פורום פסיכיאטריה - עמוד 1442

שלום רב, אני בן 19 וחצי. מטופל פסיכיאטרי מגיל 10. הייתי מאובחן על חרדה ודכאון כילד/נער ותסמונת טוראט. את הטיפול הפסקתי בגיל 17 מהסיבה שרציתי להיות מגויס לצבא כמו כולם הדבר לא צלח ולכן הפסקתי את הטיפול באופן עצמאי. לאחר מס' ימים בודדים קיבלתי פטור נפשי על דיכאון מגו'רי ודיכאון קליני. עברתי מעל 15 מקומות עבודה בשל סכסוכים ואי הסתגלות חברתית פוטרתי מכולם בתוך פחות משנה. חזרתי למעקב פסיכיאטרי עד לפני 4 חודשים והחלטתי לפנות לעזרה בהכרה בביטוח לאומי. מלאתי את כל הטפסים וצירפתי את המסמכים הבאים: 1.אישור שהייתי מטופל בפנימיה מגיל 10-15 2.אישור שהייתי מטופל עד בגילאי 17 3.אישור פטור נפשי מהצבא בגיל 18 וחצי 4.אישור שאני במעקב פסיכיאטרי בבריאות הנפש 5.חוות דעת פסיכיאטרית שנעשתה על ידי פסיכיאטר מומחה בעלת 3 עמודים שמתארת רקע קשה מאד, מסביר על הדיון עצמו ומסכם וממליץ על 70 אחוזי נכות על הפרעות פסיכונוירוטיות. היא אבחנה פוסט טראומה ודכאון מגו'רי וציינה שאין לשלול תהליך של הפרעת מאניה דיפרסיה או תהליך של סכיזופרניה. היא תיארה בעצם את כל המחשבות האובדניות והניסיונות התאבדות,מסבירה שאני מאד חושד בסביבה, מצב רוח ירוד, סיוטים, הסתגרות,ריקנות ועוד... ותיארה בעצם את כל מה שאני עובר ומרגיש. ובכל מקרה בסופו של דבר כתבה שבשל מצבי הנפשי ותפקוד נמוך סך נכותי הוא 70 אחוז. עכשיו כבר הגשתי את כל הטפסים בעצם. וכל מה שנותר זה להמתין לוועדה הרפואית. על פני השטח אני יודע ומובן לי שמגיע לי את ההכרה. ידוע לי שביטוח לאומי מערים קשיים גם כן. האם על פי מה שנכתב לדעתכם ידחו ואצטרך להגיע לוועדת ערער [כמו שקורה בהרבה מהמקרים]? אשמח לדעה של אחד המומחים.

-האם סביר שוולבוטרין יגרום לתשישות במהלך היום, האם זה יכול להיות בגלל השילוב עם אפקסור? -כמה זמן צריך לחכות עם השילוב הזה כדי להחליט שהתשישות היא לא תופעת לוואי של הסתגלות (חולפת)? -עד כמה בעייתי השילוב של אפקסור, וולבוטרין, וריטלין ביחד? -ושאלה אחרונה: האם תופעת הTD שהוזכרה בפורום לאחרונה בהקשר חוסמי דופאמין, יכולה להגרם גם בגלל וולבוטרין ו/או ריטלין בשימוש ממושך? כרגע אני נוטל אפקסור 37.5 מ"ג ליום, וולבוטרין 150מ"ג ליום וריטלין בין 30 ל60 מ"ג ע"פ הצורך ליום. המון תודה מראש, ואלף שבחים על הפורום המעולה ועבודתך המקצועית!

שלום רב, במידה ואדם מסויים ייחשף למצב מסוכן מבחינה אובייקטיבית (לא רק סובייקטיבית) באופן חוזר ונשנה, האם לטווח הארוך הוא כבר לא יפחד מהסיטואציה הספציפית הזו וחרדתו תפחת ואף תיעלם מהסיטואציה/הגירוי הספציפי הזה? כלומר האם מערכת העצבים תתרגל ותפסיק לשדר אזעקה (חרדה) לאיום הזה?

שלום רב אני מתחילה טיפול בציפרלקס עקב דיכאון והתקפי חרדה שמהם אני סובלת בנוסף אני נוטלת קונצרטה 54 מ"ג לטיפול בהפרעת קשב האם זה מסוכן לשלבם יחד?

שלום.אני בן 29 סובל מהפרעת חרדה מתמשכת. ניסיתי טיפול בציפראלקס עד למינון 20 מג' במשך מספר חודשים ללא כל הטבה ואף החמרה. הועברתי לויאפקס XR במינון 75 -150 מ"ג שוב ללא הטבה מורגשת. כרגע מזה 3 חודשים נוטל את הויאפקס XR במינון 225 מ"ג,שוב ללא שינוי מורגש ומשמעותי. הרופא המטפל(פסיכיאטר)ממליץ להמשיך עם הויאפקס XR במינון 225 מ"ג בנוסף לקחת גם "מירו" במינון 30 מ"ג כדי לחזק את ההשפעה. האם השילוב מקובל,בטוח ואפשרי?אני חושש מסינדרום סרוטונין... האם אכן המירו יכול לעזור משמעותית לטיפול בהפרעת חרדה או שיש לשקול הפסקת הויאפקס לגמרי ובמקום לחזקו עם מירו לעבור לתרופה אחרת (כמו סרוקסט למשל)?אודה להתייחסותך.

שלום רב, רציתי לדעת אם יכול להיות קשר בין שימוש בתרופה ממשפחת SSRI לנשירת שיער? תודה

שלום ,שמי דורית רציתי לדעת האם התחלת טיפול בכדורים בבני בן ה 13 על מנת לטפל בבעיית חרדה, אמור להימשך לאורך זמן או שזה יכול להיות משהו חולף?כלומר טיפול תרופתי פסיכיאטרי אמור להימשך לכל החיים (אם מתחילים)או יכול להיות משהו חולף עד לאיזון ולהפסקה?

שלום, אני בת 30, מטופלת כ-3 חודשים עקב דיכאון בויאפקס 75 מ"ל בלילה כי הוא גורם לי לעייפות רבה, שמתי לב כי מאז תחילת הטיפול העליתי משמעותית במשקל - 4-5 ק"ג, מה שמוסיף להרגשתי הלא טובה. הפסיכיאטרית הוסיפה לי וולבוטרין 150 מ"ל ואמרה כי התכונות של תרופה זו יגרמו לירידה במשקל ועם לקיחתה בבוקר יהיו לי יותר אנרגיות וארגיש עירנית יותר - מה שאכן נכון. האם אין התנגשות בין שתי התרופות? האם באמת אוריד במשקל? האם עדיף לי להפסיק לחלוטין את הטיפול בויאפקס בלילה ולהמשיך רק עם הוולבוטרין?..אני לא מסוגלת להתמודד עם השמנה בשום אופן. אודה אם תעזרו לי...:)

דר' קרני שלום! בני בן 28 סובל מאוטיזם היתה תקופה שהוא היה שהוא היה מקבל רספרידל ובגלל שנעשה אלים החליפו לו לזיפרקס 12 מ"ג + איטומין 20 מ"ג , בשנתיים אחרונות הוא לא אלים , אך הוא מסתובב בלי הפסקה ומדבר לעצמו וסובל מאי שקט רציני לא יושב כמעט בכלל. לפסיכיאטר המטפל בו אין פתרון. אודה מאד לעזרתך.

שלום ד"ר רובין, אובחנתי במאניה דיפרסיה לפני כ16 שנים בהיותי בת 13. כל תקופת התיכון הייתה מלווית בהתקפיה מאניה ודיפרסיה למרות הטיפול התרופתי. בגיל 19 החלפתי טיפול לריספירדל וטרגיטול, ומאז לא היה לי התקף כבר 10 שנים. אני לוקחת את הטיפול באופן קבוע. במשך השנים האלו התבגרתי מאוד, התייצבתי לחלוטין, סיימתי תואר ראשון, אני מחזיקה עבודה קבועה תוך כדי התואר השני שלי ובזוגיות מאושרת. בסוף השבוע האחרון נסענו לחופשה, ובטעות שכחתי את התרופות בבית. בניגוד לפעמים אחרות שהיה לי מאוד קשה ללא התרופות, הפעם הרגשתי בסדר, וזה כמובן העלה את השאלה האם שווה לבדוק את האופציה להוריד את התרופות לחלוטין. אני מודעת לסיכון שיש אפשרות שהמחלה תחזור להתפרץ, וזה מפחיד אותי. יחד עם זאת אם יש סיכוי שאוכל לחיות ללא התרופות, אני בטוחה שהכבד שלי יודה לי (תפקודי כבד תקינים, אבל עדיין...) אשמח לשמוע את חוות דעתך, ובנוסף אם יש לך תובנות לגבי התהליך