פורום פסיכוגריאטריה - עמוד 12

ההמלצה של (AGS (American Geriatric Society הנה להאכיל אדם בעל קיהיון מתקדם דרך הפה, ואין מקום להזנה פראנטרלית ע"י גסטרוסטום (PEG) או זונדה, מאחר וזה מסב לו סבל, מפחית את איכות חייו, לא מונע אספירציות באופן מובהק ולא מעלה את תוחלת חייו באופן מהותי. המטפל/ בן המשפחה נדרש לסבלנות רבה- עליו להאכיל את האדם החולה באיטיות רבה. מרקם המזון המומלץ הוא דייסתי. חלק מהמזון יילעס ע"י המטופל באיטיות, חלק יחזיקו את המזון בלחיים (pocketing) ולא יבלעו אותו ואף ירקו אותו החוצה. כמובן שהזנה זו לא תספק את צרכיו האנרגטים של המטופל, אך זו ההזנה המומלצת. למותר לציין, שבקיהיון מתקדם הרעב פחות מציק לאדם, ככל הנראה. לא ניתן למנוע אספירציה בדרך זו במאת האחוזים, אך הסיכון לאספירציה פוחת, ויש יתרון מבחינת שיפור באיכות חיי המטופל. רפואה שלמה.

ובמצב שכזה, של אכילה איטית, ובטוחה יותר. האם ניתן לשער שתוחלת החיים, עם התקדמות דמנציה, היא לא שנה קדימה למשל? הם מאריכים חיים עם תזונה פחותה? הרי צריך גם לשתות מים בהסמכה. כדורים לרסק עם המים? אחוז בודד מכירים את המושג אספירציה.

שלום צחי. ההיגיון אומר שאדם בעל דמנציה סופנית שאוכל פחות יחיה מעט פחות מאדם המקבל הזנה אנטרלית דרך זונדה או PEG. עם זאת, איכות החיים פוחתת משמעותית בהזנת זונדה/ גסטרוסטום ביחס להזנה רגילה דרך הפה. ה AGS ממליץ לא להחדיר צינורות הזנה לאדם בעל דמנציה סופנית. אני מניח שהשיקול המרכזי שניצב לנגד עיניהם היה שמירה על איכות חיי המטופל, ככל שניתן. בנימה אישית, אני מסכים עם גישה זו המציבה איכות חיים במקום הראשון במטופלים בעלי דמנציה סופנית. עם זאת, לכל אדם יש זכות בחירה בנוגע לגופו, וזכות זו עומדת מעל כל הנחייה של ארגון מקצועי.

שלום ירדן. אצירת שתן עלולה להיום הזרז לדליריום (מצב בלבולי חריף). החדרת קטטר עצמה כטיפול באצירת השתן, עלולה לגרום גם כן לדליריום. למעשה, בקשישים שבריריים (frail), דברים פעוטים, לכאורה, עלולים לגרום לדליריום. לכן, חשוב מאוד להמנע ממצב זה הטומן בחובו סיכון מוגבר להשמה בבית אבות, לתחלואה ולתמותה . במידה ובכל זאת האדם דלרנטי, אזי יש לזהות מצב זה בהקדם ולטפל בסיבות העלולות לגרום לו, ובכך להעלות את הסיכוי "להוציאו" מהמצב הבלבולי. הנושא לרוב בתת זיהוי ע"י רופאים בקהילה, ולכן באם ישנו חשד, מומלץ להיוועץ בפסיכוגריאטר על מנת לקבל מענה מיטבי. רפואה שלמה.

הובילו לדילריום. 4-5 ימים זה חלון זמן מספק להחזיר למצב הפיך? כ-10 ימים זה חלון זמן מספק? מה קורה אם צריך קטטר קבוע? הרי עד לאבחון פסיכוגריאטר יכול לעבור גם חודש.

שלום ירדן. כאמור, הן אצירת שתן והן החדרת קטטר עלולים להיות טריגר להתפתחות דליריום. דליריום בהגדרה הוא מצב הפיך (למרות שאם לא מזהים מהר ומטפלים כראוי, ייתכן מצב בו הדליריום נותר בצורה חלקית). מניסיוני, במרבית המקרים ניתן להשיב את המצב לקדמותו. הפרוגנוזה תלויה בזיהוי מהיר של הדליריום ובטיפול נכון במצב. רפואה שלמה.

נפילה בפני עצמה עלולה לגרום למצב בלבולי חריף (דליריום) אשר עלולה לגרום להחמרה בדמנציה, גם לאחר חלוף המצב הבלבולי החריף (אם מזוהה במהרה, הסיכוי לחזור למצב הבסיסי הקודם הנו גבוה יותר). לגבי מירו- כל התרופות נוגדות הדכאון מפחיתות נתרן בדם. עם שאת, מירו (מירטזפין) מפחיתה נתרן פחות מאחרות, ולכן היא טובה במיוחד במטופלים בעלי רמת נתרן נמוכה גבולית. כמובן שיש להתייחס לפקטורים נוספים בקביעת תכנית הטיפול. מומלץ להיוועץ בפסיכוגריאטר לקבלת טיפול הולם. רפואה שלמה.

שלום דוד. אספירציות וזיהומים הן הגורמים השכיחים לתמותה בדמנציות בשלבים המתקדמים. הפרעות בליעה (דיספאגיה) המובילות לאספירציות עלולות לקרות תוך פרק זמן קצר. חשוב להבין את הקונטקסט הכללי. האם מדובר בקיהיון סופני? באיזה סוג דמנציה מדובר? האם היו אירועים מסוג זה בעבר? מומלץ להיוועץ בפסיכוגריאטר בקהילה לקבלת טיפול מיטבי. רפואה שלמה.

שלום יעל. הטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית הוא באמצעות SSRI ו/או פסיכותרפיה. קו 1 הוא אכן בתרופות ממשפחת ה SSRI, כמו סרנדה. לעיתים יש לעלות למינון גבוה יותר ב OCD עד שרואים תגובה (אם יש תגובה חלקית). אפשרות אחרת (במידה ואין תגובה כלל) היא להחליף ל SSRI אחר או לקבוצה אחרת של נוגדי דכאון וחרדה. ממליץ לפנות לפסיכיאטר/ פסיכוגריאטר המטפל להמשך טיפול. רפואה שלמה.

שלום ליאור. הירידה הקוגניטיבית תיתכן משנית לסיבות לרבות. יש לבצע בדיקות דם מקיפות על מנת לשלול סיבה הפיכה. לא הבנתי מדוע הגריאטר הוסיף טיפול בליפיטור לירידה קוגניטיבית? ליפיטור עלול לגרום לירידה קוגניטיבית. לכן, יש לתתו רק אם ישנה התוויה לכך, וגם אז מקובל לתת מינון נמוך של סטטין. מצב רוח ירוד ייתכן משנית לדכאון ו/ או לחרדה. אם אמא מטופלת כבר בתרופות נוגדות דכאון וחרדה ללא תגובה משמעותית, יש לשקול שמדובר בסיבה אחרת הגורמת לתסמינים. ממליץ להיוועץ בפסיכוגריאטר בהקדם. רפואה שלמה.

סליחה ד"ר, בהמשך להתכתבות בנינו, הכדור השני בנוסף לוויפאקס שהיא מקבלת הוא סירווקל 25 מ"ג (האם זה לא מינון נמוך מידי ?) זה כבר תחילת שבוע חמישי שהיא לוקחת את הכדור. המון תודה על התייחסותך

שלום ליאור. השאלה היא מדוע ניתן הסרוקוול. האם קיימת התוויה לתתו? לגבי מינון הסרוקוול- המינון מותאם אינדיבידואלית. יש מצבים בהם מינון 25 מ"ג מספיק בהחלט. מנגד, יש מצבים בהם יש צורך לעלות במינון הסרוקוול עד קבלת תגובה רצויה. רפואה שלמה.

שלום לי. התמונה המתוארת בשאלתך אכן נראית כמו דכאון, ואולם לא ניתן לומר זאת בוודאות מבלי לבדוק אותה. בנוגע לסיבה שהטיפול בנוגדי דכאון לא הועיל- ייתכן ויש מרכיב פסיכוטי בדכאון. במצב זה, יש להתרשם באם אכן קיים מרכיב פסיכוטי ולטפל בהתאם גם בתרופות אנטי פסיכוטיות. ממליץ לפנות לפסיכוגריאטר לצורך הערכה מקיפה של המצב. רפואה שלמה.

שלום אלה. האם את מתכוונת לאנורקסיה נברוזה? אם כן, ממליץ לפנות לפורום פסיכיאטריה של גיל הנעורים. אם את מתכוונת לתיאבון ירוד ובדידות כחלק מדכאון, יש ספרים רבים בנושא. אנא פני אלי בפרטי ואשמח לעזור.

שלום אוהד. נוכחות חיידקים בשתן היא ממצא שכיח ואין לטפל בו, למעט במספר מקרים חריגים (למשל בנשים בהיריון). נוכחות החיידקים עצמה אינה מעידה על זיהום בדרכי השתן (ודאי בהיעדר עלייה במדדי הדלקת), ולכן לא סביר שתגרום לשינוי התנהגותי ו/או לדליריום באדם. יש לחפש סיבות נוספות העלולות לגרום לגרום לשינוי התנהגותי באדם ולתקנן. רפואה שלמה.