מחלת ליים (Lyme disease) היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי חיידק ספירוכטה בשם בורליה בורגדורפרי (Borrelia burgdorferi). החיידק מועבר על ידי קרציה מסוג איקסודס ונפוץ במיוחד בצפון מזרח ארצות הברית,חלקים של קנדה ובאירופה, בהתאם לאזורים האנדמים לזני הקרציות המעבירים. הידבקות במחלת ליים דורשת מגע ישיר עם קרציה במשך כ-36 שעות ומובילה להופעת תסמינים בכ-80% מהנדבקים. לאחד ההדבקה, מערכת החיסון מזהה את החיידק ומפתחת תגובה חיסונית, בה מיוצרים ומופרשים לדם נוגדנים נגד החיידק. נוגדנים אלו ניתנים לזיהוי בדם כמספר שבועות לאחר ההדבקה, ומהווים עדות לזיהום ולמחלת הליים[1].
השלב השלישי והאחרון מתאפיין בעיקר בדלקות פרקים, במיוחד במפרקים גדולים ובברכיים.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובהופעת תסמינים המתאימים למחלת הליים. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה, אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[1].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לביצוע הבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. תוצאות יגיעו תוך ימים בודדים[3][4].
[1] תוצאה שלילית מעידה על היעדר נוגדנים נגד החיידק בורליה בורגדורפרי בדם, ממצא התומך בשלילת האבחנה של מחלת הליים.
יש לציין כי תיתכן תוצאת בדיקה שלילית כוזבת במקרים בהם קיימים נוגדנים בדם, אך ברמות שאינן מספיקות לזיהוי על ידי מכשור הבדיקה.
בנוסף, בשל זמני התגובה הדלקתית, ייצור הנוגדנים עשוי להתחיל רק מספר שבועות לאחר הדבקה ולכן במקרים בהם התקבלה תוצאה שלילית לבדיקה שבוצעה קרובה למועד ההדבקה המשוער, תידרש בדיקה נוספת כשבועיים עד ארבעה שבועות לאחר מכן.
תוצאה חיובית מעידה על הימצאות נוגדנים בדם ותומכת באבחנה של מחלת הליים.
לא כל תוצאה חיובית לנוגדנים מעידה על הידבקות במחלת הליים, שכן גורמים מחוללים נוספים (נגיף ה-EBV, עגבת) עלולים לגרום לייצור נוגדנים דומים שייקלטו כחיוביים בבדיקה.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
