דם בצואה

תשובה: ישנו מגוון סיבות אפשריות לצואה דמית, ואין אפשרות לאבחן סיבה ספציפית בלא בדיקה. ישנה גם חשיבות לכמות הדם, למספר היציאות הדמיות ובדיקות דם אשר יתנו אינדיקציה לגבי רמת ההמוגלובין ועוד פרמטרים. מכיוון שאתה בחור צעיר, ואינך מציין שהיו לך בעיות רפואיות בעבר או שיש לך מחלות כרוניות, יתכן שמדובר בטחורים, אשר באים לידי ביטוי בשל מאמץ היתר שאתה משקיע בשירותים על רקע אכילת אוכל חריף. יכולות להיות סיבות נוספות, בהן מחלה דלקתית של מערכת העיכול, ולכן אתה חייב לפנות לרופא גסטרואנטרולוג על מנת שיוכל לקבל ממך היסטוריה רפואית שלמה, לבצע את הבדיקה הפיזיקלית השלמה ולבצע את בדיקות המעבדה והדימות המתחייבים. דמם בצואה איננו מצב נורמלי, ואין להזניח את הטיפול בו גם אם לא נמצאים בארץ! ד"ר גיל טאובר - אינפומד

תשובה:

לעתים מתבלבלים בין תסמונת המעי הרגיז לבין מחלות מעיים דלקתיות כגון דלקת כיבית של המעי הגס. אולם תסמונת המעי הרגיז אינה מחלה ואינה גורמת לדלקת, דימום, נזק למעי, סרטן או מחלות חמורות אחרות. התסמונת מכונה הפרעה תפקודית, ופירושו של דבר הוא שאין כל סימן למחלה כאשר המעי נבדק, אולם המעי אינו פועל כפי שהוא אמור. הגורם לתסמונת המעי הרגיז אינו ידוע, ונכון להיום אין לתסמונת מרפא.

תשובה: ייתכן שאתה סובל מטחורים פנימיים. מאחר וקיים דימום תקופה ארוכה, מומלץ שתפנה להיבדק אצל רופא פרוקטולוג. תוכל לקרוא הסבר על טחורים בפורטל אינפומד בקישור: http://www.infomed.co.il/hemorrhoids.asp

תשובה: אענה לפי סדר שאלותייך: אריתמה היא אודם. בבדיקת הקולונוסקופיה שלך נראה מעט אודם סביב פתח התוספתן (האפנדיקס). אם אין לך סימפטומים ובבדיקה לא נראו סימני דלקת או אודם אחרים (באזורים אחרים במעי), אין לכך משמעות מיוחדת. השסתום האילאוציקלי הוא השסתום בין המעי הדק לבין המעי הגס. אף על פי שקולונסקופיה היא בדיקה שנועדה להראות את פנים המעי הגס, בבדיקה זו ניתן לעבור את השסתום הזה ולהדגים גם את החלק הסופי של המעי הדק. סעיפים, או במונח המקצועי דיברטיקולה, הם מעין כיסים קטנים היוצאים מחלל המעי הגס (הקולון). קיומם של סעיפים מעיד על מצב בשם דיברטיקולוזיס. במצב זה יוצאים מהמעי הגס מספר משתנה (יכולים להיות סעיפים בודדים עד מאות סעיפים) של כיסים קטנים המחוברים לחלל המעי הגס. סעיפים אלה הם מצב שכיח מאד באנשים מבוגרים, ובאחוז גבוה של הסובלים ממצב זה אין לכך כל משמעות, והמצב אינו פוגע באיכות או באורך חיי האנשים. אבל דיברטיקולוזיס יכולה להסתבך. שני סיבוכים עיקריים יכולים להתפתח. הסיבוך האפשרי הראשון האחד הוא דימום בצואה. קיום הסעיף בדופן המעי פוגע בשלמות דופן המעי ועלול להוביל לפגיעה בכלי דם קטנים. פגיעה בכלי דם מובילה לדימום, אשר במרבית המקרים מתבטא בהופעת דם טרי בצואה, ללא כאבים. הכמות יכולה להיות קטנה וחד-פעמית או גדולה מאד ומסכנת חיים. הטיפול בבעיה מותאם למצב. בדימום קשה נחוצים אשפוז, מתן מנות דם, ולעיתים ניתוח לכריתת הסעיף המדמם. אם הדימום קל, נחוצה השגחה בלבד. יש לציין כי לא קיים טיפול מניעתי, למעט תזונה עשירה בסיבים למניעת עצירות. סיבוך שני של דיברטיקולוזיס הוא התפתחות דלקת זיהומית בסעיף – דיברטיקוליטיס. הסיבה להתפתחות דלקת זיהומית זו היא בדרך כלל חסימת מוצא הסעיף והתרבות של חיידקים ותאי דלקת בסעיף החסום. הדבר מתבטא בכאבי בטן קשים, חום גבוה ולעיתים גם דימום בצואה. הטיפול בדיברטיקוליטיס הוא טיפול אנטיביוטי, ובמקרים קשים - ניתוח לכריתת הסעיף המזוהם. רפואה שלמה, ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד