רוטה (Rotavirus) הוא נגיף מסוג RNA המהווה את הגורם הנפוץ ביותר כיום לדלקת חמורה של הקיבה והמעי (גסטרואנטריטיס) בילדים מתחת לגיל 5, במיוחד במדינות מתפתחות. במדינות מפותחות הנגיף נפוץ פחות בשל תכניות החיסונים הכוללות חיסון נגד הנגיף. הידבקות בנגיף הרוטה עלולה לגרום לתסמינים חמורים של מערכת העיכול ולעתים גם לסכן חיים. בשל הדמיון הקליני של המחלה למחלות ולזיהומים אחרים של מערכת העיכול, אבחנה עלולה להיות מורכבת ללא עבודה מעבדתית. בבדיקת צואה לנגיף הרוטה ניתן לזהות אנטיגן של הנגיף בצואה כעדות לזיהום במעי[1].
צילום: shutterstock | joel bubble ben
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי באבחנת דלקת מעי בשל נגיף הרוטה[2], לרוב על-ידי רופא/ה משפחה או רופא גסטרו.
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
דלקת מעי בשל נגיף הרוטה – נגיף המועבר במחזור צואה-פה (דרך העברה של מחלות בה חלקיקי צואה של המדביק המכילים את הגורם המחולל מגיעים לחלל הפה של הנדבק), עובר במערכת העיכול וחודר לתאים בדופן המעי הדק על מנת להתרבות שם. שינוי זה בתאים גורם להובלה של גושי מזון פעילים אוסמוטית אל עבר המעי הגס, מה שמונע ספיגת נוזלים מהצואה ואף גורם למשיכה של נוזלים אל תוך חלל המעי וגורם לשלשול מימי.
תסמיני המחלה לרוב מופיעים לאחר תקופת דגירה של יום עד שלושה ימים, ויכולים להיות מגוונים בחומרתם. התסמינים לרוב נמשכים 5-7 ימים, כשהנפוצים ביותר הם[1]:
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובמקרים של שלשול חמור בילדים, קשישים ובעלי מערכת חיסונית מוחלשת - שאינה מגיב לאנטיביוטיקה. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[2].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשות הכנות מוקדמות לבדיקה. הבדיקה כוללת איסוף דגימת צואה לתוך כלי קיבול ומסירתה לצורך עיבוד. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[3][4].
אזהרות
סיכון: הבדיקה אינה פולשנית ואינה חושפת את הנבדק.ת לסיכונים[5].
פענוח תוצאות
[2] תוצאה שלילית עיבוד הדגימה לא הביא לזיהוי אנטיגן של נגיף הרוטה. יש לציין כי תוצאה זו אינה שוללת את האבחנה של הידבקות בנגיף, מכיוון שעלולה להימצא כמות קטנה מדי של הנגיף במעי בשביל הבדיקה או בשל דגימה לקויה.
תוצאה חיובית תוצאה חיובית מעידה על הימצאות הנגיף בצואה ובמעי ותומכת בהשערה כי הוא הגורם למחלה. תוצאה חיובית לנגיף הרוטה אינה שוללת את הימצאותם של גורמים נוספים שעלולים לגרום גם הם לתסמינים דומים. אם קיים חשד לזיהום משולב הכולל יותר מגורם אחד (למשל, זיהום משותף עם חיידק או פרזיט נוסף), יש לבצע בדיקות נוספות במקביל.
שלום ד"ר בעקבות כאבי בטן והקאות תכופות הופניתי לבדיקת דם לצליאק, שם יצא כי יש לי מחסור בIGA (11.1, הטווח הוא 65-421), וכמו כן מחסור בברזל ומחסור בחומצה פולית. בדיקת הTIGA יצאה שלילית (קטן מ3 U/ml) אך להבנתי היא לא אמינה בגלל החוסר בנוגדן. בעקבות כך ביצעתי בדיקת DGP igG/igA, שם התוצאה שהתקבלה היא 10, כאשר הטווח הוא 0-6.9. נכון לעכשיו ביצעתי השבוע בדיקת גסטרו, רופא הגסטרו שביצע את הבדיקה רשם שלא ראה פגיעה בסיסי המעי. כרגע מחכה רק לתוצאות הביופסיה. רציתי לדעת מה הסבירות לכך שזה אכן צליאק והאם יש בדיקות דם נוספות שאני יכולה לעשות שלא מבוססות על הIGA. תודה!
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
המשך
נועה12/03/2024 | 09:58
תודה על התשובה. אשמח להבין אם לדעתך התוצאות של הבדיקת דם מראות על צליאק, ואם קיימות עוד בדיקות דם שאפשר לעשות שלא מתבססות על iga. תודה!
שלום ד"ר קרטר ישנן תקופות שבהן מיד אחרי התרוקנות בבוקר אני מרגיש חולשה קיצונית שממשיכה איתי שעות, עד תחושה של כמעט עלפון. סימנים נוספים כוללים רעידות בידיים וברגליים, תחושה שהבטן "ריקה", וכאב עמוק וממוקד במרכז הבטן (לפעמים מרגיש כמעט בגב). האם יש משהו שניתן לעשות כדי להקל עד שאוכל לבצע בירור כראוי?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
כמו כל הרופאים, לא מכירים את הבעיה ונותנים עצה
שיפי09/07/2024 | 16:18
סובלת מבעיה דומה. אף רופא לא מכיר או מבין את התופעה. נותנים משלשלים למרות שזאת לא בעיה של עצירות או קושי ביציאות אלא תגובה לאחר יציאות. אולי קשור לבעיה נוירולטגית ועצב הואגוס, אבל רוב הנוירולוגים גם לא מבינים בזה וכך המון אוכלוסיה סובלים ומתקשה לתפקד ללא כל עזרה והבנה של אף אחד.
פרופסור נכבד, בן 66. נמצאתי רגיש למשפחת הפנצילינים. טופלתי ב 3 סבבים בחיידק ההליקובקטר, ושלושת הסבבים נכשלו. עדיין חיובי וסימפטומטי. מה הרפואה מציעה במצב כזה? חן חן
התבקשתי לתת בדיקת צואה כדי לוודא הכחדת חיידק הליקובקטר לאחר טיפול. בשעה 9:00 בבוקר לערך נתתי צואה, בשעה 10:00 הגעתי לאחות, שסירבה לקבלה כי הגעתי לאחר איסוף הבדיקות למעבדה. חזרתי הביתה, שמתי את הבדיקה בחדר מקורר עם מזגן ולמחרת ב-6:00 בבוקר מסרתי אותה. רציתי לוודא שמבחינת זמנים זה תקין, והבדיקה לא התקלקלה בינתיים, ככה שהתוצאה שקיבלתי נכונה ומדוייקת. הסיבה שעשיתי זאת היא כי אין לי אפשרות לשלוט על מתן הצואה, ולרוב זה יקרה בשעות שלא מקבלים בהן בדיקות ויהיה עליי להמתין קרוב ליממה עד למסירתה
שלום בשל קלפרוטקטין גבוה (מעל 400) אני נדרש לעבור בירור של המעי הדק. אין לי תסמינים אופיניים לibd, רק כאבי בטן. איזו בדיקה עדיפה- ct/mra או קפסולה של המעי הדק? מה יתן תמונה יותר אמינה?