שיליה חודרנית

Placenta accreta

המומחים של Infomed מסבירים:

שיליה חודרנית היא שיליה שהשתרשה ברחם בצורה לקויה המונעת את היפרדותה התקינה מהדופן לאחר לידת התינוק. בהריון רגיל מושרשת השיליה בתת-רירית של הרחם, אך נשמרת שכבה המפרידה בין השיליה ובין שריר הרחם. לאחר יציאת התינוק מתכווץ שריר הרחם, כולל אזור השיליה, והקטנת שטח הפנים גורם לניתוק המחיצות העדינות המחברות את השיליה לשכבה זו, והשיליה נפרדת ויוצאת. כאשר שכבה זו איננה קיימת, עלולים להתפתח שלושה מצבים הנכללים תחת הכותרת של שיליה חודרנית:
1. שיליה חודרנית פשוטה (Accreta vera) - השיליה צמודה לשריר הרחם, אך איננה חודרת לתוכו.
2. שיליה חודרנית לשריר (Increta) - חדירת סיסי השיליה אל תוך שריר הרחם.
3. שיליה חודרנית דרך השריר (Percreta) - סיסי השיליה עוברים את כל עובי שריר הרחם והם בולטים על פני השטח או חודרים לאיברים סמוכים, כגון שלפוחית השתן.
שכיחות שיליה חודרנית בלידות רגילות נמוכה והיא עומדת על מקרה אחד ל-2,500 לידות. יש מצבים הנחשבים למצבי סיכון לסיבוך והם כוללים: שיליית פתח (השרשת השיליה באזור צוואר הרחם), ניתוח קיסרי בעבר (ככל שעולה מספר הניתוחים בעבר עולה הסיכון לשיליה חודרנית, בייחוד כאשר היא מושרשת באזור הצלקת), גיל אם מתקדם ופעולות תוך-רחמיות קודמות (כגון גרידות).

פרופ' אריה הרמן

אבחון ובדיקות

האבחון הסופי של קיום שיליה חודרנית הוא בעת הלידה בלבד כאשר לא ניתן להפריד את השיליה מדופן הרחם. ניתן לעיתים לאבחן שיליה חודרנית עוד במהלך ההריון, או לזהות ממצאים המצביעים על סיכון מוגבר בעזרת אמצעי דימות, כגון בדיקת על-שמע (אולטרסאונד) ותהודה מגנטית גרעינית (MRI).
אבחון שיליה חודרנית בלידה רגילה או בעת ניתוח קיסרי הוא מצב חירום מיילדותי.
סיבוכים אפשריים
טיפולים ותרופות

כאשר אין דימום אפשר לשקול השארת השיליה כמות שהיא, תוך מעקב וטיפול תרופתי. כאשר יש דימום ניתן להתמודד עם הסיבוך על ידי ניתוח כריתת רחם (במידה שהיולדת סיימה את תכנון משפחתה), ביצוע תיסחוף (אמבוליזציה) על ידי צינתור עורקי הרחם, או על ידי קשירה של עורקים באגן.