פורום פסיכוגריאטריה - עמוד 12

שלום ציפי הספירה הלבנה יכולה לעלות בכל מצב מתח (סטרס) לגוף. גם אצירת שתן היא סטרס לגוף ועשויה להעלות את הספירה הלבנה. מכל מקום, אצירת שתן היא גורם סיכון לזיהום בדרכי השתן, שיכול גם להעלות את הספירה הלבנה ואת שקיעת הדם וה-CRP. רפואה שלמה.

ניתן לשער שגם ה- RPC יעלה בהתאם? "יצטבר" לרמות גבוהות. כי החולה לא מסורטן. לא אונקולוגי. ללא דלקת וללא זיהום פעיל. היינו אותן WBC

שלום ציפי. עליית CRP אינה ספציפית (אך יותר ספציפית מ ESR). מכל מקום, אם יש אצירת שתן של 1 ליטר בסונר שלפוחית, הפתרון הוא החדרת קטטר לשלפוחית השתן. רפואה שלמה.

שלום נגה. אי יציבות בהליכה עשויה לנבוע מסיבות רבות, למשל ריבוי תרופות (ראי מאמר שכתבתי בנושא), אוטם במוחון, הפרעות תנועה שונות ועוד. ממליץ לפנות לנוירולוג/ פסיכוגריאטר לבירור. רפואה שלמה.

שלום שלמה. חשוב להבין שבהאזנה לריאות הרגישות והספציפיות עומדות על כ-50 אחוזים בלבד. לכן, אם קיים חשד לדלקת ריאות, יש לבצע אנמנזה (תשאול), בדיקה גופנית (כולל נטילת סימנים חיוניים), ורק אם עולה חשד, יש להמשיך לבדיקות מעבדה וצילום חזה לאבחנת דלקת ריאות.

שלום יוסי יש בעיה לאבחן זיהום בדרכי השתן בנושאי קטטר, שהסיכון אצלם מוגבר. הסיבה היא שבשתן של רוב נושאי הקטטר ימצאו חיידקים בתרבית שתן., אך אלה חיידקים שמקורם בקטטר. לכן האבחנה מחייבת עליית חום למשל או דלף סביב הקטטר או רגישות בבטן תחתונה או במתניים וכו' וגם החלפת קטטר ונטילת דגימה טריה (לפני שישנה צמיחת חיידקים על הקטטר). חשוב לציין- אסור לתת אנטיביוטיקה אם אין סיבה אמיתית בשל עמידות הולכת ועולה של הפתוגנים לאנטיביוטיקה. שתן עכור ו/או ריח רע מהשתן אינם מעידים על זיהום בדרכי השתן. לגבי דליריום- יכול להיווצר אצל קשישים רבים בעלי אצירת שתן, קטטר שתן ו/או זיהום בדרכי השתן. חשוב לציין שהבלבול יכול להיגרם גם מאנטיביוטיקה (כשיד אנטיביוטיקות שיותר נוטות לגרום למצב בלבולי חריף ביחס לאחרות). רפואה שלמה.

(הרי יש אנטיביוטיקות שניתנות גם לחודשיים.) או שמא רק ניקוז יכול לפתור את הבעיה, ולהוציא את החיידקים, גם אם טובים, הא ותו לא? 2) בבילבול ניתן להסתמך על חום אמין? זיהום גם יכול לפגוע באמינות המדידה? קהילה לא יודעת לטפל בקשישים או לאבחן.

שלום יוסי. הבעיה בקהילה (וגם בבתי החולים) הנה שרופאים רבים נותנים אנטיביוטיקה ללא התוויה אמיתית לטיפול. בטווח הארוך הפתוגנים הללו מגלים עמידות לאנטיביוטיקות "רגילות" ואז צריך לתת אנטיביוטיקה חזקה יותר. לצערי, אם השימוש המיותר באנטיביוטיקה יימשך, עוד מספר שנים לא ניתן יהיה לרפא זיהומים בקטריאלים קלים. שימוש ממושך באנטיביוטיקה ניתן במצבים לא שכיחים כמו אנדוקרדיטיס או אוסטאומיאליטיס. במקרים הללו היעדר טיפול ממושך עלול לגרום לסיבוכים קשים ואף לתמותה. בבלבול יש בעיה להסתמך על מדידת חום בפה. מומלץ למדוד חום רקטלית. בנוסף, מומלץ לקחת ל"ד, דופק וסטורציה כדי לקבל תמונה מקיפה על המצב ולטפל בהתאם לממצאים באנמנזה, בדיקה גופנית, בדיקות מעבדה, רדיולוגיה וכו'. רפואה שלמה

שלום ענת. דמנציה עשויה בהחלט לגרום להפרעה מוטורית בבליעה במחלת אלצהיימר (הדמנציה השכיחה מכולן), הפרעת הבליעה נוטה להגיע בשלב מתקדם של המחלה. עם זאת יש דמנציות נדירות בהן הפרעת הבליעה מופיעה בשלב מוקדם יותר במחלה. חשוב מאוד לזהות ולטפל במצב זה, מאחר ואספירציות (שיאוף) הן הגורם השכיח ביותר לתמותה בדמנציה. לגבי אירוע מוחי- שכיחה בעיה בבליעה בפגיעה בטריטוריות וסקולריות מסוימות, אך בעית הבליעה משנית לאירוע מוחי הפיכה במרבית המקרים. כמובן שיש לזהות ולטפל בהתאם כאשר ההפרעה טרם חלפה. רפואה שלמה.

שלום שלמה. פעילות יתר של בלוטת התריס עלולה להשפיע על פעילות תרופות אחרות ברמה נמוכה מאוד של TSH (עקב פידבק שלילי על ידי הרמות הגבוהות של הורמוני בלוטת התריס). במידה וישנה חריגה קלה, זה לא אמור להשפיע על התגובה לכדורים. לגבי הקשר לדמנציה, הפרעות בבלוטת התריס עלולות לגרום לירידה קוגניטיבית (אך לא לדמנציה בפני עצמה) ולתסמיני דכאון וחרדה. לכן, חשוב מאוד לבדוק TSH בכל הערכה של ירידה קוגניטיבית ו/אפקטיבית ולטפל בהתאם. רפואה שלמה.

שלום רב. בונדורמין אינו מומלץ כלל בקרב קשישים, ודאי שלא בקרב בעלי דמנציה. בדמנציה מסוג זה יש שכיחות גבוהה של רגישות לתרופות אנטי פסיכוטיות, ולכן לא מומלץ להשתמש בהן להשראת שינה במחלה זו. ציפרלקס הוא טיפול טוב נוגד דכאוו וחרדה, אך הוא אינו סדטיבי (משרה שינה) בחלק מהמקרים. ממליץ לפנות לפסיכוגריאטר עם בדיקות דם עדכניות ורישום אק"ג לקבלת החלטה איזו תרופה הכי מתאימה להשראת ואחזקת שינה אצל אמך. רפואה שלמה.

שלום כרמית. ייתכן שמדובר במצב בלבולי חריף. ההסתמנות שאת מתארת מעט חריגה. ממליץ על בדיקת פסיכוגריאטר בהקדם האפשרי. רפואה שלמה.

בהמשך לתשובתך אימי נבדקה ע״י פסיכוגריאטר וגריאטר נוסו אין ספור תרופות ולא הצלחנו להגיע לאיזון להפך רק הפך גרוע יותר

שלום כרמית. הסיבה השכיחה ביותר לדליריום היא תוספת תרופה/ עודף תרופות. לכן, לעיתים קרובות הטיפול הטוב ביותר הוא הפסקת תרופות "תורמות" , בנוסף לאיזון מחלות הרקע וטיפול לא תרופתי (פעילות גופנית, תיקון חסכים סנסורים, רה-אוריינטציה וכו') לדאבוני, פעמים רבות רופאים אינם מזהים את הבעיה במהרה, ואז הסיכוי להחלים ממנה פוחת. עם זאת, ברוב המקרים ניתן להחזיר את המצב לקדמותו עם טיפול נכון, אך כמובן שאם המצב זוהה מאוחר, הסיכוי להשיב את המטופל למצבו הבסיסי פוחת. רפואה שלמה.

שלום ניבה. לא מומלץ, בעיקר לא בקשישים, בשל סיכון מוגבר לנפילות וירידה קוגניטיבית. תמיד יש להסתכל על ההקשר הרחב יותר. אם מדובר בדכאון, עדיף לתת תרופה הפועלת הן נגד דכאון והן תורמת לעלייה באיכות השינה. רפואה שלמה.

שלום סולי. אצירת שתן היא בעיה חריפה שהטיפול בה מחייב החדרת קטטר לשלפוחית השתן. אצירת שתן עלולה לגרום למצב בלבולי חריף. גם קטטר השתן. עם זאת, אין דרך אחרת לטפל באצירת שתן. לא תמיד צריך להשאיר את הקטטר. לרוב, יש מקום לנסות גמילה מקטטר מספר פעמים, אך זה תלוי בסיטואציה כמובן. אם יש דרך, ישנה עדיפות לקטטריזציה לסירוגין מספר פעמים ביום ע"י הקשיש או ע"י אדם אחר, עקב סיכון מופחת לזיהומים בדרכי השתן. רפואה שלמה.

לא הבנתי את המושג. האם הכוונה לקטטר חיצוני? הרי יש צינור לשלפוחית השתן פנימה. שהקשיש מלביש, או המטפל, לבד? או שמא פקק? מה זה קטטריזציה

שלום סולי. הכוונה היתה לקטטר שתן המוכנס ומוצא משלפוחית השתן לצורך ניקוזה (מתאים בשלפוחית אטונית למשל). הפעולה יכולה להתבצע ע"י המטופל או ע"י מטפלו. היתרון הגדול על פני קטטר שתן קבוע- הסיכון לזיהומים בדרכי השתן פוחת. רפואה שלמה.