי יכול לתת לי מרשם והנחיות לשימוש (רופא המשפחה)?

  • + הוסף תגובה
פלקויניל ובדיקות הכרחיות ישראלה 20/07/2020 12:09
  • תוכל להסביר איזה בדיקות רפואיות נדרשות כשמטופלים בפלקויניל? אני מבינה שזו תרופה 'בעיתית', ועלולה לפגוע באיברים רבים.

  • + הוסף תגובה
דלקת פרקים מיה 06/07/2020 16:38
  • בני בן ה4 סובל מדלקת פרקים שאובחנה לאחר מיפוי עצמות ביופסיה ו M.A.R הילד עבר פיזוטרפיות מפני שהפסיק ללכת והיה בכיסא גלגלים כשנה וחצי כיום כבר שנה שהוא מטופל ברמקייד עדיין סובל מכאבים חזקים בלילה בעיקר לאחר מאמץ בגן או בבריכה האם יש עוד טיפול שיכול לעזור לילד אשמח לתשובתך תודה

  • + הוסף תגובה
תגובה דרוולמן 07/07/2020 08:14
  • איני רופא ילדים. צריך לפנות לראומטולוג ילדים.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!