פורום פסיכוגריאטריה - עמוד 13

שלום כרמית. ייתכן שמדובר במצב בלבולי חריף. ההסתמנות שאת מתארת מעט חריגה. ממליץ על בדיקת פסיכוגריאטר בהקדם האפשרי. רפואה שלמה.

בהמשך לתשובתך אימי נבדקה ע״י פסיכוגריאטר וגריאטר נוסו אין ספור תרופות ולא הצלחנו להגיע לאיזון להפך רק הפך גרוע יותר

שלום כרמית. הסיבה השכיחה ביותר לדליריום היא תוספת תרופה/ עודף תרופות. לכן, לעיתים קרובות הטיפול הטוב ביותר הוא הפסקת תרופות "תורמות" , בנוסף לאיזון מחלות הרקע וטיפול לא תרופתי (פעילות גופנית, תיקון חסכים סנסורים, רה-אוריינטציה וכו') לדאבוני, פעמים רבות רופאים אינם מזהים את הבעיה במהרה, ואז הסיכוי להחלים ממנה פוחת. עם זאת, ברוב המקרים ניתן להחזיר את המצב לקדמותו עם טיפול נכון, אך כמובן שאם המצב זוהה מאוחר, הסיכוי להשיב את המטופל למצבו הבסיסי פוחת. רפואה שלמה.

שלום ניבה. לא מומלץ, בעיקר לא בקשישים, בשל סיכון מוגבר לנפילות וירידה קוגניטיבית. תמיד יש להסתכל על ההקשר הרחב יותר. אם מדובר בדכאון, עדיף לתת תרופה הפועלת הן נגד דכאון והן תורמת לעלייה באיכות השינה. רפואה שלמה.

שלום סולי. אצירת שתן היא בעיה חריפה שהטיפול בה מחייב החדרת קטטר לשלפוחית השתן. אצירת שתן עלולה לגרום למצב בלבולי חריף. גם קטטר השתן. עם זאת, אין דרך אחרת לטפל באצירת שתן. לא תמיד צריך להשאיר את הקטטר. לרוב, יש מקום לנסות גמילה מקטטר מספר פעמים, אך זה תלוי בסיטואציה כמובן. אם יש דרך, ישנה עדיפות לקטטריזציה לסירוגין מספר פעמים ביום ע"י הקשיש או ע"י אדם אחר, עקב סיכון מופחת לזיהומים בדרכי השתן. רפואה שלמה.

לא הבנתי את המושג. האם הכוונה לקטטר חיצוני? הרי יש צינור לשלפוחית השתן פנימה. שהקשיש מלביש, או המטפל, לבד? או שמא פקק? מה זה קטטריזציה

שלום סולי. הכוונה היתה לקטטר שתן המוכנס ומוצא משלפוחית השתן לצורך ניקוזה (מתאים בשלפוחית אטונית למשל). הפעולה יכולה להתבצע ע"י המטופל או ע"י מטפלו. היתרון הגדול על פני קטטר שתן קבוע- הסיכון לזיהומים בדרכי השתן פוחת. רפואה שלמה.

שלום ענת. הזיות ייתכנו חלק מתסמונת אחרת העלולה להופיע לאחר אצירת שתן. חשוב לזכור- במידה ואין תסמינים בזיהום בדרכי השתן (במידה ויש קטטר שתן עליית חום או דלף סביב הקטטר למשל מספיקים), לא מטפלים בזיהום בדרכי השתן, אף אם יש צמיחת פתוגנים בתרבית השתן (כלומר, בקטראוריה אסימפטומטית), למעט במצבים מיוחדים (היריון, לפני פעולות פולשניות מסויימות). רפואה שלמה.

שלום חיים. בגדול ציפרו שייך למשפחת הקינלונים הפועלים בעיקר על חיידקים גרם שליליים, ולכן טובה לזיהומים בדרכי השתן למשל. היא פועלת גם על מחוללים שכיחים של דלקת ריאות ומחלות זיהומיות אחרות. לגבי הקשר לדליריום- זיהומים עצמם עלולים לגרום לדליריום. מנגד, אנטיביוטיקה עצמה עלולה לגרום לדליריום, כשיש סוגים הגורמים לכך יותר או פחות מאחרים (לא נכנס לסוגים כאן, כמובן). רפואה שלמה.

ההמלצה של (AGS (American Geriatric Society הנה להאכיל אדם בעל קיהיון מתקדם דרך הפה, ואין מקום להזנה פראנטרלית ע"י גסטרוסטום (PEG) או זונדה, מאחר וזה מסב לו סבל, מפחית את איכות חייו, לא מונע אספירציות באופן מובהק ולא מעלה את תוחלת חייו באופן מהותי. המטפל/ בן המשפחה נדרש לסבלנות רבה- עליו להאכיל את האדם החולה באיטיות רבה. מרקם המזון המומלץ הוא דייסתי. חלק מהמזון יילעס ע"י המטופל באיטיות, חלק יחזיקו את המזון בלחיים (pocketing) ולא יבלעו אותו ואף ירקו אותו החוצה. כמובן שהזנה זו לא תספק את צרכיו האנרגטים של המטופל, אך זו ההזנה המומלצת. למותר לציין, שבקיהיון מתקדם הרעב פחות מציק לאדם, ככל הנראה. לא ניתן למנוע אספירציה בדרך זו במאת האחוזים, אך הסיכון לאספירציה פוחת, ויש יתרון מבחינת שיפור באיכות חיי המטופל. רפואה שלמה.

ובמצב שכזה, של אכילה איטית, ובטוחה יותר. האם ניתן לשער שתוחלת החיים, עם התקדמות דמנציה, היא לא שנה קדימה למשל? הם מאריכים חיים עם תזונה פחותה? הרי צריך גם לשתות מים בהסמכה. כדורים לרסק עם המים? אחוז בודד מכירים את המושג אספירציה.

שלום צחי. ההיגיון אומר שאדם בעל דמנציה סופנית שאוכל פחות יחיה מעט פחות מאדם המקבל הזנה אנטרלית דרך זונדה או PEG. עם זאת, איכות החיים פוחתת משמעותית בהזנת זונדה/ גסטרוסטום ביחס להזנה רגילה דרך הפה. ה AGS ממליץ לא להחדיר צינורות הזנה לאדם בעל דמנציה סופנית. אני מניח שהשיקול המרכזי שניצב לנגד עיניהם היה שמירה על איכות חיי המטופל, ככל שניתן. בנימה אישית, אני מסכים עם גישה זו המציבה איכות חיים במקום הראשון במטופלים בעלי דמנציה סופנית. עם זאת, לכל אדם יש זכות בחירה בנוגע לגופו, וזכות זו עומדת מעל כל הנחייה של ארגון מקצועי.

שלום ירדן. אצירת שתן עלולה להיום הזרז לדליריום (מצב בלבולי חריף). החדרת קטטר עצמה כטיפול באצירת השתן, עלולה לגרום גם כן לדליריום. למעשה, בקשישים שבריריים (frail), דברים פעוטים, לכאורה, עלולים לגרום לדליריום. לכן, חשוב מאוד להמנע ממצב זה הטומן בחובו סיכון מוגבר להשמה בבית אבות, לתחלואה ולתמותה . במידה ובכל זאת האדם דלרנטי, אזי יש לזהות מצב זה בהקדם ולטפל בסיבות העלולות לגרום לו, ובכך להעלות את הסיכוי "להוציאו" מהמצב הבלבולי. הנושא לרוב בתת זיהוי ע"י רופאים בקהילה, ולכן באם ישנו חשד, מומלץ להיוועץ בפסיכוגריאטר על מנת לקבל מענה מיטבי. רפואה שלמה.

הובילו לדילריום. 4-5 ימים זה חלון זמן מספק להחזיר למצב הפיך? כ-10 ימים זה חלון זמן מספק? מה קורה אם צריך קטטר קבוע? הרי עד לאבחון פסיכוגריאטר יכול לעבור גם חודש.

שלום ירדן. כאמור, הן אצירת שתן והן החדרת קטטר עלולים להיות טריגר להתפתחות דליריום. דליריום בהגדרה הוא מצב הפיך (למרות שאם לא מזהים מהר ומטפלים כראוי, ייתכן מצב בו הדליריום נותר בצורה חלקית). מניסיוני, במרבית המקרים ניתן להשיב את המצב לקדמותו. הפרוגנוזה תלויה בזיהוי מהיר של הדליריום ובטיפול נכון במצב. רפואה שלמה.

נפילה בפני עצמה עלולה לגרום למצב בלבולי חריף (דליריום) אשר עלולה לגרום להחמרה בדמנציה, גם לאחר חלוף המצב הבלבולי החריף (אם מזוהה במהרה, הסיכוי לחזור למצב הבסיסי הקודם הנו גבוה יותר). לגבי מירו- כל התרופות נוגדות הדכאון מפחיתות נתרן בדם. עם שאת, מירו (מירטזפין) מפחיתה נתרן פחות מאחרות, ולכן היא טובה במיוחד במטופלים בעלי רמת נתרן נמוכה גבולית. כמובן שיש להתייחס לפקטורים נוספים בקביעת תכנית הטיפול. מומלץ להיוועץ בפסיכוגריאטר לקבלת טיפול הולם. רפואה שלמה.

שלום דוד. אספירציות וזיהומים הן הגורמים השכיחים לתמותה בדמנציות בשלבים המתקדמים. הפרעות בליעה (דיספאגיה) המובילות לאספירציות עלולות לקרות תוך פרק זמן קצר. חשוב להבין את הקונטקסט הכללי. האם מדובר בקיהיון סופני? באיזה סוג דמנציה מדובר? האם היו אירועים מסוג זה בעבר? מומלץ להיוועץ בפסיכוגריאטר בקהילה לקבלת טיפול מיטבי. רפואה שלמה.