הפרעות נירוטיות (Neurotic disorders)

ראשי

תאור

המונח נירוזה הוטבע לראשונה בשנת 1772 על ידי רופא סקוטי בשם ויליאם קולן.

ד"ר קולן הגדיר באמצעות המונח נירוזה הפרעות במערכת העצבים אשר לא נמצא להן גורם על רקע אורגני-גופני. מאוחר יותר הכיל המושג את כל ההפרעות "הפונקציונליות" של מערכת העצבים. כלומר הפרעות שהגורם להן אינו ידוע.

לקראת סוף המאה ה-19 טען אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, כי להפרעות הנירוטיות יש סיבה פסיכולוגית ברורה. פרויד כינה תחילה את כל ההפרעות הללו בשם "פסיכו-נירוזות". מאוחר יותר הוא תיאר ארבעה סוגים שונים של נירוזות: הנירוזה ההיסטרית, הנירוזה הכפייתית, הנירוזה החרדתית והנירוזה הפובית. מונחים מבחינים אלו היו מקובלים, עד שבשנות ה-80 של המאה ה-20 הוצא כליל המונח "נירוזה" מהספרות כמגדיר/מאבחן הפרעות פסיכיאטריות. בעולם הפסיכולוגיה והפסיכואנליזה מנוצל המושג רק לשם הבחנה בין ההפרעות הנירוטיות לבין ההפרעות הפסיכוטיות והפרברסיות (סטיות).

סיווג מחודש של ההפרעות הנפשיות הפסיכיאטריות מתייחס לקיומם של סממנים נירוטיים בתסמונות ובהפרעות פסיכיאטריות שונות. בעיקר בהפרעות חרדה, בהפרעות סומטיות-קונברסיביות ובמקרים מיוחדים בהפרעות אפקטיביות.

מאפייני ההפרעה הנירוטית:

1. הגורם אינו אורגני;

2. לחולה הנירוטי בוחן מציאות ותובנה לגבי מצבו הנפשי, תקינים (בשונה מחולים פסיכוטיים);

3. למרות ההשפעה הגדולה של הנירוזה על ההתנהגות, אין הפרעה משמעותית באישיותו של האדם הנירוטי.

תסכולים נפשיים פנימיים ומצבים טראומטיים חיצוניים הם מקור של חרדה המאיימת על היציבות של המערכת התוך-נפשית. מצב זה מעורר את הצורך להתגונן ולהפעיל את כלי התמודדות שבמקרה של איום חיצוני, הם כוללים בריחה או הימנעות. האיום הפנימי נובע מקונפליקט נפשי. מהתנגשות של כוחות נפשיים מנוגדים: ב"לא מודע" יש דחפים אסורים (מיניים או תוקפניים) שמחפשים פורקן, ומולם המצפון והמוסר החברתי, והכוחות שמנסים לדחות את הדחפים האסורים, לרסנם, למנוע את העברתם לתחום המודע, ולצמצם בכך את המתח הנגרם בגינם. תסכולים בלתי פתורים, בעיקר מתקופת הילדות, עלולים לגרום להפעלה בלתי יעילה של מנגנוני ההגנה. המנגנונים אינם מצליחים לרסן את רמת החרדה ויוצרים על ידי כך תסמינים נירוטיים.

ד"ר סילביו רוזנצוויג



סימפטומים


התגובה הנירוטית מתבטאת כמו תגובה "נורמלית" של אדם בריא למצבי לחץ נפשי ומתח רב, כגון חרדה, מועקה, חשיבה טורדנית, ועוררות גופניות. אולם, אצל החולה הנירוטי התגובה חסרת פרופורציות לאיום ובלתי תואמת את חומרת האירוע.

נירוזה חרדתית: התסמין המרכזי הוא מועקה או חרדה. פחד בלתי מוגדר המעורר חוויה של אי-נוחות, מתח רב ודאגנות-יתר. כאשר רמת החרדה גבוהה במיוחד עלולים להתפתח התקפים המלווים בתסמינים גופניים כמו סחרחורות, יובש בפה, תחושת מחנק, דפיקות לב מואצות, דופק מהיר ו"פרפרים" בבטן.

נירוזה דיכאונית: תחושה ממושכת של דיכאון או עצבות.

נירוזה כפייתית: מתאפיינת במחשבות טורדניות הגורמות לחרדה ולהתנהגות טקסית, קומפולסיבית אשר נועדה להרגיע את החרדה.

נירוזה היסטרית: מכונה כיום "סומטיזציה". מאופיינת בתסמינים גופניים שאין להם הסבר רפואי ברור המופיעים במצב של לחץ נפשי ומתח רב.

נירוזה טראומטית: בעבר תוארה כנירוזה של מלחמה. מצב של לחץ נפשי קשה מאוד וירידה בתפקוד על רקע חשיפה לאירוע טראומטי שיש בו איום ממשי על החיים.


סיבות וגורמי סיכון

הגורם הביולוגי: ייתכן כי קיימת נטייה תורשתית הגורמת לתגובות ביולוגיות בלתי סדירות של אזורים מסוימים במוח, במצבי לחץ נפשי ומתח. תגובות ביולוגיות אלו אחראיות בין היתר על התסמינים הגופניים המאפיינים מצבי חרדה.

הגורם הפסיכולוגי: ההנחה המקובלת והעיקרית היא שהנירוזה מתפתחת כתוצאה מכישלון של המערכת התוך-נפשית, בהתמודדות עם החרדה הנובעת מהתסכולים הנפשיים הפנימיים. או שהיא תוצאה של כישלון המערכת להתמודד עם מצבים טראומטיים חיצוניים וסביבתיים.

הגורם הסביבתי: הפרעות נירוטיות נובעות ממישלב של השפעתן של חוויות טראומטיות בילדות עם אורח החיים המודרני המאופיין בלחץ נפשי, ובחוסר ביטחון אישי, חברתי וכלכלי.


מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול בהפרעות הנירוטיות משולב. הוא מתייחס אל מרבית הגורמים האחראיים להתפתחות הנירוזה ולתסמיניה. הטיפול המומלץ הוא טיפול בתרופות נוגדי חרדה, טיפול בפסיכותרפיה התנהגותית או פסיכואנליטית, בשיטות הרפיה וכד'.





פורומים דיכאון אחרי לידה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
משפטים אובדניים נורי 30/08/2020 10:05
  • חברה שלי אחרי לידה ראשונה, אומרת המון משפטים אובדניים. קשה לה מאוד. עד כמה צריך להתייחס ברצינות??

  • + הוסף תגובה
להתייחס ברצינות רוני 08/09/2020 16:33
ברצינות! במקרה ה''טוב'' רע לה. זה מספיק רציני.. אביב 07/10/2020 19:27
  • ברצינות! במקרה ה''טוב'' רע לה. זה מספיק רציני.. חברת אנשים, הצלחה בעבודה, ועוד דברים, וכמובן כדורים, יכולים לשפר

  • + הוסף תגובה
אפשר לצאת מזה? אנונימית 23/01/2019 22:27
  • אני 3 חודשים אחרי לידה של בת כש"הגדול" עכשיו בן שנה וארבעה חודשים. לדעתי זה התחיל כבר בהריון הראשון.... אני לפעמים בטוב לפעמים ברע. יש לי מלא תאבון (מניקה). במצבים של התארגנות ליציאה או כשיש באלגן בבית או קושי מול הבןזוג אני מאבדת את זה. מרגישה שהכל אבוד.. בוכה הרבה. פוחדת. לא מצליחה להחליט החלטות פשוטות. מגיבה בצורה קיצונית מאוד. לפעמים רוצה פשוט להיעלם. מרגישה עומס . כבד לי. אני רוצה לחיות. לא יודעת למה אני כותבת פה. מחפשת הבנה. חיבוק ואור שאפשר אחרת. תודה ❤

  • + הוסף תגובה
מזדהה לגמרי עדי 28/01/2019 17:49
  • נורא קשה.. אני כבר 10 חודשים אחרי הלידה ה2 שלי וקשה קשה קשה

  • + הוסף תגובה
זו תקופה תאמיני לי שזה יעבור! ליהי 21/03/2019 14:23
  • עברתי לילות ללא שינה , לא היה לי חשק לקום בבוקר לא לאכול לא לדבר ולא לפרוק לאחרים , הפנו אותי לבחור בשם סלבה והוא פשוט הציל אותי מעצמי .. מהרס העצמי שהיה לי. גרם לי להאמין שיש עוד תקווה לחיים .. נתן לי כלים שעזרו לי להתמודד עם המחר. תשאירי פרטים תשמעי מה יש לו להגיד לך ..הפגישה הראשונה היא בלי כסף תנסי מאמי זה יעזור לך. http://bit.ly/2EUPbcZ

  • + הוסף תגובה
ליתיום אורוטאט הוא המינרל שחסר לך drf 26/03/2019 20:08
  • לפני שנה וחצי בתי ילדה , מיד לאחר הלידה היא לקתה בפסיכוזה . אושפזה בבית חולים כשראיתי שהתרופות הפסיכיאטריות לא עוזרות , הגעתי דרך האינטרנט לפרופסור אמריקאי בשם ג'יימס גרינבלאט שטוען שהסיבה לדיכאון אחרי לידה או פסיכוזה אחרי לידה היא מחסור בליתיום אורוטאט ( תוסף תזונה ולא תרופה ) . ניסיתי את שיטתו ובתי נגמלה מתרופות פסיכיאטריות והבריאה לחלוטין . מאז הצעתי את הליתיום לעוד מספר יולדות וגם עליהן זה עבד . לפרטים נוספים התקשרי אלי בוואטס אפ או סלולרי 0545502435 .

  • + הוסף תגובה
ליתיום דובי 08/09/2020 10:16
  • האם הוא טוען ככה רק בנוגע פסיכוזה אחרי הריון, או גם בפסיכוזה שלא קשור דווקא להריון

  • + הוסף תגובה
עצבות וייאוש מורן 07/08/2020 09:24
  • ילדה בת חמישה חודשיים עם הפרעות אכילה הלידה בתקופת הקורונה והבדידות הנוראית שחוויתי התמודדות כאמא בפעם הראשונה הייתה טראומתית מאד בשבילי, וכרגע שכבר למדתי להכיר אותה ועם כל ההפרעות אכילה שלה שאני בטוחה שאני גרמתי להן עדיין מתקשה לצאת מהבית לסופר אפילו. לפגוש חברות , לשבת עם בעלי . בכל ערב לפני השינה אני פשוט בוכה איבדתי עניין גם בעבודה שלי שאני תכף מאבדת , בכל דבר אחר פיתחתי אובססיה לילדה ואני לא מצליחה לשחרר ממנה להניח לאנשים לטפל בה . אני מרגישה שאני מזיקה לה ואני באמת משתדלת להיות האמא הכי טובה שאני יכולה אני בכל יום לומדת איך לגדל אותה משלמת מאות שקלים ליועצים שיעזרו לי לעודד אותה להתפתחות והיא קטנטנות שלי מתפתחת יפה מתהפכת לשני הצדדים גם יושבת כמעט מסתובבת במקום מכניסה מוצץ לפה וגם ישנה לבד כל מה שאמא יכולה לבקש ועדיין העצבות שלי גדולה החששות שלי ענקיות למרות שהאמנתי שזה יעבור כשהיא ככה כשהיא תגדל כל פעם אמרתי לעצמי וככל שהיא גודלת ככה אני שוקעת יותר

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!