פורום פסיכוגריאטריה - עמוד 14

שלום אלה. האם את מתכוונת לאנורקסיה נברוזה? אם כן, ממליץ לפנות לפורום פסיכיאטריה של גיל הנעורים. אם את מתכוונת לתיאבון ירוד ובדידות כחלק מדכאון, יש ספרים רבים בנושא. אנא פני אלי בפרטי ואשמח לעזור.

שלום אוהד. נוכחות חיידקים בשתן היא ממצא שכיח ואין לטפל בו, למעט במספר מקרים חריגים (למשל בנשים בהיריון). נוכחות החיידקים עצמה אינה מעידה על זיהום בדרכי השתן (ודאי בהיעדר עלייה במדדי הדלקת), ולכן לא סביר שתגרום לשינוי התנהגותי ו/או לדליריום באדם. יש לחפש סיבות נוספות העלולות לגרום לגרום לשינוי התנהגותי באדם ולתקנן. רפואה שלמה.

שלום עדי. בגדול, לא מומלץ לקשישים לקחת ציפרלקס במינון גבוה מ 10 מ"ג/ יום עקב הסיכוו להארכת מקטע QT באק"ג (נכון גם לציפרמיל- מומלץ לתת עד 20 מ"ג/יום). 3 נוגדי דכאון בו זמנית (במיוחד ציפרלקס ואיקסל) עלולים לגרום להיפונתרמיה, מצב העלול לגרום לירידה קוגניטיבית, דליריום (מצב בלבולי חריף), פרכוסים ואף תרדמת, ולכן חיובי לעקוב אחר רמת הנתרן בדם. הכשירות למהלכים מסוימים מושפעת כמובן מעודף תרופות פסיכיאטריות, אך לא ניתן לקבוע חד משמעית שאדם הנוטל תרופות מסויימות לא יהיה כשיר לבצע פעולה מסויימת. לצורך הערכת כשירות של אדם לבצע פעולה מסויימת, יש לפנות לפסיכו- גריאטר. בנוסף, מומלץ לשקול שוב אם אכן מדובר בדכאון "רגיל" שאינו מאוזן ע"י 3 תרופות מ 3 קבוצות שונות. רפואה שלמה.

ד"ר עופר בר שלום רב, אבינו בן 82ולוקח 3 תרופות נוגדות דיכאון בו זמנית מהסוג CIPRALEX מ"ג 20 IXEL מ"ג 50 ומירו מ"ג 30 אבי ביקש שנביא אותו לבנק , השאלה היא : האם הוא יהיה מסוגל להבין על מה הוא אמור לחתום ? היות ולאחותי ולי נראה כי הוא נמצא מידי באי התמצאות . ד״ר בר נתת לי תשובה לפני כשבועיים , אם תוכל בבקשה להתיחס לכדורי מירו והמינון שלהם לבין שאר התרופות המצוינות להעיל והשילוב בינהם . תודה רבה !! על עזרתך . עדי

אני ממליץ להפנות שאלה זו לפסיכוגריאטר המטפל. לא יהיה אתי מצדי לומר משהו כנגד תכנית טיפול שרופא מומחה אחר התווה. בגדול, השילוב שציינת אינו שכיח. חשוב לבצע רישום אק"ג מדי פעם, לנטר את לחץ הדם (לעיתים גם את רמות הסוכר בדם) ואת רמת הנתרן בדם (למנוע מצב של היפונתרמיה משנית ל SIADH). רפואה שלמה.

שלום בני. אמנם אין תרופה המרפאת דמנציה, אך ניתן לעכב את התקדמותה. ניתן לשפר איכות חיים על ידי פעילות גופנית (למשל פיזיותרפיה, הליכה בבית בהשגחה), פעילות קוגניטיבית (למשל לפתור תשבצים, תשחצים או סודוקו) ומעורבות חברתית (למשל השתתפות במרכז יום, ביקורי משפחה, טיולים עם בני המשפחה). רפואה שלמה.

שלום ידיד נפש. משאלתך עולה שישנה ירידה באיכות השינה. הטיפול תלוי בסיבה לירידה באיכות השינה. ממליץ לפנות להערכה פסיכו-גריאטרית מקיפה וקבלת טיפול ראוי. רפואה שלמה.

שלום רונית. מתיאורך עולה שאבא אינו מאוזן נפשית. ויאפקס היא תרופה טובה. יש בעייתיות מסוימת בשימוש בה במטופלים עם תחלואה לבבית ו/ או לחץ דם לא מאוזן, מאחר והיא נוטה להעלות את לחץ הדם. לכן, מומלץ לנטר את לחץ הדם במהלך השימוש בתרופה. מאחר והדכאון אינו מאוזן, כדאי לנסות תרופה אחרת או לעלות במינון במידה וניתן (לא ציינת מה המינון הנוכחי שאבא נוטל). ממליץ לפנות לפסיכוגריאטר לאיזון מצבו הגופני והנפשי של אביך. רפואה שלמה.

שלום רועי. משאלתך עולה שלאביך יש חרדה חברתית. הטיפול צריך להיות מבוסס על תרופה מקבוצת ה SSRI או SNRI. לעיתים נדרש זמן רב יותר לאפקט טיפולי (ביחס לזמן הדרוש בהפרעת דכאון). טיפול בבנזודיאזפינים (למשפחה זו שייך גם ואליום) פועל באופן מיידי ויכול לשמש טיפול משלים לטיפול הנ"ל מכל מקום, ואליום אינו מומלץ במבוגרים עקב זמן מחצית חיים גבוה, ועדיף לתת תרופה מקבוצה זו שהנה בעלת זמן מחצית חיים קצר יותר (כמו לוריון, קסנגיס, ואבן). הטיפול בחרדה מכל סוג אינו תרופתי בלבד ונדרש גם טיפול שאינו תרופתי. ממליץ לפנות לפסיכוגריאטר להתאמת טיפול אופטימלי לאביך. רפואה שלמה.

שלום אור. מגפת הקורונה אכן החמירה את הבעיות הנפשיות איתן מתמודדים קשישים (וגם קבוצות גיל אחרות). ואבן, לוריואן דומיהם שייכים לקבוצת הבנזודיאזפינים. קבוצה זו אינה מומלצת לאנשים מבוגרים בגדול, עקב סיכון לנפילות, לירידה קוגניטיבית, למצב בלבולי חריף (דליריום) ולתופעות לוואי אחרות. הטיפול המומלץ בהפרעות דכאון ובחרדה הוא בתרופות מקבוצת ה SSRI (ציפרלקס, לוסטרל וכו), SNRI (אפקסור, סימבלטה) ואחרות (מירו, זייבאן, טרזודיל ועוד). לא נמצא שתרופה מסויימת יעילה יותר מאחרות. תכנית הטיפול צריכה להיקבע על ידי הפסיכוגריאטר המטפל, וכוללת גם טיפול שאינו תרופתי. לגבי תרופה מקבוצת הבנזודיאזפינים - ישנה התוויה לקחתם במקרים מסויימים באוכלוסייה המבוגרת, אך זאת רק לאחר ייעוץ של פסיכו- גריאטר ובמינון נמוך (עם עליה איטית והדרגתית במינון, במידה ונדרש), ותוך ניטור של התגובה לתרופה ותופעות הלוואי. יש לזכור שתרופות אלה ממכרות (בכל קבוצת גיל), ולכן מומלץ להיות במעקב רפואי בתקופה בה נוטלים את התרופה. רפואה שלמה.

שלום רב. בדמנציה בשלביה הסופיים שכיח שהאדם מסרב לאכול. עם זאת מומלץ להאכילו באיטיות בכפית (בשלב הזה לרוב יש מטפלת צמודה ויש לבקש ממנה לעשות זאת. ניתן לעשות זאת גם במסגרת בית אבות). אני לא ממליץ על החדרת זונדה או גסטרוסטום עקב נזק רב יותר מהתועלת. אספירציה (שיאוף לריאות) תתכן גם בהזנת זונדה/ גסטרוסטום וההתערבות הפולשנית מרעה את איכות חיי המטופל במחיר של עלייה זניחה בתוחלת חייו. לגבי רופא המחדיר זונדה למטופל- עליו לקבל הסכמה מדעת לתהליך מצד האפוטרופוס שלו. שאלה בטלפון אינה מספיקה לצורך זאת, קרי עליו להסביר לאפוטרופוס על מהות ההליך, נזק מול תועלת, סיבוכים אפשריים וכו' ולקבל הסכמה באופן פורמלי. רפואה שלמה.