שיהוק הוא עווית (כיווץ פתאומי) או עוויתות חוזרות ונשנות של הסרעפת, שאינן ניתנות לשליטה. הסרעפת היא שריר הממלא תפקיד חשוב בנשימה והוא מפריד בין החזה לבטן. עווית בסרעפת בעצם גורמת למיתרי הקול להיסגר באופן פתאומי, וזה מה שיוצר את צליל השיהוק. במרבית המקרים שיהוקים נמשכים כמה דקות. לעתים רחוקות, הם עלולים להימשך ימים, שבועות ואף חודשים. במקרים כאלו, הם עלולים לגרום לירידה במשקל ולעייפות קיצונית[1].
עובדות על שיהוק
רצף השיהוקים הארוך ביותר בכל הזמנים הגיע ל-68 שנים. זו כמובן לא הנורמה, שיהוק נורמלי נמשך בדרך כלל כ-5 דקות[2].
למרות ששיהוק נחשב למשהו טבעי, תדירות גבוהה או ממושכת עלולה להיות מטרד והיא דורשת טיפול רפואי. במקרים אחרים היא יכולה להיות תסמין להפרעה חמורה הדורשת בדיקות מקיפות. אם השיהוקים נמשכים יותר מ-48 שעות, יש לפנות לרופא/ה[3].
שיהוקים מתרחשים בכל הגילאים, והשכיחות שלהם אינה ידועה. עם זאת, השכיחות של שיהוקים מתמשכים גבוהה יותר בקרב חולים עם הפרעות מסוימות כגון פרקינסון, סרטן מתקדם וריפלוקס[4].
הימנעות מאלכוהול ואכילה לא מהירה מדי יכולים להפחית את הסיכוי לשיהוקים[5].
מה ההבדל בין שיהוק לגיהוק?
הגורמים לתופעות שיהוק וגיהוק, כמו גם מקור הקול שלהן, הם שונים. שיהוק, כאמור, נוצר כתוצאה מעווית פתאומי ולא רצוני של הסרעפת. הרעש האופייני לשיהוק נוצר מהסגירה הפתאומית והמהירה של הוושט ומהאוויר הנע דרך מיתרי הקול. גיהוק, לעומת זאת, הוא מה שמכונה בשפה העממית גרעפס - הוצאה של גז מהקיבה או מהוושט דרך הפה. גיהוק יכול להיות מלווה גם הוא בקול, הנגרם מרטט סוגר הוושט בזמן מעבר הגז.
[7] המנגנון שגורם לשיהוק שיהוק הוא רפלקס הכרוך בפעולה מסונכרנת של הסרעפת, השרירים הפותחים וסוגרים את קנה הנשימה, והעצבים הפועלים על השרירים אלו. בחוט השדרה, "מרכז השיהוק" ממוקם בין חוליות הצוואר הממוספרות C3-C5. כאשר ישנו גירוי במסלול זה מכל סיבה שהיא, הסרעפת עלולה להתכווץ באופן לא רצוני.
הסיבה לשיהוקים אינה ידועה, אך ישנם טריגרים שיכולים לגרום להם להיווצר כגון:
מזון חריף.
נוזלים חמים.
ארוחה כבדה.
משקאות אלכוהוליים או מוגזים.
התרגשות פתאומית.
מחלה או הפרעה המגרים את העצבים השולטים בסרעפת.
המצבים שעלולים להוביל לשיהוקים כרוניים או ממושכים כוללים בין היתר גידולים, מחלות מעיים, הפרעות בכבד או בכליות, ניתוח, תרופות מסוימות ועוד.
אבחון ובדיקות
האבחון אינו מסובך, וכל מה שהרופא/ה צריך/ה לעשות זה להקשיב לצליל השיהוק. לצד זאת, ייתכן שיהיה צורך לבצע בדיקה גופנית. אם הבדיקה מעלה ממצא מדאיג, ייתכנו הפניות למספר בדיקות לרבות בדיקות הדמיה, בדיקה אנדוסקופית ובדיקות מעבדה[8].
כאמור, שיהוק חולף בתוך מספר דקות. הטיפול בשיהוקים שאינם חולפים מעצמם כרוך לעתים קרובות בתרופות כגון תרופות הרגעה, כלורפרומאזין והלופרידול (תרופות אנטי פסיכוטיות), ופראמין (המגבירה את תנועת הקיבה). הליכים כירורגיים כגון הזרקות לעצב הסרעפת או ניתוקו בצוואר, הן אופציות הנעשות רק במקרים שבהם כל שאר הטיפולים נכשלו[10].
מניעה
[11] ישנן תרופות שניתן לקחת לפני טיפולים מסוימים ויכולות למנוע שיהוקים. לדוגמה, שיהוקים כתוצאה מחומרי הרדמה בניתוח ניתן למנוע על ידי נטילת פרמין מראש. שיהוקים קלים, החולפים לאחר זמן קצר, אך ניתן למנוע אותם על ידי ביצוע מהדברים הבאים:
שלום שרונה, זה נכון מאוד. לרפואה הסינית מספר כלים אבחנתיים המסתמכים על התבוננות ותחושה כאפשרות לאבחן את המטופל באופן מלא אל מול התסמינים והמהלך הקליני שהיא או הוא סובלים ממנו. באמת כפי שציינת, אבחנות הדופק והלשון הן הכלים העיקריים לאבחנה, אך ישנם גם אחרים כגון בדיקת בטן, מישוש ערוצים (ערוצי הדיקור בגפיים), אבחנת פנים ועוד. כאשר מטופלת או מטופל מגיעים אלי למרפאה, חשוב לי לאגד מספר רב ככל הניתן של כלים למידע מקיף אודות מצבם. לכן אני בודק את הדופק באופן ארוך ומעמיק, בוחן את הלשון ואף מבצע מעקב לאורך זמן, בודק את הערוצים בידיים וברגליים, וכן מתשאל ומשוחח אריכות עם המטופלים שלי בכדי להבין היכן ממוקמת ההפרעה שגרמה לתסמינים ולמחלה ואיך אפשר לטפל בה. כיוון שההתמחות שלי הינה בטיפול במערכת העיכול, והפרעות ומחלות שונות במערכת זו עשויים להיות קשורים למנגנונים שונים: תנועת הדם, מערכת העצבים והנפש, המערכת האנדוקרינית, מנגנונים מטבוליים ועוד, קבלת מידע מקיף מאפשרת לי לזהות את הבעיה ולטפל בה ביעילות. בברכה, אסף
שלום רב אוהד, צמחי מרפא סיניים עשויים להיות יעילים למגוון מאוד רחב של מצבים רפואיים במערכת העיכול. במחלות דלקתיות של מערכת העיכול כגון קרוהן וקוליטיס יש חשיבות אדירה לטיפול בצמחי מרפא, הן כתוצרים ממוקדים ומרוכזים כגון כורכומין המותאם לטיפול בקוליטיס, או אינדיגו לקרוהן, אך יותר מהכל מומלץ להשתמש במרשמי צמחי מרפא המותאמים אישית לפי האבחנה, בכדי לדייק את הטיפול הנכון לפי אבחנה ספציפית למטופל או מטופלת. באם ישנה שאלה ממוקדת אישית מוזמן לפנות ולהתייעץ. בברכה, אסף
שלום רב טל, בהחלט, ויש לזה הסבר די מדויק דרך העיניים של הרפואה הסינית. לפי הרפואה הסינית, מערכת העיכול (בעיקר מערכות הטחול והקיבה אך גם אחרות) אחראית על “עיבוד והתמרה” של מזון לנוזלים ולאנרגיה חיונית (צ׳י). כשהמערכת הזו נחלשת—אם בגלל סטרס מתמשך, תזונה לא מותאמת, עומס רגשי, תשישות פיזית או מחלה—היכולת לפרק מזון בצורה תקינה נפגעת. התוצאה יכולה להיות הופעה של רגישויות חדשות למזונות שבעבר לא עשו לך שום בעיה. בשפה פשוטה, זה לא רק “המזון בעייתי”, אלא שהמערכת שמקבלת אותו ואחראית על פירוקו והטמעתו פחות יציבה ומגיבה ביתר. החדשות הטובות הן שזה מצב דינמי וברוב המקרים ניתן לשיפור משמעותי דרך איזון מערכת העיכול—בעזרת התאמת תזונה מותאמת אישית, דיקור וצמחי מרפא. אם זה משהו שאתה חווה לאחרונה, שווה לבדוק את זה לעומק ולא רק להימנע ממזונות, שם לרוב נמצא הפתרון האמיתי. בברכה, אסף
היי קרינה, צרבות וריפלוקס הן תסמין (סימפטום) להפרעות רבות ע״פ הרפואה הסינית. לכן בזמן תהליך טיפולי, בכדי להתייחס למופע הצרבות והריפלוקס, יש לבצע תהליך אבחון מסודר ומקצועי. כאשר תהליך זה מתבצע באופן מיטבי, ניתן לייצר מהלך טיפול טוב ויעיל, אשר מתייחס גם לגורמי הרקע למופע (״השורש״ של הבעיה), אך גם יש להפחית בפועל את תופעת הריפלוקס אשר גורמת לסבל ופגיעה באיכות החיים. מקווה שמובן ושסייעתי להבנתך. בריאות טובה, אסף
אני סובל מעצירות כבר כמה שנים. אני אוכל הרבה סיבים, שותה מים ואפילו ניסיתי תוספים שונים – אבל הבעיה עדיין חוזרת. איך הרפואה הסינית מסבירה מצב כזה והאם יש דרך אחרת לטפל בזה
שלום רב אלכס, עצירות כרונית במבוגרים היא הפרעה נפוצה ביותר ומהווה בעיה הסובלים ממנה כ-12-15% מהאוכלוסיה הבוגרת. הסיבות להופעת ההפרעה מגוונות ותלויות בהיבטים משמעותיים כגון מין, גיל, טיפולים תרופתיים, תזונה, מבנה המעי, פעילות גופנית ועוד. כאמור, תזונה איננה הסיבה היחידה או יותר נכון - הפתרון היחיד להפרעה. גם שימוש יתר בסיבים ללא שתייה מרובה ומתאימה יכולים לבסס את העצירות הכרונית. ברפואה הסינית, עצירות כרונית נתפסת כביטוי לחוסר איזון פנימי – לא רק בעיה “מקומית” במעי. זה יכול לנבוע מיובש וחום, מחולשה של מערכת העיכול, או מתקיעות שנוצרת גם בגלל סטרס. לכן, הטיפול מתמקד לא רק בהקלה על היציאה, אלא בהחזרת הזרימה והאיזון לגוף כולו – דרך דיקור, תזונה וצמחי מרפא. אבחנה מדויקת חשובה הרבה יותר מהתוויית טיפול סימפטומטי בלבד. בברכה, אסף