פורום פסיכיאטריה - עמוד 1440

ליאיר שלום, 1. קלונקס הוא כדור אנטי חרדתי שעובד כמו אספירין. הוא עוזר כשנותנים אותו, ומפסיק לעזור כאשר לא נותנים אותו. הוא איננו "טיפול שורש". 2. אשר לציפרלקס - כמה זמן קיבלת 20 מ"ג? ציפרלקס זו תרופה מקבוצת ה-SSRI's המשפיעה על דיכאון קל עד בינוני ועל חרדה תוך 6-8 שבועות. לפעמים החלפת ה-SSRI יכולה לשפר את התוצאות. 3. אני לא מבינה את נימוקיה של הרופאה שלך, שמפחדת מהאפקט האדרנרגי של הוויאפקס. סימבלטה, למשל, שהיא הרבה יותר אדרנרגית מהוויאפקס היא תרופה מאוד יעילה כנגד חרדה. בהחלט לדעתי יש מקום להעלות את מינון הוויאפקס למינון של 300 מ"ג, ואם זה לא יעזור לעבור לסימבלטה. 4. התופעות שאתה סובל מהן אינן נגזרת של "התמכרות" לקלונקס. א. כי מעולם לא התמכרת. התמכרות פירושה שהיום אתה לוקח מינון מסוים כדי לקבל אפקט, ומחר אתה זקוק למכםלה של אותו מינון כדי לקבל את אותו האפקט, וביום הבא עלייה נוספת. ב. התופעות מהן אתה סובל בעצם היו ממוסכות על ידי הקלונקס, והפסקת הקלונקס גרמה לחשיפתן וכנראה שהתופעות הלכו והחמירו כל הזמן. 5. על השאלה האחרונה קשה לענות, זה אינדבידואלי, אך נראה לי לאור התגובה החלקית לוויאפקס כדאי יהיה לנסות סימבלטה. בברכה, דר' קרני רובין

לגילי שלום, הפלוטין זה פרוזאק. הכדור קיים משנות ה-80 המוקדמות. הדבר אינו הופך אותו לפחות יעיל. הפרוזאק אינו כדור מרגיע. מדובר בכדור אנטי דכאוני, כדור נגד התקפי חרדה (פאניקה) כטיפול ארוך טווח וככדור יעיל נגד OCD. כמובן שיש לכדור הזה תופעות לוואי, לטווח הקצר ולטווח הארוך. לטווח הקצר מדובר בבחילות ועצבנות קשה (נמשך כ-3 שבועות) ולפעמים גם כעסנות קשה. התגברות כאבי ראש למי שיש לו נטייה לכך, שחולפים תוך 3-6 שבועות. לטווח הארוך, הבעיה העיקרית היא ירידה בחשק המיני והארכת משך הזמן עד להגעה לסיפוק מיני (אורגזמה). דווקא הפרוזאק הוא הכדור שפחות גורם להשמנה. כאשר מדברים על כדורים נוגדי דיכאון מהדור החדש, מתכוונים לאלה שפועלים גם על הסרוטונין וגם על האדרנלין. ההחלטה מה יותר מתאים, היא לגופו של מקרה וקשה לי לענות על שאלתך מה משמעות הדבר לגביך. בברכה, דר' קרני רובין

לאנה שלום, שתי התרופות וכל אחד לחוד, אינן פוגעות בכבד ואין בעיה לקחת אותן לאורך זמן. הרשי לי לציין שכמות הקונצרטה שאת מקבלת איננה נראית לי יעילה, יש הרבה עבודות כעת על כך שאנשים עם הפרעות אכילה ו-ADD הטיפול ב-ADD פותר את בעיות האכילה שלהם. אולי כדאי לך להיוועץ בנושא עם מומחה ל-ADD או ADHD. בברכה, דר' קרני רובין

לרעות שלום, לא הסברת מדוע האחיין שלך, בן ה-18, מקבל ציפרלקס. אני מניחה שהסיבה לכך הינה דיכאון. אני לכשעצמי נמנעת מלתת תרופות אנטי פסיכוטיות לחולים דכאוניים, אלא אם עוצמות החרדה הם על הגבול הפסיכוטי. גם במקרים אלה, בהרבה מקרים אפשר להסתדר עם בנזודיאזפינים כמו לוריוואן או קסנקס, או אפילו קלונקס לתקופה הקשה ואחר כך להורידם. הייתי ממליצה על ייעוץ פסיכיאטרי חוזר. בברכה, דר' קרני רובין

לחנה שלום, מעבר לכך שאינני מבינה את הקוקטייל שאת מקבלת, את יכולה לקחת ויטמינים מקבוצת B, אך אין לשלב ויטמין C יחד עם האלוריל. בברכה, דר' קרני רובין

לרונית שלום, כפי שכבר כתבתי לך, הסיכון בהפסקת הטיפול איננו רק עבורך, אלא גם לעובר מאחר והתקפי החרדה גורמים להתכווצות של כלי דם ובכך להורדה באספקת הדם לעובר. אני עוד פחות מבינה מה רע בכך שעוקבים אחר היילוד יותר מאשר אחר יילוד אחר, ועושים לו את הבדיקות הפשוטות הבאות: א-ק-ג, בדיקת רמת הסוכר בדם, דופק, קצב נשימה ועוד. נראה לי שאין הגיון רב בלפחד ממעקב מסוג זה. אני חוזרת על תשובתי הקודמת מאחר ולא ברור לי אם ראית אותה, ובכדי שתוכלי לקרוא אותה שוב: -30% מהיילודים הנולדים לאימהות שנוטלות SSRI's מפתחים סימני גמילה, שהם בדרך כלל קלים. תופעות הגמילה מופיעות בדרך כלל במהלך היממה הראשונה, וחולפות תוך 3-4 ימים. סימני הגמילה השכיחים יותר מתבטאים בתחילה באפאטיות ואחר כך אי-שקט, עצבנות, "קפיציות" ויכול להופיע רעד (נדיר). טונוס השרירים יכול להיות מוגבר או מוחלש, יכולה להופיע היפוגליקמיה (מיעוט סוכר בדם‭,(‬ קצב נשימה מהיר, אנחות ושימוש בשרירי עזר בנשימה, קצב לב איטי, חום גוף נמוך, תיאבון ירוד, יניקה חלשה ועוד. סימנים אלה עוברים תוך 48-72 שעות, תלוי בתרופה. כיום, כל יילוד שמאובחן בו תסמין גמילה אחד או יותר עובר, נוסף על הבדיקות השגרתיות שלאחר הלידה, שורה של בדיקות מעקב נוספות: א-ק-ג, בדיקת רמת הסוכר בדם, דופק, קצב נשימה ועוד. כדי להקל על המעבר של היילוד לתלאות העולם, הצוותים ברוב מחלקות היילודים בארץ מתודרכים כיצד לספק ליילוד הנגמל אווירה רגועה, שקט, להעלות את חום הגוף כשצריך ועוד. בדרך זו מערכת העצבים שלו תסתגל לניתוק הפתאומי מהחומר הכימי שהיה בתרופות שנטלה אמו. במקרים כאלה נהוג בחלק מהמקומות להשכיב את היילוד באינקובטור חשוך - גם כשמשקל גופו תקין לחלוטין - כדי שהחשיפה לאור לא תיעשה באופן מיידי. סף הגירוי הגבוה שלו מחייב עדיין את האווירה המוגנת שהייתה לו ברחם, כי עליו להתמודד עם גמילה.‬ מיד אחרי אבחון הגמילה מועבר היילוד לאינקובטור ל‭48-‬ שעות, כשכל שעתיים הוא מוצא לזרועות אמו. בהמשך הוא מועבר לעריסה רגילה בסמוך לאמו, ל‭24-‬ שעות נוספות של השגחה ומעקב. סימני הגמילה חולפים במהירות. אשר להפסקת התרופה, הדבר בהחלט אינו מומלץ, מאחר וזה מגביר את הסכנה לדיכאון שלאחר לידה אשר יכול לגרום לנזקים הרבה יותר גדולים אצל היילוד. גם לגבי הורדת המינון של התרופה יש חילוקי דעות, מאחר ולפעמים הורדה קלה של המינון יכולה לגרום להתלקחות של דיכאון שאחר כך קשה מאוד לאזנו. יתרה מכך, התקפי חרדה יכולים גם לגרום להתכווצות של כלי הדם ולמניעת אספקת חמצן סדירה לעובר, לכן זו לא שאלה של הבריאות שלך, אלא גם שאלה של הבריאות של היילוד. צריך לזכור שברוב המקרים מדובר בתופעות קלות ביותר וגם כאשר התופעות יותר קשות, הן חולפות תוך מספר ימים. בשל הצורך בהשגחה, חשוב שיידוע במחלקה שאת נוטלת את התרופה. בברכה, דר' קרני רובין

לגיא שלום, 1. אינני מכירה את התרופה ששמה "ליברקס", כך שקשה לי לענות לך. 2. האם אתה מקבל את הליברקס האמור ואת הסרוקסט נגד כאבי הבטן? 3. נשירת שיער יכולה לנבוע מתזונה לקויה וחוסר באבץ או מירידה ברמות הטסטוסטרון או מקורטיזון או מהפרעות בציר ה-ACTH קורטיזון. 4. בן כמה אתה? 5. מה מצבך הנפשי? בלא המידע האמור, קשה לתת לך תשובה לגבי הירידה בחדות המחשבה והזיכרון. בברכה, דר' קרני רובין

ד"ר קרני שלום, 1.ליברקס הינה תרופת מקור לנירבקסל (שייצורה הופסק) והיא מכילה chlordiazepoxide hydrochloride mg 5 2.5 clidinium bromide mg 2. שתי התרופות במשולב הינן לטיפול בכאבי הבטן (והן אכן עושות את העבודה, הבעיה היא בתופעות הלוואי שציינתי) 3.אין לי חוסרים ובדיקות הדם תקינות כמו כן רופא העור הפנה אותי לסימוכין הנ"ל: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed?term=alopecia%20seroxat 4. בן 37 5. מצבי מעורער מן הסתם עקב המחשבה שהפתרון התרופתי יוצר לי בעיות חדשות. 6. אשמח גם לקבל המלצתך לאיזה גורם מקצועי מתמחה עלי לפנות. תודה וחג שמח.

לגיא שלום, נראה לי כי אכן התלונות שלך קשורות לטיפול התרופתי שאתה מקבל. הכלורודיאזפקסיד שבתוך הליברקס יכול לגרום לפגיעה בעירנות, בלבול, סחרחורת ונטייה לדיכאון. דרך אגב, אסור להפסיק תרופה זו בבת אחת. אין וויכוח שלפי הקישור שרופא העור שלך נתן, יש מקרים בהם סרוקסט גורם להקרחה. נראה לי כי במקום ראשון צריך להפסיק את הסרוקסט, ואולי גם להפסיק בהדרגה את הליברקס וחשוב מכל - לקבל המלצה של גסטרואנטרולוג מה לקחת במקום. בברכה, דר' קרני רובין

לשרון שלום, טיפול ב-OCD דורש מינונים גבוהים של תרופה מקבוצת ה-SSRI's, פריזמה (שזה פרוזאק) ניתן במינונים של 40-80 מ"ג ליום. וודאי שמינון של 10 מ"ג אינו מספיק. OCD הינה הפרעה שלוקח לה זמן מאוד ממושך עד היא מגיבה לתרופות. על פי רוב, רואים אפקט רק לאחר 8-12 שבועות. סמוך להתחלת ההשפעה של התרופות על ה-OCD יכולה אף להיות החרפה קלה של ה-OCD. זיפרקסה יש לה השפעה סרוטורנרגית קלה ואינה מספיקה בשום פנים כטיפול ב-OCD. היא בהחלט יכולה להרגיע חרדה שנובעת מה-OCD, אך דרוש טיפול במינונים גבוהים של הפריזמה. בברכה, דר' קרני רובין

הבנתי לפי דברייך שכדאי להגדיל את הפריזמה. האם אחרי 3 ימים ניתן להגדיל מינון פריזמה מ- 3/4 כדור לכדור ? תודה מראש

לשרון שלום אני ממליצה תמיד על עליה בחצי כדור כל שבוע עד המינון המבוקש. לכן עלי של רבע כדור כל 3-4 ימים בהחלט סבירה. בברכה דר' קרני רובין

תודה על התשובה ד"ר. בינתיים מצבו של בני השתפר, במאמץ ראלי מצידו ואולי בהשפעת התרופות ישנם שינויים בהתנהגויות הכפייתיות והתנהגות הרבה פחות כפייתית . אך אם כל זאת ישנה הרגשה שהוא מסוגר בתוך עצמו התנהגות די "אוטוסטית", מדבר ומגיב רק אם פונים אליו ודי עצוב ומלא מחשבות (אם כי כבר לא טרוד ולא חרדתי כי אם די רגוע). האם מצב "זומבי" זה יחלוף? האם זה מדיכאון שהוא עדיין נתון בו או מהשפעת התרופות או אולי עדיין מחוסר השפעתן האופטימלית? (נמצא בטיפול של זיפרקסה 7.5 מ"ג ופריזמה 20 מ"ג, כ-3 שבועות במינונים שעלו בהדרגה). האם הרגשתו תשתפר ושימחת החיים תחזור?? האם יחזור שוב להיות הוא עם אופיו האמיתי הדי מרדני סה"כ הנער מתבגר בן 17.5 וזה די טבעי.

לשרון שלום, קשה מאוד לשפוט בלי לראות את בנך, אבל נראה לי כי מצב הזומבי ייתכן והוא נובע מהזיפרקסה. אינני סבורה שהוא מקבל מינון מספיק של הפריזמה (פרוזאק) במידה והוא באמת סובל מהפרעה כפייתית. הטיפול האופטימלי, כפי שכתבתי ל-OCD, הוא בין 40 מ"ג לבין 80 מ"ג. ההשפעה האנטי כפייתית מופיעה רק לאחר 8 שבועות של טיפול במינון מתאים. במידה ומדובר אכן ב-OCD, אין סיבה שלא יחזור להיות נער יותר שמח וחי במידה ויקבל את הטיפול המתאים. אנא התייעצי עם רופאך. בברכה, דר' קרני רובין

לאורי שלום, איתך הסליחה על שלא ראיתי את השאלה הנוספת שלך, שטבעה בים השאלות. בשלב זה, נראה לי שראוי לשאול מה שלומך של אימך ומה היא מקבלת ובאיזה מינון. גם משאלתך הנוספת לא ברור מה המינון שהיא מקבלת וכמה זמן היא מקבלת את הסימבלטה. במידה ומצבה הוא עדיין לא טוב, והיא מקבלת מינון נמוך מדי של סימבלטה, הייתי פשוט מעלה את המינון. אך במידה והמינון הוא 90-120 מ"ג, הייתי מנסה להוסיף אביליפיי 5 מ"ג. מאוד אנסה ששאלותיך לא "יברחו" לי שוב, ושוב הסליחה איתך. בברכה, דר' קרני רובין

לאורי שלום, כעת, בבדיקה אחורנית, ראיתי שעניתי לך כבר במרץ. השינוי בתשובתי היום הוא שיש לי כיום ניסיון טוב עם אביליפיי. בכל אופן, אתה מוזמן לספר מה התקדם. בברכה, דר' קרני רובין

ליוסי שלום, איתך הסליחה שלא עניתי לך עד עכשיו. שאלתך נעלמה בים השאלות, ורק עתה גיליתי אותה. אין לכדורי הציפרלקס השפעות לטווח ארוך ואני סבורה שאין סיבה בעולם שתפסיק אותם. המאזן של המחיר של דיכאון מול חוסר השפעות גרועות לטווח ארוך הוא ברור. יתרה מכך, הניסיון הוא כי כאשר מדובר בגל שלישי, גם אם אין סיפור משפחתי, הפסקת התרופה עשויה להביא בלמעלה מ-75% התקף של דיכאון אשר מחירו ידוע לך. בברכה, דר' קרני רובין