פורום פסיכיאטריה - עמוד 1438

למרים שלום, ככלל, רזין היא תרופה שכלל איננה תמימה. היא עשויה אף להיות מסוכנת. אשר לשילוב איתה, עם תרופות המעלות את רמות סרוטונין, כגון: נוגדי דיכאון ממשפחת ה SSRI, SNRI, נוגדי דיכאון טריציקליים וטטראציקליים, אגוניסטים לקולטן לסרוטונין ואלקלואידים של ארגוט: שילוב תרופות אלו עם פנטרמין עלול לגרום לתסמינים כגון: אי-שקט, חרדה, בלבול, עלייה בחום הגוף, הזעת יתר. מומלץ, בכל לשון של המלצה, להימנע משילוב זה. הרבה יותר בטוח להוסיף לתרופה מקבוצת ה-SSRI's טרזידון או ויאגרה לפני קיום יחסי מין. אשר להשמנה, זה מאוד אינדבידואלי, ואולם פרוזאק בדרך כלל אינו גורם להשמנה. תרופה נוספת שאינה גורמת להשמנה זה האיקסל, ועד כמה שידוע לי היא פחות משפיעה על הנושא המיני. אפשרות אחרת היא להשתמש ב-5 מ"ג אביליפיי אשר כמעט ואין לו אפקט של השמנה והוא לא גורם לירידה בחשק המיני. בברכה, דר' קרני רובין

ד"ר קרני שלום רב, תודה רבה על התייחסותך והמענה המאוד מסייע עבורי. נראה לי שחשוב שאציין כי בעבר לקחתי ציפרלקס ולוסטרל אשר היו מאוד יעילים עבורי מבחינה רגשית (אני סובלת מאו-סי-די ורגישות יתר המתבטאת בתחושת עצבנות וחוסר שקט לעיתים קרובות מהממוצע ועוד). אך לצערי גרמו לי לאבד את החשק המיני שלי והציפרלקס הגביר לי את התיאבון. ללא קשר לתרופות אלה, יש לי בעיית תיאבון מוגבר בעיקר למתוק ולכן לקחתי רדוקטיל במשך כשנתיים והוא היה מצוין עבורי וסייע לי לשמור על משקל גוף תקין. כעת הורד הרדוקטיל מהמדפים ולכן עברתי לרזין לצורך ויסות התיאבון, אך נותרתי עם תחושת רגישות היתר והאו-סי-די ולא ניתן לשלב עם הרזין את תרופות הssri's . השאלה שלי היא האם קיים שילוב של תרופה לויסות התיאבון עם תרופה נוגדת חרדה כגון הssri's (וללא פגיעה בחשק המיני)? ניסיתי את האיקסל ומבחינה רגשית הוא לא היה יעיל עבורי כמו הציפרלקס והלוסטרל אבל ניסיתי רק במשך חודש וויתרתי כי הוא גם פגע לי בחשק המיני. רמוטיב איני יכולה לקחת משום שמפחית מיעילות הגלולות למניעת הריון שאני לוקחת. ולגבי אביליפיי הבנתי שזו תרופה אנטי פסיכוטית ולא נוגדת חרדה ולכן לא ברור לי כיצד יכולה לסייע לי? ושוב, תודה רבה על המענה מרים.

למרים שלום, התרופות היחידות שעוזרות ל-OCD הן ה-SSRI's ובמינון גבוה. תרופות שמורידות את רגישות היתר הן הפאבוקסיל והפרוזאק. הפרוזאק, בדרך כלל, איננו גורם לעלייה במשקל ולפעמים להפך, ואילו הפאבוקסיל לפעמים גורם לעלייה ולפעמים לא (כמובן שגם מדובר בהרגלי אכילה). אשר לחלק המיני, הפרוזאק גרוע מהפאבוקסיל. לפעמים עוזר להוסיף טרזודיל לפני קיום יחסי המין וגם ויאגרה עוזרת אף לנשים. לעיתים הנושא המיני מסתדר במשך הזמן. אני סבורה שמאוד חשוב שתלכי לטיפול התנהגותי קוגניטיבי שיכול לעזור עם ה-OCD וגם עם רגישות היתר, ואולי להפחית את כמות ה-SSRI's שאת נזקקת לו. בברכה, דר' קרני רובין

ד"ר קרני, סייעת לי רבות וברצוני להודות לך על ההתייחסות המקצועית שניכר בה רצונך לסייע מכל הלב. תודה רבה :) מרים.

לדוד שלום, כל עוד יש תובנה ובוחן המציאות הוא תקין, זה לא פסיכוזה. ההבדל בין פסיכוזה לבין מצב כמו שאתה מתאר הוא שבפסיכוזה לא ניתן היה לשכנע אותך שלא צוחקים עליך, ואילו אותך ניתן לשכנע שזה לא כך. לכל היותר, זה חוסר ביטחון עצמי. בברכה, דר' קרני רובין

לטובי שלום, לעניות דעתי, כאשר בן אדם נמצא במצוקה כמו לאחר ניתוח ובווודאי ניתוח בעמוד השדרה, כדאי לשלב בין טיפול תרופתי לבין טיפול התנהגותי קוגניטיבי. עדיף להשתמש בכל התותחים במצב שכזה ולשפר את המצב הנפשי ואת יכולת ההתמודדות. בברכת החלמה, דר' קרני רובין

ליעל שלום, אין ספק שכאשר לוקחים טיפול צריך למצות אותו, וזה אומר לעלות את המינון. לא הייתי עולה מעבר ל-30 מ"ג ציפרלקס, במידה ומינון זה לא יעזור - ניתן להוסיף 5 מ"ג אביליפיי (תחילה 2.5 ואח"כ לעלות ל-5). זה לפעמים עושה את הטריק. לא עד הסוף ברור לי האם מדובר אצלך בדיכאון או ב-OCD, את מדברת על מחשבות טורדניות. האם ייתכן ומדובר ב-OCD? מה מצב בלוטת התריס שלך? לפעמים תת פעילות, אפילו תת פעילות מוסווית, יכולה לגרום לעמידות לטיפול נוגד דיכאון. גם במקרים בהם הפעילות היא בגבול התחתון של הנורמה, ניתן להוסיף T3. עוד שאלה, נתת את הדוגמה של סימבלטה 90 מ"ג. מדוע לא עלו ל-120 מ"ג? לפעמים העוד 30 מ"ג עושה את ההבדל שמתחילים לראות את האור שבקצה המנהרה. קשה לי להתייחס מעבר לכך מאחר וחסרים לי פרטים רבים. בברכה, דר' קרני רובין

לאלעד שלום, איני מבינה מה הבעיה. אם אין הוראת טיפול מרפאתי כפוי, אין שום בעיה לעבור לרופא אחר ואין דרך לכפות על אותו אדם לקחת טיפול. פשוט עושים את זה. דרך אגב, טיפול ב-OCD הינו טיפול בתרופת SSRI במינון גבוה ולאורך זמן. בתקופה הראשונה, ניתן לעזור מעט בתרופה אנטי פסיכוטית במינון נמוך כדי להוריד את עוצמת החרדות. בברכה, דר' קרני רובין

להילה שלום, הפסיכיאטר שלך צודק, כל ה-SSRI's יכולים לגרום להזעה מסיבית ובכלל זה, הפבוקסיל. העובדה שהתחלת להזיע דווקא אחרי שהוסף למיקטל אולי מצביעה על איזשהי אינטראקציה ביניהן, אשר לא מצאתי לה עדות, אשר גורמת לעלייה ברמות הפבוקסיל. אשר ללמיקטל, לא מצאתי עדות לכך שהוא גורם להזעות. השאלה היא, מדוע דרוש הלמיקטל? אולי כדאי להפסיק אותו ולראות אם ההזעות יפחתו. בברכה, דר' קרני רובין

למני שלום, לא כתבת לי בן כמה אתה ומה הסיבה שאתה מקבל את הטיפול. גם אני לא שמעתי על שילוב זה, אך כן על שילובים של אפקסור עם לוסטרל ואפקסור עם וולבוטרין. השאלה היא לא האם שמענו על שילוב שכזה, אלא האם הטיפול עוזר לך. אם הטיפול עוזר, אז גישתי היא שלא משנים סוס מנצח גם אם הטיפול לא הכי שכיח. בברכה, דר' קרני רובין

לטל שלום, להפתעתי, גיליתי שבשי אחוז מהמטופלים בזיפרקסה מופיעה אי שליטה על השתן, לעומת אחוז אחד כאשר נותנים פלצבו (כדור בלי כלום). כלומר, מדובר בתופעת לוואי נדירה ביותר. עד היום טרם נתקלתי בה. באנשים קשישים בהם הדיכאון יכול להתבטא כדמנציה (התופעה נקראת פסאודו דימנציה), יכולה להופיע אי שליטה על הסוגרים כחלק מהתמונה. אני לא מכירה תופעה זו במצבים דכאוניים אחרים. אחת מתופעות הלוואי הנדירות של אביליפיי זו הקאות. מה קורה? אתה אוסף רק את תופעות הלוואי הנדירות ביותר?! ניתן לשלב אביליפיי עם זיפרקסה, כשהיתרון שלו הוא שהוא מונע את עליית הפרולקטין. השילוב של אביליפיי עם ריספרידל עוד יותר יעיל כנגד הקולות, כאשר תוך כדי כך אין את העליה של הפרולקטין. בברכה, דר' קרני רובין

לעדן שלום, אין סכנה בשילוב מירו עם אפקסור (וויאפקס), ואולם, מירו יעיל מאוד בהפרעות בשינה ובפתיחת התיאבון ונראה לי כי אילו אינן בעיותיך. במידה ו-300 מ"ג וויאפקס לא יועילו במשך חודש ימים הייתי מנסה, כמובן בהתייעצות עם המטפל שלך, להחליף את הוויאפקס עם סימבלטה. בנוסף, מאוד עוזר לטיפול בחרדה, טיפול התנהגותי קוגניטיבי. בברכה, דר' קרני רובין

לדניאל שלום, התסמינים שאתה מתאר הם של חרדה. לעיתים, עוזר לעבור מהגנריקה לתרופת המקור, במקרה זה הציפרמיל, ולפעמים לבן דוד של אותה תרופה, כמו למשל ללוסטרל (סרטרלין). בנוסף, במיוחד בחרדות, עוזר מאוד טיפול התנהגותי קוגניטיבי. דרך הטיפול היא בעצם ללמוד לשנות את החשיבה מחשיבה קטסטרופלית לחשיבה יותר ריאלית וללמוד טכניקות להתמודד עם החרדה. בברכה, דר' קרני רובין