פורום פסיכיאטריה - עמוד 1438

me שלום, אנורקסיה משנית אינה מוכרת לי. ייתכן והרופאה מתכוונת לכך שהכדורים גורמים לתופעה, שזו לא אנורקסיה נרבוזה אלא תוצאה של הכדורים. במקרה שלך, הייתי מנסה טיפול בלוסטרל, אשר הינו כדור יעיל נגד חרדות שאינו גורם בסופו של דבר לירידה במשקל. ייתכן ובתרופה זו יהיה צורך ב-150-200 מ"ג (הכדורים באים ב-50 מ"ג וב-100 מ"ג). מניסיון, אני מציינת שאין צורך להיבהל מגודל המינון, פשוט המולקולות יותר גדולות. חשוב שתפני לייעוץ חוזר. בברכה, דר' קרני רובין

למאי שלום, גם לי יש דופק. למה התכוונת? אני מקווה שהדופק ישאר לך!! אם התכוונת לדופק מהיר, אז מדובר בתופעת לוואי שכיחה של התרופה. במקרה חמור, מומלץ לפנות לרופא המטפל. כנ"ל לגבי העצירות, זו תופעת לוואי שכיחה ובמקרים חמורים מומלץ לפנות לרופא המטפל. במידה ותופעת הלוואי של הדופק המהיר קשה, ייתכן ויהיה מקום לשקול החלפת הכדור, אך את זה עלייך לדסקס עם הרופא המטפל. איני סבורה שזה מסוכן, אך זה בוודאי לא נעים. בברכה, דר' קרני רובין

שלום, לא ניתן לענות לך עם המידע שמסרת ללא מינונים וללא משכי זמן בהם קיבלת את הטיפולים. בעיקרון, טיפול נוגד דיכאון שונה במינונים מטיפול נגד OCD. טיפול נוגד דיכאון משפיע בתוך 4-6 שבועות. טיפול נגד OCD מצריך מינונים גבוהים יותר של ה-SSRI's או תרופה סרוטונרגית אחרת ומשכי זמן של 8-12 שבועות עד שיש השפעה. ככלל, אין הכרח בטיפול בתרופות כמו ריספרידל ופרפנן בהפרעות אלה. לפעמים טיפול מסוג זה עוזר מעט נגד החרדות. התופעות שציינת בהחלט יכולות להיות תופעות לוואי, אך הן גם יכולות להיות חלק מההפרעה ממנה את סובלת. למותר לציין שיומיים אינם פרק זמן שבה יכולה להיות איזו שהיא השפעה למעט תופעות לוואי. מאחר ואני לא יודעת כמה פרימוניל את לוקחת, כמ הריספרידל את לוקחת, האם מדובר בדיכאון או ב-OCD, אינני יכולה לומר כמה זמן ייקח עד שיחלפו תופעות הלוואי. בברכה, דר' קרני רובין

לבת 18 שלום, 1. התופעה של התגברות החרדות או התקפי החרדה לפני המחזור ידועה, והיא כנראה על רקע הורמונלי. 2. התופעה של דה-ריאליזציה ידועה. מדובר במנגנון הגנה במצבי לחץ, כאשר הלחץ מתגבר, יש יותר דה-ריאליזציה. אם תקראי תיאורים של חיילים בשדה הקרב או של אנשים שעברו את השואה, הם מתארים שהם היו שם ולא היו שם, ולמעשה מה שהם עברו זה שימוש במנגנון הגנה זה. 3. במיוחד בילדים, מנגנון הגנה זה מאוד נפוץ במצבי לחץ. 4. צריך להתייחס למנגנון הגנה כאל מנגנון נורמלי לחלוטין. הבעיה עם אנשים שיש להם התקפי חרדה, זה הצורך העצום שלהם בשליטה, והפחד שלהם במצבים אלה מאיבוד שליטה כאשר ניתן אפילו לומר שההפך הוא הנכון. 5. הטיפול, לדעתי, צריך להיות ב-SSRI's או בסימבלטה, שהם היעילים בטיפול בהתקפי חרדה. יצויין כי יה הנותנים את הלוסטרל רק בתקופות של הלחץ הפרה ווסתי. אני אישית לא התנסיתי בכך, אולי מאחר ואני מעדיפה במצבים של חרדה לתת SSRI's או סימבלטה באופן מתמשך. בברכה, דר' קרני רובין

ועוד האם הגמילה ללוריוואן עלולה להתנגש עם הסימבלטה? או להועיל?

לבת ה-18 שלום, אני ממליצה תמיד קודם להתייצב על נוגד הדיכאון במקרה זה על הסימבלטה ורק אז להתחיל בגמילה מאוד הדרגתית של נוגדי החרדה במקרה שלך הלוריוון. בברכה, דר' קרני רובין

זה אומר חצי כדור כל 8 שעות. בבקשה תסבירי לי איך נגמלים ממנו כי זה ממש ממש קשה לנו. אני יודעת שכל הורדה אפילו של רבע כדור הופכת להיות ממש טראומתית בשבילה והיא חווה את הדה ריאליזציה עוצמתית יותר. והאם יש לך ניסיון עם אנשים שיצאו מהדה ריאליזציה בעקבות הטיפול התרופתי? אודה לך אם תמליצי מה לדעתך טוב יותר תרופתית לקחת.

לאימא של בת ה-18 שלום, אני לא מבינה. האם מצבה של הבת השתפר תוך שימוש בסימבלטה? על איזה מינון של סימבלטה היא נמצאת, וכמה זמן? תביני, הלוריוואן הוא כמו אספירין או אקמול לדלקת ריאות, והסימלבטה או תרופה מקובצת ה-SSRI's זה כמו האנטיביוטיקה בדלקת ריאות. אין שום טעם להילחם על גמילה כאשר אין ייצוב של מצב החרדה. אין שום סכנה בלקיחת הלוריוואן לתקופות ארוכות, כל עוד לא עולים במינון מעבר לשני הכדורים האמורים. הנכון הוא שבנערה בת 18 הייתי רוצה שהיא תיוצב ושניתן יהיה להפחית את המינון. אם יש שיפור מה במצבה, הייתי מפנה אותה לטיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) בנוסף לטיפול התרופתי. זה הרבה יותר חשוב מהמאבק על ההורדה של רבעי כדורים של לוריוואן. בברכה, דר' קרני רובין

ליאיר שלום, 1. קלונקס הוא כדור אנטי חרדתי שעובד כמו אספירין. הוא עוזר כשנותנים אותו, ומפסיק לעזור כאשר לא נותנים אותו. הוא איננו "טיפול שורש". 2. אשר לציפרלקס - כמה זמן קיבלת 20 מ"ג? ציפרלקס זו תרופה מקבוצת ה-SSRI's המשפיעה על דיכאון קל עד בינוני ועל חרדה תוך 6-8 שבועות. לפעמים החלפת ה-SSRI יכולה לשפר את התוצאות. 3. אני לא מבינה את נימוקיה של הרופאה שלך, שמפחדת מהאפקט האדרנרגי של הוויאפקס. סימבלטה, למשל, שהיא הרבה יותר אדרנרגית מהוויאפקס היא תרופה מאוד יעילה כנגד חרדה. בהחלט לדעתי יש מקום להעלות את מינון הוויאפקס למינון של 300 מ"ג, ואם זה לא יעזור לעבור לסימבלטה. 4. התופעות שאתה סובל מהן אינן נגזרת של "התמכרות" לקלונקס. א. כי מעולם לא התמכרת. התמכרות פירושה שהיום אתה לוקח מינון מסוים כדי לקבל אפקט, ומחר אתה זקוק למכםלה של אותו מינון כדי לקבל את אותו האפקט, וביום הבא עלייה נוספת. ב. התופעות מהן אתה סובל בעצם היו ממוסכות על ידי הקלונקס, והפסקת הקלונקס גרמה לחשיפתן וכנראה שהתופעות הלכו והחמירו כל הזמן. 5. על השאלה האחרונה קשה לענות, זה אינדבידואלי, אך נראה לי לאור התגובה החלקית לוויאפקס כדאי יהיה לנסות סימבלטה. בברכה, דר' קרני רובין

לגילי שלום, הפלוטין זה פרוזאק. הכדור קיים משנות ה-80 המוקדמות. הדבר אינו הופך אותו לפחות יעיל. הפרוזאק אינו כדור מרגיע. מדובר בכדור אנטי דכאוני, כדור נגד התקפי חרדה (פאניקה) כטיפול ארוך טווח וככדור יעיל נגד OCD. כמובן שיש לכדור הזה תופעות לוואי, לטווח הקצר ולטווח הארוך. לטווח הקצר מדובר בבחילות ועצבנות קשה (נמשך כ-3 שבועות) ולפעמים גם כעסנות קשה. התגברות כאבי ראש למי שיש לו נטייה לכך, שחולפים תוך 3-6 שבועות. לטווח הארוך, הבעיה העיקרית היא ירידה בחשק המיני והארכת משך הזמן עד להגעה לסיפוק מיני (אורגזמה). דווקא הפרוזאק הוא הכדור שפחות גורם להשמנה. כאשר מדברים על כדורים נוגדי דיכאון מהדור החדש, מתכוונים לאלה שפועלים גם על הסרוטונין וגם על האדרנלין. ההחלטה מה יותר מתאים, היא לגופו של מקרה וקשה לי לענות על שאלתך מה משמעות הדבר לגביך. בברכה, דר' קרני רובין

לאנה שלום, שתי התרופות וכל אחד לחוד, אינן פוגעות בכבד ואין בעיה לקחת אותן לאורך זמן. הרשי לי לציין שכמות הקונצרטה שאת מקבלת איננה נראית לי יעילה, יש הרבה עבודות כעת על כך שאנשים עם הפרעות אכילה ו-ADD הטיפול ב-ADD פותר את בעיות האכילה שלהם. אולי כדאי לך להיוועץ בנושא עם מומחה ל-ADD או ADHD. בברכה, דר' קרני רובין

לרעות שלום, לא הסברת מדוע האחיין שלך, בן ה-18, מקבל ציפרלקס. אני מניחה שהסיבה לכך הינה דיכאון. אני לכשעצמי נמנעת מלתת תרופות אנטי פסיכוטיות לחולים דכאוניים, אלא אם עוצמות החרדה הם על הגבול הפסיכוטי. גם במקרים אלה, בהרבה מקרים אפשר להסתדר עם בנזודיאזפינים כמו לוריוואן או קסנקס, או אפילו קלונקס לתקופה הקשה ואחר כך להורידם. הייתי ממליצה על ייעוץ פסיכיאטרי חוזר. בברכה, דר' קרני רובין

לחנה שלום, מעבר לכך שאינני מבינה את הקוקטייל שאת מקבלת, את יכולה לקחת ויטמינים מקבוצת B, אך אין לשלב ויטמין C יחד עם האלוריל. בברכה, דר' קרני רובין

לרונית שלום, כפי שכבר כתבתי לך, הסיכון בהפסקת הטיפול איננו רק עבורך, אלא גם לעובר מאחר והתקפי החרדה גורמים להתכווצות של כלי דם ובכך להורדה באספקת הדם לעובר. אני עוד פחות מבינה מה רע בכך שעוקבים אחר היילוד יותר מאשר אחר יילוד אחר, ועושים לו את הבדיקות הפשוטות הבאות: א-ק-ג, בדיקת רמת הסוכר בדם, דופק, קצב נשימה ועוד. נראה לי שאין הגיון רב בלפחד ממעקב מסוג זה. אני חוזרת על תשובתי הקודמת מאחר ולא ברור לי אם ראית אותה, ובכדי שתוכלי לקרוא אותה שוב: -30% מהיילודים הנולדים לאימהות שנוטלות SSRI's מפתחים סימני גמילה, שהם בדרך כלל קלים. תופעות הגמילה מופיעות בדרך כלל במהלך היממה הראשונה, וחולפות תוך 3-4 ימים. סימני הגמילה השכיחים יותר מתבטאים בתחילה באפאטיות ואחר כך אי-שקט, עצבנות, "קפיציות" ויכול להופיע רעד (נדיר). טונוס השרירים יכול להיות מוגבר או מוחלש, יכולה להופיע היפוגליקמיה (מיעוט סוכר בדם‭,(‬ קצב נשימה מהיר, אנחות ושימוש בשרירי עזר בנשימה, קצב לב איטי, חום גוף נמוך, תיאבון ירוד, יניקה חלשה ועוד. סימנים אלה עוברים תוך 48-72 שעות, תלוי בתרופה. כיום, כל יילוד שמאובחן בו תסמין גמילה אחד או יותר עובר, נוסף על הבדיקות השגרתיות שלאחר הלידה, שורה של בדיקות מעקב נוספות: א-ק-ג, בדיקת רמת הסוכר בדם, דופק, קצב נשימה ועוד. כדי להקל על המעבר של היילוד לתלאות העולם, הצוותים ברוב מחלקות היילודים בארץ מתודרכים כיצד לספק ליילוד הנגמל אווירה רגועה, שקט, להעלות את חום הגוף כשצריך ועוד. בדרך זו מערכת העצבים שלו תסתגל לניתוק הפתאומי מהחומר הכימי שהיה בתרופות שנטלה אמו. במקרים כאלה נהוג בחלק מהמקומות להשכיב את היילוד באינקובטור חשוך - גם כשמשקל גופו תקין לחלוטין - כדי שהחשיפה לאור לא תיעשה באופן מיידי. סף הגירוי הגבוה שלו מחייב עדיין את האווירה המוגנת שהייתה לו ברחם, כי עליו להתמודד עם גמילה.‬ מיד אחרי אבחון הגמילה מועבר היילוד לאינקובטור ל‭48-‬ שעות, כשכל שעתיים הוא מוצא לזרועות אמו. בהמשך הוא מועבר לעריסה רגילה בסמוך לאמו, ל‭24-‬ שעות נוספות של השגחה ומעקב. סימני הגמילה חולפים במהירות. אשר להפסקת התרופה, הדבר בהחלט אינו מומלץ, מאחר וזה מגביר את הסכנה לדיכאון שלאחר לידה אשר יכול לגרום לנזקים הרבה יותר גדולים אצל היילוד. גם לגבי הורדת המינון של התרופה יש חילוקי דעות, מאחר ולפעמים הורדה קלה של המינון יכולה לגרום להתלקחות של דיכאון שאחר כך קשה מאוד לאזנו. יתרה מכך, התקפי חרדה יכולים גם לגרום להתכווצות של כלי הדם ולמניעת אספקת חמצן סדירה לעובר, לכן זו לא שאלה של הבריאות שלך, אלא גם שאלה של הבריאות של היילוד. צריך לזכור שברוב המקרים מדובר בתופעות קלות ביותר וגם כאשר התופעות יותר קשות, הן חולפות תוך מספר ימים. בשל הצורך בהשגחה, חשוב שיידוע במחלקה שאת נוטלת את התרופה. בברכה, דר' קרני רובין