מומים מולדים של הפה, הלוע והלסתות

הפה משמש בתפקידים רבים ומגוונים כשתייה, אכילה, מציצה, נשימה, דיבור, נגינה, שריקה, ניפוח, עישון ומשתתף בהבעות הפנים. הליקויים הנפוצים ביותר בתפקודי הפה הם ה-Oral-Motor dysfunction והם כוללים ריור, אכילה לא מסודרת ולא נקייה. לעיסה חלשה ולא יעילה. תפקודי פה לקויים נפוצים בילדים עם ליקויים כלליים כהיפוטוניה, שיתוק מוחין ובתסמונות רבות. תפקוד הפה, יכול להיות לקוי עקב שיתוק עצב הפנים (העצב הקרניאלי השביעי) שיכול להיות אף מלידה וכן מומי שפתיים, לשון ושלד הלסתות. ליקוי בהתפתחות הפנים על כל מרכיביהם, יכולים לפגוע במבנה ותפקוד השפתיים כמו בתסמונת Hemifacial microsomia - Goldenhar.
מומים מלידה של הפה כוללים פה קטן (Microstomia) ושסע השפה עם או בלי שסע החך.
שסע השפה הוא ברוב המקרים חלק משסע הכולל גם את החך, אך יכול להיות מבודד. שסע השפה יכול להיות חד-צדדי או דו-צדדי, ויכול להיות שסע שלם כאשר הוא חודר את רצפת האף ומערב את מבנה הנחיריים, או בלתי שלם כאשר הוא מערב את רכס המכתשיות (Alveolus) אך איננו מערב את האף.
שסע יכול להיות רק של השפה ובלי מעורבות של רכס המכתשיות. שסעי השפה החד-צדדיים נפוצים יותר משמאל. כאשר מדובר בשסע דו-צדדי שלם של השפה מדובר במום קשה מלידה המצריך מספר רב של ניתוחים במקרים רבים מבחינה אסתטית התוצאה הסופית איננה משביעת רצון.
דחיקת לשון (Tongue thrust), זהו ליקוי תפקודי נפוץ יחסית. דחיקת הלשון גורמת לליקוי בהתפתחות המינשך וכן לשיבושי היגוי המושכים תשומת לב.
מומים מלידה של הלשון נדירים יותר וכוללים לשון גדולה (Macroglossia) היכולה להופיע כליקוי מבודד, או כחלק מתסמונת, כגון תסמונת Beckwith Wiedermann, או תסמונת Down או לשון קטנה (Microglossia).
ליקויים בודדים של השיניים נפוצים ביותר, אך יכולים להיגרם גם כתוצאה מליקויים בהתפתחות הלסתות.
ליקוי מלידה במבנה הפנים. שלד הפנים מורכב מהלסת העליונה (Maxilla) ולסת תחתונה (Mandible). שלד הפנים חשוב ביותר לנשימה, לעיסה ודיבור. זאת נוסף לתפקידו במראה האסתטי. שלד הפנים משתלשל מבסיס הגולגולת ולכן מבנהו תלוי גם בהיטל הנוצר משטח פני בסיס הגולגולת וזוויתו. ככל איבר בגוף התפתחותו תלויה בנתונים התורשתיים ותנאי הסביבה. הנתונים התורשתיים, בהם המוצא האתני, משפיעים רבות על מבנה שלד הפנים ומראם. ליקוי מלידה במבנה של הפנים יכול להיות סימטרי. דוגמאות לכך, הם ליקויים של הלסתות, כגון לסת תחתונה (Mandible) נסוגה (Retrognathia), או קטנה ומעוותת (Micrognathia) היכולים להופיע בדרגות שונות עם השלכות אסתטיות או תפקודיות ולגרום להפרעות נשימה בשינה.
התסמונת המפורסמת ביותר שבה מופיעה מיקרוגנטיה היא Pierre Robin sequence.
ריסנית הלשון (Short frenulum linguae) - מום הלשון הנפוץ ביותר, הוא קיצור הקרום בבסיס הלשון שיכול להגביל את תנועת הלשון והוצאתה החוצה לפעולות, כגון ליקוק. במצב זה, רצוי לנתק את הריסנית על מנת לאפשר ללשון תנועה מלאה.
תמט הלשון (Glossoptosis) הוא מום אחר של הלשון הגורם לקשיי הזנה ונשימה. מצב זה הוא תוצאה של סיבוב הלשון לאחור ויכול להיות משולב בליקוי של הלסת התחתונה מסוג מיקרו - או רטרוגנטיה.
מומים משמעותיים של הפה מלידה נפוצים יחסית. מבחינת תנאי הסביבה יש לציין ששלד הפנים הוא תבנית דינמית המושפעת מתנאי הסביבה במשך כל החיים. ככל הידוע חולשת שרירים, או נשימת פה כרונית בגיל הילדות יכולה לפגוע קשות בהתפתחות שלד הפנים. גם בשלבים מאוחרים של החיים היעדר שיניים וקשיי לעיסה יכולים לגרום גם הם לספיגת עצם ושינוי במבנה הלסתות.
הלוע (Pharynx) מורכב משלושה חלקים: הלוע האפי (Nasopharynx), הלוע הפומי (Oropharynx) והלוע התחתון (Hypopharynx). במבט מבעד לפה ניתן לצפות רק באמצעיתו של הלוע כלומר בלוע הפומי הכולל גם את השקדים הלועיים. בילדים, השקד שממוקם בלוע האפי, האדנואיד, גדל יתר על המידה וחוסם את האף לעיתים די קרובות. בלוע האפי נמצאים פתחי החצוצרות ע"ש אאוסטאכי אשר אחראיות על אספקת אוויר לאוזניים התיכוניות.
החך (Palate, Palatopharynx) הוא השסתום המפריד בין הלוע האפי לפומי ומכונה ליתר דיוק השסתום החיכי-לועי (Velopharyngeal valve). החך מנווט את זרימת האוויר בנשימה ואת הנוזל בשתייה והמזון בבליעה לכיוונים הנכונים ומכוון את תהודת הדיבור. מומים מלידה של החך יכולים לגרום בתחילת החיים להפרעות בליעה ופליטות מבעד לאף. לאחר מכן, הפרעות הבליעה חולפות וייתכנו ליקויי דיבור, כגון תהודה אפית ושיבושי היגוי אופייניים. מומי החך כוללים חוסר תיאום של הלוע האפי, שסעים של החך כשסע תת-רירי נסתר, שסע תת-רירי גלוי ושסע החך.

פרופ' יהודה פינקלשטין
ד"ר אריאלה נחמני